הבדלים בין גרסאות בדף "נעילת דלת בשבת"

נוספו 281 בתים ,  16:29, 15 במאי 2017
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
<BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר.
<BR/>אמנם רש"י כתב שהסיבה שאין בעה"ב מקפיד לעשות כן, היא מפני שאין משתמשים בה תדיר. ומשמע שאם כן משתמשים תדיר, אז כן עושים דלת תלויה ומותר, וזהו ממש כדברי הראב"ד. וכן כתב ה'''בית חדש''' (ד"ה ומ"ש שאין נכנסין) לחלוק על הב"י בזה, מפני שהשמיט דברי רש"י אלו שאין משתמשים בה תדיר.
אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה).
אמנם אפשר שהב"י למד שמ"מ עיקר הנקודה ברש"י היא מה שאין בעה"ב מקפיד לעשות דלת תלויה, ולכן אף בשאר מקומות שאינן מוקצה, הדין כן, וכן נראה דעת ה'''טורי זהב''' (ג) בהבנת הבית יוסף, שהסכים עמו, וכן ביאר ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ג), וגם העיר על דברי הב"ח שהב"י לא נעלמו ממנו דברי רש"י שאין משתמשים בה תדיר, שהרי העתיקם לעיל מיניה (ד"ה רחבה).
<BR/>גם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] סובר בדעת רש"י כמו שכתב הבית יוסף שאיירי בכל דלת, והוסיף שכם היא גם דעת התוספות (ד"ה דלת).


===שלחן ערוך ואחרונים===
===שלחן ערוך ואחרונים===
שורה 94: שורה 95:
ה'''שלחן ערוך''' כתב להלכה שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר.  וזהו כדברי הרי"ף והרא"ש בפירוש המילה 'גישמא', ופסק כשתי הלישנות לחומרא ודלא כרמב"ם.
ה'''שלחן ערוך''' כתב להלכה שדלת העשויה מלוח אחד או שאין לה איסקופה התחתונה, אין נועלים בה אפילו יש לה ציר.  וזהו כדברי הרי"ף והרא"ש בפירוש המילה 'גישמא', ופסק כשתי הלישנות לחומרא ודלא כרמב"ם.


ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (ד"ה אפילו)] תמה על דברי השלחן ערוך, שפסק כדברי התוס' שאפילו יש לה ציר אסור, וזה אתיא לפי גירסת רש"י ותוס' שגורסים דלת אלמנה 'נגררת', אבל לגירסת הרי"ף שמדובר בדלת אינה נגררת ואינה קשורה (שהרי כתב שכשפותחים שומטין ועוקרין אותה), ודאי ציר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי ציר אינו מועיל בדלת שאינה קשורה, כמבואר בסוגיה לעיל.
ב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=127 (כא ד"ה אפילו)] תמה על דברי השלחן ערוך, שפסק כדברי התוס' שאפילו יש לה ציר אסור, וזה אתיא לפי גירסת רש"י ותוס' שגורסים דלת אלמנה 'נגררת', אבל לגירסת הרי"ף שמדובר בדלת אינה נגררת ואינה קשורה (שהרי כתב שכשפותחים שומטין ועוקרין אותה), ודאי ציר אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי ציר אינו מועיל בדלת שאינה קשורה, כמבואר בסוגיה לעיל.
<BR/>ותירץ הגר"א שהרי"ף לשיטתו אזיל, שדווקא ברחבה ומוקצה בעינן ציר לפי שאין נכנסים ויוצאים תדיר, אבל הכא מיירי במקום שנכנסים ויוצאים תדיר, ולכן אפילו אינה קשורה ואין לה ציר מותר, אם לא שהיא דלת אלמנה.  
<BR/>ותירץ הגר"א שהרי"ף לשיטתו אזיל, שדווקא ברחבה ומוקצה בעינן ציר לפי שאין נכנסים ויוצאים תדיר, אבל הכא מיירי במקום שנכנסים ויוצאים תדיר, ולכן אפילו אינה קשורה ואין לה ציר מותר, אם לא שהיא דלת אלמנה.