הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה שתחת האילן"

נוספו 733 בתים ,  11:00, 8 באוקטובר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה.
הראשונים נחלקו האם מדובר במשנה בסוכה שצילתה מרובה מחמתה אף בלא האילן, או שהפסול הוא דווקא בסוכה שבלא צל האילן חמתה מרובה, ורק בתוספת צל האילן נעשית צילתה מרובה מחמתה.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה.
<BR/>ה'''ריטב"א''' (ט ב מתניתין) כתב שמזה שהפסול הוא בסוכה שתחת האילן כלומר דהוו שני סככין, משמע שהסוכה מצד עצמה צילתה מרובה מחמתה, וגם לשון המשנה משמע 'העושה סוכתו' שמדובר בסוכה כשרה.
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''תוספות''' שאם הסוכה בפני עצמה כשרה וצילתה מרובה, אין טעם לפסלה בגלל צל האילן.   
<BR/>לעומת זאת דעת ה'''תוספות''' (ט ב ד"ה הא) שאם הסוכה בפני עצמה כשרה וצילתה מרובה, אין טעם לפסלה בגלל צל האילן.   
<BR/>[[#מחלוקת הראשונים בביאור הסוגיה|להלן]] תתבאר מחלוקת ראשונים זו בהרחבה.
<BR/>[[#מחלוקת הראשונים בביאור הסוגיה|להלן]] תתבאר מחלוקת ראשונים זו בהרחבה.


שורה 23: שורה 23:
<BR/>ולכן מעמידה הגמרא בשחבטן, כלומר שחבט עד שנשרו כל העלים ממנו, ובכך גילה דעתו שלא ניחא ליה בצל האילן כלל, והרי הוא עומד בפני עצמו ואינו מצטרף לצל הסוכה.
<BR/>ולכן מעמידה הגמרא בשחבטן, כלומר שחבט עד שנשרו כל העלים ממנו, ובכך גילה דעתו שלא ניחא ליה בצל האילן כלל, והרי הוא עומד בפני עצמו ואינו מצטרף לצל הסוכה.
<BR/>כל זה הוא באילן שחמתו מרובה מצילתו, ולענין צירוף, אך באילן שצילתו מרובה מחמתו פוסל בכל ענין, אפילו קדמה הסוכה ואפילו חבטן משום שני סככים
<BR/>כל זה הוא באילן שחמתו מרובה מצילתו, ולענין צירוף, אך באילן שצילתו מרובה מחמתו פוסל בכל ענין, אפילו קדמה הסוכה ואפילו חבטן משום שני סככים
==== ההשגות על פירושו ====
ה'''ראב"ד''' (כתוב שם ה א) חלק מכל וכל על דברי בעל המאור, וכתב שלא ייתכן שההכשר תלוי בגלוי דעת ובכך שחבטן, וגם הוכיח מסוגית סוכה שתחת הסוכה שאין לומר שהאילן פוסל רק אם קדם לסוכה, אלא גם כאשר הסוכה קדמה לאילן, אפילו הכי האילן שמעליו פוסל. 
ה'''ריטב"א''' (ט ב ד"ה ואקשינן) כתב על דברי בעל המאור שפירוש נכון הוא, אבל משמע בגמרא שהפסול הוא בכל ענין, גם כשקדמה הסוכה לאילן.


=== שיטת הראב"ד והרמב"ן וסייעתם ===
=== שיטת הראב"ד והרמב"ן וסייעתם ===
ה'''רמב"ן''' (ט ב ד"ה הא) מבאר שכל סכך פסול שנמצא מעל סכך כשר, מבטל אותו, כיון שהוא מאהיל עליו, ונמצא התחתון אינו עשוי לצל. וזה הטעם שהקשתה הגמרא שצל סכך פסול של האילן, אף שאינו פוסל מטעם שני סככים כיון שחמתו מרובה מצילתו, מ"מ מצטרף הוא לפסול את הסכך הכשר. והעמידה הגמרא בשחבטן, כלומר, שהשפיל הענפים למטה ועירב את הפסול עם הכשר.
ה'''רמב"ן''' (ט ב ד"ה הא) מבאר שכל סכך פסול שנמצא מעל סכך כשר, מבטל אותו, כיון שהוא מאהיל עליו, ונמצא התחתון אינו עשוי לצל. גם ה'''ריטב"א''' הסכים לשיטה זו, וכתב לבאר שהסכך העליון לעולם פוסל את מה שמתחתיו לפי שהוא חשוב יותר, ונעשה התחתון כמי שאינו, ולכן הסוכה פסולה עד שיהיה בה צל מרובה כל כך שאפילו ינטל כל מה שתחת האילן, עדיין תישאר צילתה מרובה מחמתה. וכתבו הם שכן פירש ה'''ראב"ד'''.
<BR/>ב'''ריטב"א''' ביאר בהרחבה שיטה זו,
 


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}