הבדלים בין גרסאות בדף "סוכה הגבוהה מעשרים אמה"

סוכה הגבוהה מעשרים אמה (עריכה)

גרסה מ־08:55, 29 בספטמבר 2021

אין שינוי בגודל , 08:55, 29 בספטמבר 2021

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{תחרות כתיבה}}
 {{מקורות|סוכה א א|סוכה ב א||סוכה ד א|או"ח תרלג א}}
+דין פסול הסוכה מחמת גובהה וטעמי הפסול.
-אחד משלושת הרגלים הוא חג הסוכות. אחד מהמצוות הקשורות לחג הסוכות היא עשיית הסוכה. בעשיית הסוכה ישנם הרבה גדרים, ואחד מהם הוא שהסוכה לא תהיה גבוהה מעשרים אמה. בסוגיה זו נדון בגדר זה.
 == הקדמה ==
@@ שורה 27: / שורה 23: @@
 .	ישנה עדיפות כללית לשנות את המשנה בלשון של תיקון (עיין '''תוס'''' ד"ה דאורייתא). במשנה בעירובין ניתן לשנות לשון של תיקון בצורה קצרה משום שיש שם דין אחד בלבד, ואילו במשנה בסוכה לא ניתן לשנות לשון של תיקון בצורה קצרה משום שיש כמה דינים במשנה זו (וקיי"ל 'ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה'
-('''פסחים''' ב ב), עפ"י '''רש"י''' שם). <br/>
+('''פסחים''' (ב ב), עפ"י '''רש"י''' שם). <br/>
 '''רש"י''' (שם) מסביר את התשובה הראשונה כך שלשון הפסול מתאימה רק לדין דאורייתא הידוע כבר, ואילו על דין דרבנן שחידשו אותו אין שייך לומר לשון פסול (וכן הסביר ה'''ריטב"א''' (שם) בדעתו של רש"י).<br/>
@@ שורה 59: / שורה 55: @@
 מסביר '''הר"ן''' (על הרי"ף סוכה א א) שהמילים 'למען ידעו דורותיכם' הן מיותרות, ולכן מייתור זה ניתן לדרוש את הדרשה שדרש רבה.<br/>
-בכיוון אחר בדעת רש"י שבדעת רבה כותב ה'''מכתם''' (שם). המכתם מסביר שלפי רבה צריך לקרוא את הפסוק כך: 'למען ידעו דירתכם כי בסוכות הושבתי', צריך שתהא ידיעה בעצם הדירה. הדירה צריכה להיבנות כך שאדם שישב בה יוכל להבין שהוא נמצא בסוכה, תחת סכך. <br/>
+בכיוון אחר בדעת רש"י שבדעת רבה כותב ה'''מכתם''' (שם). המכתם מסביר שלפי רבה צריך לקרוא את הפסוק כך: 'למען ידעו דירתכם כי בסוכות הושבתי' (כנראה משום שהמילה דורותיכם כתובה חסרה ללא ו' וניתן לקרוא אותה גם כדירתכם), צריך שתהא ידיעה בעצם הדירה. הדירה צריכה להיבנות כך שאדם שישב בה יוכל להבין שהוא נמצא בסוכה, תחת סכך. <br/>
 === הסבר שאר האמוראים את מקורו של רבה ===
@@ שורה 71: / שורה 67: @@
 '''הב"ח''' (או"ח תרכה) מעיר שהטור כתב (שם) ענייני אמונה ופירוש מקראות, ואין זה מדרכו בספרו 'ארבעת הטורים' לעשות כך (משום שהוא ספר הלכה). לכן, מסיק הב"ח שהטור רצה ללמדנו שבמצוות סוכה האדם צריך לכוון את טעמה בעת ישיבת הסוכה על מנת לצאת ידי חובת המצווה. <br/>
