9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 31: | שורה 31: | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ג) סתם דבריו וכתב שצריך שתהיה הדלת גבוהה מן הארץ, וכוונתו לכאורה כמו שכתב בבית יוסף שאפילו בכלשהו סגי. וכן כתב ה'''משנה ברורה''' (כז) כתב בפשיטות שאפילו גבוהים כמלוא נימא שרי, כיון שאינו נראה כבונה בנעילה זו, כיון שאינו נגרר. | ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ג) סתם דבריו וכתב שצריך שתהיה הדלת גבוהה מן הארץ, וכוונתו לכאורה כמו שכתב בבית יוסף שאפילו בכלשהו סגי. וכן כתב ה'''משנה ברורה''' (כז) כתב בפשיטות שאפילו גבוהים כמלוא נימא שרי, כיון שאינו נראה כבונה בנעילה זו, כיון שאינו נגרר. | ||
==סתירה מסוגיית [[פקיקת חלון בשבת|פקק החלון]]== | ===סתירה מסוגיית [[פקיקת חלון בשבת|פקק החלון]]=== | ||
ה'''רי"ף''' (עירובין לג ב) העתיק את הגמרא כצורתה, ומבואר שסובר כן להלכה. | ה'''רי"ף''' (עירובין לג ב) העתיק את הגמרא כצורתה, ומבואר שסובר כן להלכה. | ||
<BR/>ה'''רז"ה''' במקום העיר על דבריו, שלכאורה ממה שהצריכה הברייתא שיהיה קשור ותלוי, הרי זה נגד מה שפסקה הגמרא לגבי [[פקיקת חלון בשבת|פקק החלון]] שאין צריך קשור ותלוי, ועל כרחך צריך לומר שהמשנה והברייתא כאן הם לא להלכה, ואין צורך לא בקשור ותלוי ולא בגבוהה מן הארץ, אלא רק שהתקינו לשם כך. אמנם בעל המאור הרגיש בקושיה שיש על דבריו, שאם כן למה לא תירצה הגמרא את הסתירה בין המשנה לברייתא בפשיטות, לומר שהברייתא היא כר' אליעזר שמצריך קשור ותלוי והמשנה כרבנן. על זה כתב בעל המאור תירוץ, שהברייתא בלאו הכי סותרת את עצמה שכתוב בה גם שהדלת נגררת וגם שהיא גבוהה מן הארץ, ולכן בכל מקרה היה צורך להעמיד אותה בשיש או בשהיה לה ציר, וכתירוצי אביי ורבא. | <BR/>ה'''רז"ה''' במקום העיר על דבריו, שלכאורה ממה שהצריכה הברייתא שיהיה קשור ותלוי, הרי זה נגד מה שפסקה הגמרא לגבי [[פקיקת חלון בשבת|פקק החלון]] שאין צריך קשור ותלוי, ועל כרחך צריך לומר שהמשנה והברייתא כאן הם לא להלכה, ואין צורך לא בקשור ותלוי ולא בגבוהה מן הארץ, אלא רק שהתקינו לשם כך. אמנם בעל המאור הרגיש בקושיה שיש על דבריו, שאם כן למה לא תירצה הגמרא את הסתירה בין המשנה לברייתא בפשיטות, לומר שהברייתא היא כר' אליעזר שמצריך קשור ותלוי והמשנה כרבנן. על זה כתב בעל המאור תירוץ, שהברייתא בלאו הכי סותרת את עצמה שכתוב בה גם שהדלת נגררת וגם שהיא גבוהה מן הארץ, ולכן בכל מקרה היה צורך להעמיד אותה בשיש או בשהיה לה ציר, וכתירוצי אביי ורבא. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה). | ||
==שלחן ערוך ואחרונים== | ===שלחן ערוך ואחרונים=== | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ג) פסק להלכה את דברי הגמרא ע"פ דברי הראב"ד והרא"ש, שדלת של רחבה שאחורי הבתים, שאין פותחים בה תדיר, וכן פרצה שגדרה בקוצים כעין דלת, מותר לנעול בהם על פי אחת האפשרויות: א. אם יש להם היכר ציר אז אפילו נגררים בארץ מותר לנעול בהם ובלבד שקשרם ותלאם. ב. אם אין להם היכר ציר ומעולם לא היה להם ציר, אין נועלים בהם אלא אם כן גבוהים מן הארץ. | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ג) פסק להלכה את דברי הגמרא ע"פ דברי הראב"ד והרא"ש, שדלת של רחבה שאחורי הבתים, שאין פותחים בה תדיר, וכן פרצה שגדרה בקוצים כעין דלת, מותר לנעול בהם על פי אחת האפשרויות: א. אם יש להם היכר ציר אז אפילו נגררים בארץ מותר לנעול בהם ובלבד שקשרם ותלאם. ב. אם אין להם היכר ציר ומעולם לא היה להם ציר, אין נועלים בהם אלא אם כן גבוהים מן הארץ. | ||
וסיים השלחן ערוך שפתח העשוי לכניסה וליציאה תדיר, מותר לנעול בו אפילו לא היה לו ציר מעולם ואפילו אם הוא נגרר. | וסיים השלחן ערוך שפתח העשוי לכניסה וליציאה תדיר, מותר לנעול בו אפילו לא היה לו ציר מעולם ואפילו אם הוא נגרר. | ||
===כמה זמן נחשב פתח תדיר=== | ====כמה זמן נחשב פתח תדיר==== | ||
כתב ה'''תוספת שבת''' (ט) שכניסה ויציאה תדיר שאמר השלחן ערוך, נראה שהוא לאחר שלושים יום, כמו לענין אבילות, שאחר ל' יום הוי שמועה רחוקה, וכן כאן כל שאינו נכנס ויוצא אלא לאחר ל' יום חשיב שאינו תדיר ובעינן היכר ציר וכנ"ל. ולדבריו הסכים ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה שאין). | כתב ה'''תוספת שבת''' (ט) שכניסה ויציאה תדיר שאמר השלחן ערוך, נראה שהוא לאחר שלושים יום, כמו לענין אבילות, שאחר ל' יום הוי שמועה רחוקה, וכן כאן כל שאינו נכנס ויוצא אלא לאחר ל' יום חשיב שאינו תדיר ובעינן היכר ציר וכנ"ל. ולדבריו הסכים ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה שאין). | ||
==דלת אלמנה== | |||
בהמשך ה'''גמרא''' (עירובין קא א) מובאת ברייתא בשם ר' חייא האומר שדלת אלמנה הנגררת אין נועלים בה בשבת. ובגמרא שם מובאים שני פירושים מהי דלת אלמנה. פירוש הראשון אומר שהיא דלת 'דחד שיפא', ופירוש שני אומר ש'לית לה גשמה'. | |||
===פירושי הראשונים לדלת אלמנה=== | |||
'''רש"י''' (ד"ה דלת וד"ה דחד וד"ה גשמה) כתב שדלת אלמנה היא דלת שאלמנה מתיקוניה, כלומר דלת העשויה מקרש אחד (חד שיפא) או דלת שאין בה בריחים המחברים אותה (לית לה גשמה). | |||
[[קטגוריה:בונה וסותר]] | [[קטגוריה:בונה וסותר]] | ||