26
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נתן הוא ואמרה היא"
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן === | === הספק הוא האם אמירת הבעל היא חלק מדין 'כי יקח' אבל הכלל כל ספק דאורייתא לחומרא הוא כלל מדרבנן === | ||
'''המאירי''' | '''המאירי''' (ד"ה ועיקר) בסוגייתינו מפרש: שספק הגמרא הוא מהתורה (האם האמירה בקידושין היא חלק מ'כי יקח'), אולם כל ספק דאורייתא לחומרא הוא מדרבנן (כשיטת הרמב"ם)- ולכן הלשון חוששים מדרבנן נוח לשיטתו. | ||
'''התוס' רי"ד'''(ד"ה ואי) מרחיב שישנו דמיון באמירה לאמירה בכל קניין רגיל, שמטרת האמירה שם היא רק גילוי דעת, ולפי הבנה זאת אין שום בעיה באמירת האישה- אולם יכול להיות שהאמירה היא חלק מהמעשה קידושין ולכן אינה מקודשת. | '''התוס' רי"ד'''(ד"ה ואי) מרחיב שישנו דמיון באמירה לאמירה בכל קניין רגיל, שמטרת האמירה שם היא רק גילוי דעת, ולפי הבנה זאת אין שום בעיה באמירת האישה- אולם יכול להיות שהאמירה היא חלק מהמעשה קידושין ולכן אינה מקודשת. | ||
=== הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא === | === הספק הוא מחכמים- איך צריך לפרש את הברייתא === | ||
'''שיטה לא נודע למי''' מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת | '''שיטה לא נודע למי''' (ד"ה ספיקא)מבאר שהאמירה בקידושין היא אמירה של גמירות דעת בלבד, כמו בין קונה למקנה, וכמו שבמכר אין דין באמירה באופן מיוחד מהתורה, כך גם בקידושין אין דין באמירה. אמנם, התנא של הברייתא לא ידע אם חכמים הפקיעו מראש את כל הקידושין שהם ללא אמירה, לכן החשש הוא רק מחכמים. לפי הבנה זו מעשה הקידושין נגמר בהבנת שני הצדדים ובנתינת הגבר את הכסף. הספק אצלנו כיצד יש להבין את הברייתא. | ||
'''הקרבן נתנאל''' על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה. | '''הקרבן נתנאל''' על הרא"ש (סימן א' סק"מ) מסביר שספק הגמרא איננו מסברא, אלא כיצד לפרש את הברייתא: האם כאוקימתא ראשונה או כאוקימתא שניה. לאחר מכן חכמי התלמוד לא ידעו להכריע בין הפירושים- ולכן חששו לאוקימתא שניה. | ||
== צדדי הספק == | == צדדי הספק == | ||
=== ספק בדעת המקדש === | === ספק בדעת המקדש === | ||
לפי | לפי '''האבני מילואים''' לעיל- הגמרא מסתפקת בדעת המקדש, סברא זו נמצאת גם בשיטת 'אחרים' המופיעים בר"ן (ג א בדפי הרי"ף ד"ה תן). ראשון נוסף שמקובל לפרשו כך הינו הרמ"ה המופיע בטור (סימן כ"ז סעיף ח') שסובר שאם המקדש אמר כן אחרי אמירתה של האישה אין ספק. מזה מוכיח המשנה למלך שהרמ"ה סובר שספק הגמרא הוא בדעת המקדש. | ||
=== ספק אם האמירה היא מדאורייתא === | === ספק אם האמירה היא מדאורייתא === | ||
המאירי והרי"ד סוברים שספק הגמרא הוא האם האמירה היא חלק מה'כי יקח'. הסיבה שאם אין אמירת הבעל ישנה בעיה היא כי אמירתה פוגמת- כי תפקיד האישה ללהיאסר על כל העולם לכן בקידושין האישה לא יכלה להיות חלק (על בסיס דברי הר"ן בנדרים דף ל ע"א). | המאירי והרי"ד סוברים שספק הגמרא הוא האם האמירה היא חלק מה'כי יקח'. הסיבה שאם אין אמירת הבעל ישנה בעיה היא כי אמירתה פוגמת- כי תפקיד האישה ללהיאסר על כל העולם לכן בקידושין האישה לא יכלה להיות חלק (על בסיס דברי הר"ן בנדרים דף ל ע"א). | ||