הבדלים בין גרסאות בדף "נטילת והחזרת ציר בשבת"

אין תקציר עריכה
שורה 56: שורה 56:
ה'''מאירי''' (קב ב ד"ה אמר המאירי המשנה העשירית), פירש בתחילה כדברי רשי" שהאיסור בעליון הוא משום שמא יתקע במקבות ובגרזן והויא מלאכה דאורייתא. ולאחר מכן הביא בשם יש מפרשים, שיצא העליון הכוונה שיצא '''גם''' העליון לאחר שיצא התחתון, ולכן תנא קמא אוסר, ואילו ר' יהודה מתיר אפילו בזה.
ה'''מאירי''' (קב ב ד"ה אמר המאירי המשנה העשירית), פירש בתחילה כדברי רשי" שהאיסור בעליון הוא משום שמא יתקע במקבות ובגרזן והויא מלאכה דאורייתא. ולאחר מכן הביא בשם יש מפרשים, שיצא העליון הכוונה שיצא '''גם''' העליון לאחר שיצא התחתון, ולכן תנא קמא אוסר, ואילו ר' יהודה מתיר אפילו בזה.


==דחיקת ציר העליון במדינה==
===דחיקת ציר העליון במדינה===
ה'''רא"ש''' (י טז) הביא ש'''רבנו תם''' הסתפק האם מותר לדחוק ציר העליון במדינה, שהברייתא שאמרה 'במדינה דוחקין' אפשר שיש לפרשה דווקא בציר התחתון, ולכן סיימה 'והעליון כאן וכאן אסור', היינו שאפילו לדחוק אסור. או דלמא קאמר שהעליון אסור דווקא להחזיר, אבל לדחוק מותר. וסיים הרא"ש שמסתברא דאסור. וכן פסק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיג) שציר העליון אף לדוחקו אסור. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (שיג ה).
ה'''רא"ש''' (י טז) הביא ש'''רבנו תם''' הסתפק האם מותר לדחוק ציר העליון במדינה, שהברייתא שאמרה 'במדינה דוחקין' אפשר שיש לפרשה דווקא בציר התחתון, ולכן סיימה 'והעליון כאן וכאן אסור', היינו שאפילו לדחוק אסור. או דלמא קאמר שהעליון אסור דווקא להחזיר, אבל לדחוק מותר. וסיים הרא"ש שמסתברא דאסור. וכן פסק ה'''טור''' להלכה (אורח חיים שיג) שציר העליון אף לדוחקו אסור. וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' (שיג ה).