9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
וב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (סוכה ט ב)] מובא מקור לכך מהפסוק שכתוב (ויקרא כג מב) "בסכת תשבו" וכיון שכתוב בכתיב חסר בלא וא"ו, משמע סוכה אחת, כלומר יש ללמוד מזה שיש לשבת תחת סכך אחד ולא תחת שני סככים, ולכן העושה סוכה תחת גג הבית, או תחת אילן, או סוכה שתחת סוכה הרי זה תחת שני סככים ופסול. | וב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=9b&format=pdf (סוכה ט ב)] מובא מקור לכך מהפסוק שכתוב (ויקרא כג מב) "בסכת תשבו" וכיון שכתוב בכתיב חסר בלא וא"ו, משמע סוכה אחת, כלומר יש ללמוד מזה שיש לשבת תחת סכך אחד ולא תחת שני סככים, ולכן העושה סוכה תחת גג הבית, או תחת אילן, או סוכה שתחת סוכה הרי זה תחת שני סככים ופסול. | ||
=== מדוע צריך לימוד לתחת הבית ותחת האילן === | |||
שאלו המפרשים, דבשלמא סוכה שתחת סוכה צריכה לימוד מפסוק, אבל מדוע סוכה שתחת האילן ושתחת הבית צריכים לימוד, והרי תחת האילן פסול משום מחובר, ואילו תחת הבית פסול משום תעשה ולא מן העשוי. | |||
ה'''בית חדש''' (תרכו א) כתב בשם ה'''רא"ם''' דזו ואין צריך לומר זו קתני. אבל הב"ח עצמו כתב לתרץ שסוכה שתחת הסוכה יש כאן שני סככים ופסולה, אבל שתחת הבית ותחת האילן יש רק סכך אחד והוא כשר, וכיון שאינו מסכך באילן עצמו אלא רק תחתיו וכן בבית, אם נוציא את האילן וגג הבית הרי סוכה כשרה, קמ"ל דגם זה בכלל 'בסכת', שבעינן תחת סכך אחד כשר ותו לא. | |||
=== באיזו סוכה מדברת המשנה === | |||
הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה. | הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה. | ||
<BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | <BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה. וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ד ב). | ||
| שורה 73: | שורה 79: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (תרכו א) הביא שתי השיטות ב'יש אומרים'. | ה'''שלחן ערוך''' (תרכו א) הביא שתי השיטות ב'יש אומרים'. | ||
<BR/>בתחילה הביא דעת התוספות והרא"ש שאם צל האילן מרובה מחמתו פסול בכל ענין, ואם חמתו מרובה מצילתו אז דווקא אם הוא משלים לצל הסוכה להיות צילתה מרובה, פסולה, וצריך להשפיל ענפי האילן ולערבם יחד עם הסכך הכשר באופן שלא יהיו ניכרים ויתבטלו ברוב סכך כשר, אבל אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן, אין האילן פוסלה. | <BR/>בתחילה הביא דעת התוספות והרא"ש שאם צל האילן מרובה מחמתו פסול בכל ענין, ואם חמתו מרובה מצילתו אז דווקא אם הוא משלים לצל הסוכה להיות צילתה מרובה, פסולה, וצריך להשפיל ענפי האילן ולערבם יחד עם הסכך הכשר באופן שלא יהיו ניכרים ויתבטלו ברוב סכך כשר, אבל אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא האילן, אין האילן פוסלה. | ||
<BR/>לאחר מכן הביא מרן ב'יש אומרים' בתרא את דעת הר"ן והריטב"א והריב"א וסייעתם, שאף אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא צל האילן, אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה, אלא אם כן הענפים הם כנגד האוויר שבין הסכך הכשר, | <BR/>לאחר מכן הביא מרן ב'יש אומרים' בתרא את דעת הר"ן והריטב"א והריב"א וסייעתם, שאף אם הסוכה צילתה מרובה מחמתה בלא צל האילן, אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה, אלא אם כן הענפים הם כנגד האוויר שבין הסכך הכשר. וברמ"א הוסיף דהוא הדין אם הם כנגד הסכך, אלא שאפילו ינטל סכך זה שתחת האילן, יש די בסכך הכשר להיות צילתה מרובה מחמתה, כשרה. וסיים מרן דבכל זה ליכא חילוק בין קדם האילן לסוכה או קדמה הסוכה לאילן. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||