-ממילא יוצא עפ"י הב"ח שאדם צריך לכוון, בעת שהוא יושב בסוכה, על כך שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים, והושיב אותם בענני כבוד במדבר. <br/>
+ממילא יוצא עפ"י הב"ח שאדם צריך לכוון, בעת שהוא יושב בסוכה, על כך שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים והושיב אותם בענני כבוד במדבר. <br/>
 השאלה אם דברי הב"ח הם לעיכובא או לא. ניתן לראות לכך מחלוקת באחרונים.<br/>
@@ שורה 79: / שורה 75: @@
 אמנם, '''הביכורי יעקב''' (שם ג) סובר שהכוונה בעת ישיבת הסוכה מעכבת אפילו בדיעבד, מכיוון שהתורה גילתה דעתה שצריך לכוון במצווה זו באופן הזה. לכן, במקרה שאדם לא כיוון בעת הישיבה בסוכה 'זכר ליציאת מצרים' הוא לא יצא ידי חובתו כלל. <br/>
-אמנם, דברים אלו קצת קשים, הרי ראינו בגמרא לעיל (ב ב) שלפי רבא ורבי זירא אין צורך בידיעה בעת הישיבה בסוכה, אלא ידיעה כללית לדורות. עפ"י דברים אלו יוצא שדברי הב"ח אינם מתאימים לגמרא זו (לפחות עפ"י פירושם של רש"י ור"ח), לכן נראה שדבריו אינם לעיכובא.  <br/>
+אמנם, דברים אלו קצת קשים, הרי ראינו בגמרא לעיל (ב ב) שלפי רבא ורבי זירא אין צורך בידיעה בעת הישיבה בסוכה, אלא ידיעה כללית לדורות. עפ"י דברים אלו יוצא שדברי הב"ח אינם מתאימים לגמרא זו (לפחות עפ"י פירושם של רש"י ור"ח) לפי שיטתם של רבא ורבי זירא [אך ניתן לומר שהב"ח פסק כרבה ועיין בפסיקת ההלכה בהמשך], לכן נראה שדבריו אינם לעיכובא.  <br/>
 == צל הסוכה ==
@@ שורה 95: / שורה 91: @@
 עד כאן הסברנו את שיטת רבי זירא. אמנם, מה לגבי שיטות רבה ורבא, הרי רבי זירא הביא פסוק המוכיח את דעתו. מביאה '''הגמרא''' (ב ב) שרבה ורבא הסבירו את הפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם' לימות המשיח. <br/>
-הסביר '''רש"י''' (שם) שבימות המשיח הסוכות יהיו בשביל צל, ואילו כרגע, סוכת מצווה אינה מיועדת לצל. <br/>
+הסביר '''רש"י''' (שם) שבימות המשיח הסוכות יהיו בשביל צל, ואילו בזמן הזה, סוכת מצווה אינה מיועדת לצל. <br/>
 לכאורה מכאן משמע שלפי רבה ורבא אין צורך שהסוכה תהיה לצל כלל. אמנם, במקום אחר במסכת '''סוכה''' (ח ב) משמע אחרת. הגמרא מביאה דוגמה של כמה סוכות שלא נעשו לשם חג הסוכות, ומדגישה שהם כשרות בתנאי שהם נעשו לשם צל, ולא לשם צניעות. '''רש"י''' (שם) מדגיש שהצל הוא חלק מגדר סוכה, ואם הסוכה לא נעשתה לצל היא אינה סוכה (ניתן להוסיף לכך שסוכה בארמית היא 'מטללתא' מלשון טולא, צל).<br/>
@@ שורה 105: / שורה 101: @@
 ניתן לומר בכיוון אחר שהחילוק הוא כך: האם האדם צריך להנות מצל הסכך(גברא- ר' זירא), או שמא הסכך צריך לעשות צל גם אם האדם לא נהנה ממנו (חפצא, מצד גדרי סוכה- רבה ורבא).<br/>
