485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←שאלת הראשונים
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, יש להקדים שחיוב שואל שונה מהותית מחיובי שאר השומרים. [[שומר חינם]], [[שומר שכר]] ו[[שוכר]] חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אילו היו שומרים כראוי, והם חייבים לשלם משום משום '''רשלנותם ופשיעתם בשמירה'''. לעומת זאת שואל חייב גם על נזקים שאירעו '''באונס גמור''' למרות שהוא לא אשם כלל, ולא הייתה לו כל יכולת למנוע את הנזק; ברור אם כן, שחיוב השואל לא נובע מהרשלנות וה[[פשיעה בשמירה]], אבל עדיין לא מבואר מה מחייב את השואל לשלם על אונס גמור, הרי כלל גדול הוא (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=67 ב"ק כח ב]) ש"אונס רחמנא פטריה"? <BR/> | כדי להבין היטב את שאלת הראשונים, יש להקדים שחיוב שואל שונה מהותית מחיובי שאר השומרים. [[שומר חינם]], [[שומר שכר]] ו[[שוכר]] חייבים רק על נזקים שהיו נמנעים אילו היו שומרים כראוי, והם חייבים לשלם משום משום '''רשלנותם ופשיעתם בשמירה'''. לעומת זאת שואל חייב גם על נזקים שאירעו '''באונס גמור''' למרות שהוא לא אשם כלל, ולא הייתה לו כל יכולת למנוע את הנזק; ברור אם כן, שחיוב השואל לא נובע מהרשלנות וה[[פשיעה בשמירה]], אבל עדיין לא מבואר מה מחייב את השואל לשלם על אונס גמור, הרי כלל גדול הוא (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=67 ב"ק כח ב]) ש"אונס רחמנא פטריה"? <BR/> | ||
מסביר הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32304&st=%D7%93%D7%A3+%D7%9C%D7%95&pgnum=79&hilite= (לו ב ד"ה מאי)] שכיון ש"השואל כל הנאה שלו" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=199 (ב"מ צד ב)], ולמשך זמן השאלה השואל הוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ (שהרי הוא לא משלם | מסביר הרשב"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32304&st=%D7%93%D7%A3+%D7%9C%D7%95&pgnum=79&hilite= (לו ב ד"ה מאי)] שכיון ש"השואל כל הנאה שלו" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=199 (ב"מ צד ב)], ולמשך זמן השאלה השואל הוא השליט הבלעדי על ההנאה מהחפץ (שהרי הוא לא משלם על השימוש בחפץ), התורה מתייחסת לשואל כאילו הוא '''הבעלים''' של החפץ במשך תקופת השאלה, אלא שמוטל עליו '''חיוב להשיב''' את החפץ בסיום זמן השאלה. לכן כאשר השואל לא משיב את החפץ בסיום השאלה, גם אם הנזק אירע באונס גמור - השואל חייב לשלם, משום שכמו שאם ניזוק חפץ ששייך לו למרות שהוא לא אשם בכך - הוא מפסיד את ממונו, כך גם בשואל הרי הוא כבעלים שמפסיד גם באונס כיון שהחפץ שלו ניזוק. | ||
בדרך זו הולכים גם רש"י [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=154 (סנהדרין עב ב ד"ה אבל)], תוספות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=32 (ב"ק יא א ד"ה אין)] והרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=208 (ב"ב קסח ב ד"ה הכי)]. | בדרך זו הולכים גם רש"י [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=154 (סנהדרין עב ב ד"ה אבל)], תוספות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37963&st=&pgnum=32 (ב"ק יא א ד"ה אין)] והרמב"ן [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=208 (ב"ב קסח ב ד"ה הכי)]. | ||
על רקע זה, | על רקע זה, באה שאלת הראשונים: מה ההיגיון בפטור "מתה מחמת מלאכה", הרי לא ניתן לומר שזה יותר מאונס גמור, וכאמור, שואל חייב אפילו כשהבהמה מתה כדרכה באונס גמור, משום שבשואל החיוב לא נובע מכך שהשואל פשע בשמירה. אם כן מדוע שואל פטור ב"מתה מחמת מלאכה"? | ||
ישנן שלוש שיטות עיקריות במפרשים בישוב שאלה זו. המכנה משותף לכל שלושת השיטות הוא, שלשלושת השיטות '''מבחינה עקרונית''' אין סיבה לפטור שואל על נזק שאירע מחמת המלאכה, וטעם הדבר הוא כמו שהתבאר לעיל, שהשואל נחשב כבעל החפץ והוא נושא באחריות לכל נזק שאירע לחפץ; | ישנן שלוש שיטות עיקריות במפרשים בישוב שאלה זו. המכנה משותף לכל שלושת השיטות הוא, שלשלושת השיטות '''מבחינה עקרונית''' אין סיבה לפטור שואל על נזק שאירע מחמת המלאכה, וטעם הדבר הוא כמו שהתבאר לעיל, שהשואל נחשב כבעל החפץ והוא נושא באחריות לכל נזק שאירע לחפץ; ודין "מתה מחמת מלאכה", נובע '''מסברות חיצוניות''' הבנויות על דינים ששייכים בכל דיני ממונות ואין אלו סברות ייחודיות לדיני שומרים {{ראה עוד|מתה מחמת מלאכה|פטור חיצוני שאינו בפרשית שומרים}}. | ||
==השיטות השונות בטעם הפטור== | ==השיטות השונות בטעם הפטור== | ||