9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נחלקה התיומת"
←שיטת הגאונים והרי"ף
| שורה 19: | שורה 19: | ||
גם ה'''רי"ף''' (טו א) מפרש שהתיומת היא גב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה ועושה אותם לאחד, שכל עלה בלולב כפול הוא לשנים. וכותב הרי"ף שאם רק נפרדו ההוצין זה מזה ועמד כל אחד ואחד כשהוא כפול לשנים, כלומר התיומת שלהן קיימת, כשר. אך אם נחלקה התיומת ונעשה כל עלה כשני עלים נפרדים, הרי הוא כאילו נפרצו העלין ופסול. | גם ה'''רי"ף''' (טו א) מפרש שהתיומת היא גב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה ועושה אותם לאחד, שכל עלה בלולב כפול הוא לשנים. וכותב הרי"ף שאם רק נפרדו ההוצין זה מזה ועמד כל אחד ואחד כשהוא כפול לשנים, כלומר התיומת שלהן קיימת, כשר. אך אם נחלקה התיומת ונעשה כל עלה כשני עלים נפרדים, הרי הוא כאילו נפרצו העלין ופסול. | ||
<BR/>אמנם בשונה מרבנו חננאל, הרי"ף לא מפרט בדבריו על איזה עלים מדובר, אם זהו דווקא העלים האמצעיים שבראש הלולב, או אם מדובר על כל העלים או לפחות רובם. | <BR/>אמנם בשונה מרבנו חננאל, הרי"ף לא מפרט בדבריו על איזה עלים מדובר, אם זהו דווקא העלים האמצעיים שבראש הלולב, או אם מדובר על כל העלים או לפחות רובם. | ||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' כותב שהתיומת הוא הגב של כל שני העלים שמחברם זה לזה, ושאם נחלקה התיומת פסול. הרמב"ם, בדומה לרי"ף, לא מפרט אילו עלים כמה עלים צריכים להחלק כדי שיהיה פסול. | |||
כשיטה זו כתבו גם התוספות (ד"ה נחלקה) בשם '''בעל הלכות גדולות''', וגם הם לא הדגישו שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא כתבו בסתם שהתיומת היא החיבור שמדביק את שני עלי ההוצא זה לזה. | כשיטה זו כתבו גם התוספות (ד"ה נחלקה) בשם '''בעל הלכות גדולות''', וגם הם לא הדגישו שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא כתבו בסתם שהתיומת היא החיבור שמדביק את שני עלי ההוצא זה לזה. | ||
ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) מביא '''תשובת הגאונים''' שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ונחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתב הרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה | ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) מביא '''תשובת הגאונים''' שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ונחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתב הרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אמנם כתב שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר. | ||
<BR/>והוסיף הרא"ש שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות, אף שלא מפרש להדיא שמדובר דווקא על ההוצא העליון, מ"מ נראה שזו כוונתו, שהרי אם לא כן נצטרך לומר שמדבר על שאר ההוצין שבלולב, והיינו לפחות | <BR/>והוסיף הרא"ש שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות, אף שלא מפרש להדיא שמדובר דווקא על ההוצא העליון, מ"מ נראה שזו כוונתו, שהרי אם לא כן נצטרך לומר שמדבר על שאר ההוצין שבלולב, והיינו לפחות רובם, וזה לא ייתכן לומר כי הגמרא אומרת 'נחלקה התיומת' ביחיד. אמנם מיד דוחה הרא"ש דבר זה, וכותב שאפשר לומר שהכוונה נחלקה התיומת של כל אחד ואחד. | ||
<BR/>בסוף דבריו מצדד הרא"ש בשיטת הרי"ף והרמב"ם שנחלקה התיומת הוא החיבור של העלים מגבן, ומעמיד שכוונתם היא שנחלקו רוב העלים, ורוב כל עלה ועלה. ושכן היא גם כוונת תשובות הגאונים. | |||
[[קטגוריה: ארבעת המינים]] | [[קטגוריה: ארבעת המינים]] | ||