9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נחלקה התיומת"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
<BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה. | <BR/>גם '''תוספות''' (ד"ה נחלקה) הסכימו לפירוש רש"י, והרחיבו לבאר שאי אפשר לפרש שנסדקו העלין שבראש השדרה בלא השדרה עצמה, שהרי כל הלולבים כך הם שלמעלה נחלקים העלים לשנים. אלא נחלקה התיומת הכוונה שנחלקה השדרה עצמה עם שני העלים האמצעיים שלה. | ||
ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) | === תשובת הגאונים === | ||
<BR/>עוד הוסיף הרא"ש שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות (מובא להלן) | שיטה קרובה לזה מביא ה'''רא"ש''' (סוכה ג ו) בשם '''תשובת הגאונים'''{{מקור}} שהתיומת הכוונה להוצא העליון שבראש הלולב, שהוא נראה כשני הוצין דבוקים זה לזה, ושנחלקה התיומת הכוונה שנפרדו שני עלין אלו זה מזה, עד שנראים כשנים. וכתב הרא"ש שלפי דבריהם לא נמצא לנו לולב כשר, כי רק בטורח גדול ניתן למצוא תיומת שעשויה באופן זה. אך מיד הוסיף שיש ליישב דבריהם שדווקא היכא שהיתה התיומת מחוברת ונפרדה פסול, אבל אם מתחילת בריית הלולב היתה התיומת מחולקת לשנים כשר. | ||
<BR/>עוד הוסיף הרא"ש לומר שזו גם כוונת בעל הלכות גדולות (מובא להלן). | |||
=== שיטת הרי"ף וסייעתו === | === שיטת הרי"ף וסייעתו === | ||
פירוש אחר מצאנו בראשונים הוא שהתיומת היא החיבור בין כל שני עלים שמחוברים בגב שלהם, ונחלקה הכוונה שחיבור זה נחלק ונעשו כשני עלים נפרדים. אלא שיש הבדל בין הראשונים באילו עלים מדובר. | פירוש אחר מצאנו בראשונים הוא שהתיומת היא החיבור בין כל שני עלים שמחוברים בגב שלהם, ונחלקה הכוונה שחיבור זה נחלק ונעשו כשני עלים נפרדים. אלא שיש הבדל בין הראשונים באילו עלים מדובר. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
גם ה'''רי"ף''' (טו א) מפרש שהתיומת היא גב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה ועושה אותם לאחד, אמנם בשונה מרבנו חננאל, הרי"ף לא מפרט בדבריו על איזה עלים מדובר, אם זהו דווקא העלים האמצעיים שבראש הלולב, או אם מדובר על כל העלים או לפחות רובם. | גם ה'''רי"ף''' (טו א) מפרש שהתיומת היא גב ההוצא שמחבר את שני צידי העלה ועושה אותם לאחד, אמנם בשונה מרבנו חננאל, הרי"ף לא מפרט בדבריו על איזה עלים מדובר, אם זהו דווקא העלים האמצעיים שבראש הלולב, או אם מדובר על כל העלים או לפחות רובם. | ||
<BR/>וכן ה'''רמב"ם''' כותב שהתיומת הוא הגב של כל שני העלים שמחברם זה לזה, ושאם נחלקה התיומת פסול, מבלי לפרט אילו עלים וכמה עלים צריכים להחלק כדי שיהיה פסול. | <BR/>וכן ה'''רמב"ם''' כותב שהתיומת הוא הגב של כל שני העלים שמחברם זה לזה, ושאם נחלקה התיומת פסול, מבלי לפרט אילו עלים וכמה עלים צריכים להחלק כדי שיהיה פסול. | ||
<BR/>כשיטה זו כתב גם בעל '''הלכות גדולות''' (טו לולב רד), וגם הוא לא כתב שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא דיבר באופן כללי על חיבור העלים זה לזה. וכן הביאו התוספות (ד"ה נחלקה) בשמו. | <BR/>כשיטה זו כתב גם בעל '''הלכות גדולות''' (טו לולב רד), וגם הוא לא כתב שמדובר דווקא בראש הלולב, אלא דיבר באופן כללי על חיבור העלים זה לזה. וכן הביאו התוספות (ד"ה נחלקה) בשמו. | ||
<BR/>אמנם הרא"ש (סוכה ג ו) בתחילת דבריו נוטה לומר שדעת בה"ג היא כדעת רש"י שמדובר דווקא על ההוצא העליון, שהרי אם לא כן נצטרך לומר שמדבר על שאר ההוצין שבלולב, והיינו לפחות רובם, וזה לא ייתכן לומר כי הגמרא אומרת 'נחלקה התיומת' ביחיד. אמנם מיד דוחה הרא"ש דבר זה, וכותב שאפשר לומר שהכוונה נחלקה התיומת של כל אחד ואחד, ולכן יש לפרש דעת בה"ג כדעת הרי"ף, ומשמע ברא"ש גם שמסכים לשיטה זו להלכה. | |||
==== כמה עלים צריכים להחלק ==== | ==== כמה עלים צריכים להחלק ==== | ||