הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן אכילת פסח ואפיקומן"

אין תקציר עריכה
 
(14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ט א||קרבן פסח ח טו|אורח חיים תעז א}}
מחלוקת התנאים האם סוף זמן אכילת קרבן פסח בליל פסח הוא עד חצות או עד הבוקר, והדין בזמן הזה לענין אכילת אפיקומן.
מחלוקת התנאים האם סוף זמן אכילת קרבן פסח בליל פסח הוא עד חצות או עד הבוקר, והדין בזמן הזה לענין אכילת אפיקומן.
{{מקורות|ברכות א א|ברכות ט א|||}}
== מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ==
== מחלוקת ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ==
=== ברכות ===
=== ברכות ===
שורה 14: שורה 14:
=== מגילה ===
=== מגילה ===
ה'''משנה''' במסכת מגילה (ב ו) אומרת שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. וה'''גמרא''' (מגילה כא א) לומדת שכיון שהמשנה הזכירה קודם לכן קצירת העומר והקטר חלבים ואיברים שכשרים כל הלילה, ואף על פי כן הוסיפה לומר באופן כללי שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, הרי זה בא לרבות דבר שלא נכתב במפורש, ואומרת הגמרא שהכוונה לאכילת פסחים. וממילא דהו דלא כר' אלעזר בן עזריה, שכן הוא סובר שאכילת הפסח היא רק עד חצות.
ה'''משנה''' במסכת מגילה (ב ו) אומרת שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה. וה'''גמרא''' (מגילה כא א) לומדת שכיון שהמשנה הזכירה קודם לכן קצירת העומר והקטר חלבים ואיברים שכשרים כל הלילה, ואף על פי כן הוסיפה לומר באופן כללי שדבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, הרי זה בא לרבות דבר שלא נכתב במפורש, ואומרת הגמרא שהכוונה לאכילת פסחים. וממילא דהו דלא כר' אלעזר בן עזריה, שכן הוא סובר שאכילת הפסח היא רק עד חצות.
=== זבחים ===
ה'''משנה''' במסכת זבחים (ה ח) אומרת שהפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות. <BR/>
ה'''גמרא''' (נז ב) אומרת שמשנה זו היא כדעת ר' אלעזר בן עזריה, שהרי לפי ר' עקיבא עד עלות השחר. אמנם אביי מעלה אפשרות שייתכן לפרש את המשנה גם אליבא דר' עקיבא, וכוונת המשנה היא רק לכתחילה וכדי להרחיק את האדם מן העבירה, אך בדיעבד מותר לאכול עד הבוקר. אך הגמרא דוחה פירוש זה, שכן לשון המשנה ''' 'אלא''' עד חצות' מוכיח שהוא דאורייתא כמו שאר הדברים המנויים שם (אלא בלילה, אלא למנוייו וכו').
== מצה בזמן הזה ==
עוד מביאה ה'''גמרא''' (פסחים קכ ב) את דברי רבא שאדם האוכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לא יצא ידי חובתו אליבא דראב"ע.
<BR/>לשאלת הגמרא שלכאורה דבר זה פשוט, שהרי דין מצה כדין קרבן פסח, שהרי נאמר: "על מצות ומרורים יאכלוהו"? משיבה הגמרא על פי דברי הגמרא לעיל (קכ א) שהפסוק "ששת ימים תאכל עליו מצות וביום השביעי עצרת..." לומדת הגמרא שכל ימות החג אכילת מצה היא רשות. אמנם ביום הראשון הכתוב קבעו חובה שנאמר: "על מצות ומרורים יאכלוהו", ואף בזמן שאין בית המקדש קיים חובה הוא שנאמר: "בערב תאכלו מצות". והיה ניתן לחשוב שכיון שיש פסוק מיוחד ליום הראשון לקבעו חובה אחר שהוצא מדין חובה כשאר הימים, אם כן יש לו דין בפני עצמו להיות מותר כל הלילה, קמ"ל רבא שאין זמן אכילתו אלא עד חצות וכר' אלעזר בן עזריה.
דברי רבא מתייחסים לאכילת מצה של מצוה, ולא לאכילת אפיקומן. אמנם יש שלמדו מזה גם לאכילת אפיקומן בזמן הזה, וכדלהלן.