-דעה נוספת מביא '''הערוך לנר''' (שם). הערוך לנר מסביר שהמחלוקת של רבי זירא רבה ורבא, היא האם עניין הסוכה הוא מצד הסכך עצמו [=כמחיצה] (רבה ורבא), או מצד הצל שהוא עושה על הקרקע(ר' זירא). <br/>
+דעה נוספת מביא '''הערוך לנר''' (שם). הערוך לנר מסביר שהמחלוקת של רבי זירא רבה ורבא, היא האם עניין הסוכה הוא מצד הסכך עצמו [=כתקרה] (רבה ורבא), או מצד הצל שהוא עושה על הקרקע(ר' זירא). <br/>
 == דירת עראי ==
@@ שורה 150: / שורה 146: @@
 == פסק ההלכה ==
-לאחר שראינו את שלושת הדעות בגמרא לכך שסוכה מעל עשרים אמה פסולה. דעת רבה המצריך ידיעה בסוכה, דעת רבי זירא המצריך צל סוכה ודעת רבא המצריך סוכה שראויה להיות דירת ארעי השאלה שנשאלת היא כמי נפסקה ההלכה? <br/>
+לאחר שראינו את שלושת הדעות בגמרא לכך שסוכה מעל עשרים אמה פסולה. דעת רבה המצריך ידיעה בסוכה, דעת רבי זירא המצריך צל סוכה ודעת רבא המצריך סוכה שראויה להיות דירת ארעי. השאלה שנשאלת היא כמי נפסקה ההלכה? <br/>
 '''רבינו חננאל''' (ב ב) פוסק כרבה, משום שרבה היה עושה כל דבריו כמו רב. <br/>
@@ שורה 160: / שורה 156: @@
 '''הר"ן''' (שם) גם פוסק כרבא מכיוון שראינו בכמה מקומות שהגמרא עצמה העמידה את מחלוקת רבי יהודה ות"ק במשנה כמו רבא.<br/>
-'''הרא"ש''' (סימן א) מסכם את השיטות. הוא העתיק את הרי"ף ופסק כרבא. בנוסף לכך הוא הביא גם את '''בעל המאור''', '''הרי"ץ גיאות''' ו'''הרי"ד''' שפסקו כרבא, ואת דעת '''בעל העיטור''' שפסק כרבה. <br/>
+'''הרא"ש''' (א א) מסכם את השיטות. הוא העתיק את הרי"ף ופסק כרבא. בנוסף לכך הוא הביא גם את '''בעל המאור''', '''הרי"ץ גיאות''' ו'''הרי"ד''' שפסקו כרבא, ואת דעת '''בעל העיטור''' שפסק כרבה. <br/>
 '''הרמב"ם''' (סוכה ד א) פסק בסתם שסוכה מעל עשרים אמה פסולה, ומשמע מכאן שפוסק כרבא. הסיבה לכך היא שאם הוא היה פוסק כרבה הוא היה צריך לומר שהפסול הוא דווקא אם הדפנות לא מגיעות לסכך אבל אם הם מגיעות לסכך אפילו מעל עשרים אמה כשרה, ואם היה פוסק כרבי זירא הוא היה צריך לציין שבמקרה שהסוכה גדולה מארבע על ארבע אמות היא תהיה כשרה (עפ"י סוכה ב ב).<br/>
@@ שורה 166: / שורה 162: @@
 '''השולחן ערוך''' (או"ח תרלג א) פוסק גם כרבא מכיוון שהוא פוסל סוכה הגבוהה מעשרים אמה אפילו אם הדפנות מגיעות לסכך, ואפילו אם היא גדולה (וכן הסביר '''המשנ"ב''' (שם ג)).<br/>
-[[קטגוריה:סוכה]] [[קטגוריה:סוכה ב א]] [[קטגוריה:סוכה ד א]] [[קטגוריה:אורח חיים תרלג א]]
+[[קטגוריה:סוכה]]
+[[קטגוריה:סוכה ב.]]
+[[קטגוריה:סוכה ד.]]
+[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרלג]]