הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת ידיים בשנים"

{{מקורות|[http://kodesh.snunit.k12.il/b/h/h6b.htm ידים א א] | [[חולין קז א]] || [[ברכות ו י]]|[[אורח חיים קס יג]]}}

 

כתוב ב'''משנה''' במסכת ידים ([[א א]]) שמכמות מים של 'רביעית' נוטלים ידים לאדם אחד ואפילו לשנים.  

שיטת '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין שם)] שאם באים שני בני אדם ליטול ידים באותה שעה, אפילו אין בכלי אלא רביעית מים בלבד - מותר לשניהם ליטול מאותה רביעית בזה אחר זה, אף על פי שכאשר בא ליטול השני אין בכלי רביעית מים, כיוון שמש''ירי טהרה באו. וכן משמע '''מתוספות''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=107&format=pdf (חולין קז א ד"ה ולא היא)], וכ"כ '''רבינו שמשון''' (ידים א א), וכ"כ '''האור זרוע''' (א סב), וכ"כ '''הרא"ש''' (חולין פ"ח ס' ט"ו והניף ידו שנית בתשובה כלל מ"ח ס' ז', וכן בפירושו לידים שם). וכן המרדכי (ברכות ס' קצ"ח), וכ"כ הטור (ס' קס), וכ"כ רבינו ירוחם (נטיב ט"ז חלק ו'), וכ"כ רבינו יהונתן מלוניל וכן בספר המכתם וכן הריבב"ן (ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בפסקי הרי"ד (גיטין טו:), וכ"כ בפסקי הריא"ז (הל' נטילת ידים שבמסכת ברכות סוף פרק ח'), וכ"כ בס'' צידה לדרך (מאמר ראשון כלל ג' פרק כ"ה), וכ"כ המאירי [(בקונטרס בית יד שבסוף ברכות שער שלישי) וכן בחידושיו למסכת גיטין (טו:), וכן למסכת חולין (קז.)]. ובסוף קונטרס בית יד כתב ששיטת הגמרא מוכחת כשיטת רש"י [אמנם דברי המאירי סותרים למה שכתב במסכת נזיר לח. וצ"ע]. וכן הובא שיטה זו בספר תורת הבית לרשב"א בשם יש אומרים.

'''הבית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x777 (קס ד"ה ודע שלדעת הרמב"ם)] הסביר את דעת הרמב"ם, שלדעתו יש להחמיר וליטול ברביעית שלמה לכל אדם. ומה שכתוב במשנה במסכת ידים ש"מי רביעית נותנים לידים לאחד אף לשנים וכו'" מדובר על נטילת מים שניים, שזו נטילה שניה של הידים לעניין תרומה, שנטילה זאת אפשר ליטול גם בפחות מרביעית. והקלנו בנטילה השניה שאפשר ליטול שניים ברביעית אחת כיוון שהידים כבר נטהרו במים הראשונים. לפי הרמב"ם בתרומה שצריך שתי נטילות אפשר להקל בנטילה השניה, אבל בחולין שצריך נטילה אחת (כמו שמשע במשנה תורה פ"ו מהל' ברכות ה"ד) חייבים רביעית מים לנטילת ידים ולא פחות. מה שכן כתב בהלכות מקוואות (פי"א ה"ג) שלתרומה בעינן נטילת שני ידיו ואחרי זה עוד נטילה. וכן ב'''חידושי הרשב"ץ''' (ברכות ספ"ח) הביא בשם הרמב"ן שפירש את דברי הרמב"ם כב"י. ע"ש. וכן כתב ב'''ספר הבתים''' (הלכות נטילת ידים שער שלישי סימן א ד ו) לבאר את דברי הרמב"ם כדברי הב"י. וכ"כ '''רבינו מנוח''' (הלכות ברכות שם).

'''הים של שלמה''' (במסכת חולין פ"ח ס' כ"ח) פסק להחמיר, שבעינן לכל אחד רביעית מים, ולכן אחרי שהראשון יטול את ידיו, יוסיפו מים קודם נטילת השני. והביאו בספר '''מלבושי יום טוב''' (סק"ה), '''והאליה רבה''' (סק"ל). וכן '''במקור חיים''' (אות י"ג) לבעל החוות יאיר, ג"כ חשש לכתחילה לשיטת המחמירים שבעינן רביעית מים לכל אחד ואחד. ו'''בערוך השלחן''' (סעיף כ"ג) כתב כעין זה, שאף שלדינא יש להקל, מכל מקום סיים שהמנהג הפשוט הוא כדברי הרמב"ם שאין נוטלים שניים מרביעית אחת. '''ובספר מטה יהודה''' (על השו"ע שם בסוף אותו הסעיף) רצה לומר כן בשיטת השולחן ערוך. ע"ש.