== הכרעת הראשונים==
== הכרעת הראשונים==
שורה 19: שורה 29:


ה'''רי"ף''' לא הזכיר סוגיה זו, לא בברכות ולא בפסחים.<BR/>
ה'''רי"ף''' לא הזכיר סוגיה זו, לא בברכות ולא בפסחים.<BR/>
אמנם ה'''ר"ן''' על הרי"ף (פסחים כז ב ד"ה גרסינן, מגילה ז א ד"ה זה הכלל) כתב שיש אומרים שהלכה כראב"ע לפי שסתמא דגמרא בברכות כוותיה, וכן סתם המשניות בפסחים ובזבחים בפרק איזהו מקומן שאמרה המשנה 'הפסח אינו נאכל אלא בלילה ואינו נאכל אלא עד חצות'. ואף שיש גם סתמא כר' עקיבא, מ"מ הולכים לחומרא לאכול את האיפקומן עד חצות. וסיים שאף שיש מקלים כר' עקיבא, לפי שהלכה כמותו מחבירו, וגם סתם המשנה במגילה כמותו, מ"מ אין להקל בכך.
'''רבנו חננאל''' (פסחים קכ ב) כתב להדיא שהלכה כר' אלעזר בן עזריה, לפי שסתם משנה כמותו.<BR/>
וכן כתב ב'''ספר האגודה''' (זבחים נז ב) בשם ר"י, שכיון שישנן שלוש סתמות כראב"ע ורק אחת
 
אמנם ה'''ר"ן''' על הרי"ף (פסחים כז ב ד"ה גרסינן, מגילה ז א ד"ה זה הכלל) כתב שיש אומרים שהלכה כראב"ע לפי שסתמא דגמרא בברכות כוותיה, וכן סתם המשניות בפסחים ובזבחים. ואף שיש גם סתמא כר' עקיבא, מ"מ הולכים לחומרא לאכול את האיפקומן עד חצות. וסיים שאף שיש מקלים כר' עקיבא, לפי שהלכה כמותו מחבירו, וגם סתם המשנה במגילה כמותו, מ"מ אין להקל בכך.
 
גם ה'''רא"ש''' (פסחים י לח) כתב שנראה שהלכה כר' אלעזר בן עזריה, ואף שיש גם סתמא כר' עקיבא ואי אפשר לומר שהיא פחות עדיפה על שאר סתמי הגמרות למרות שהיא אחת כנגד שלשה, מ"מ נכון להחמיר כראב"ע, לפי שאפשר שגם ר' עקיבא מודה שיש להרחיק את האדם מן העבירה באיסור דאורייתא. וכתב שכן היה נוהג רבנו תם לאכול את האפיקומן קודם חצות.<BR/>
גם בברכות (א ט) כתב שכיון שמספקא לן כמי הלכה, צריך להחמיר ולאכול את האפיקומן קודם חצות. וכן העתיק להלכה ה'''טור''' {{היברובוקס טוש"ע|2056|אורח חיים תעז}}.


ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=9&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=50&perek=8&halocha=15 (קרבן פסח ח טו)] כתב שמדין תורה הפסח נאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, אבל כדי להרחיק את האדם מן העבירה, אמרו חכמים לאכלו עד חצות. וכן כתב גם בפירוש המשניות (מגילה ב ו).
ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=9&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=50&perek=8&halocha=15 (קרבן פסח ח טו)] כתב שמדין תורה הפסח נאכל כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר, אבל כדי להרחיק את האדם מן העבירה, אמרו חכמים לאכלו עד חצות. וכן כתב גם בפירוש המשניות (מגילה ב ו).


== בזמן שאין בית המקדש קיים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==
ה'''גמרא''' (פסחים קכ ב) מביאה דברי רבא שאדם האוכל מצה בזמן הזה אחר חצות, לא יצא ידי חובתו אליבא דראב"ע.
ב'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|2254|אורח חיים תעז א}} כתב שיהיה זהיר לאכול את האפיקומן קודם חמץ. גם ה'''רמ"א''' שם לא השיג.


[[קטגוריה: פסח]]
[[קטגוריה: קרבן פסח]]
[[קטגוריה: ליל הסדר]]
[[קטגוריה: ברכות ט.]]
[[קטגוריה: ברכות ט.]]
[[קטגוריה: פסחים קכ:]]
[[קטגוריה: פסחים קכ:]]
[[קטגוריה: מגילה כא.]]
[[קטגוריה: זבחים נז:]]
[[קטגוריה: קרבן פסח פרק ח]]
[[קטגוריה: אורח חיים סימן תעז]]