485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←השיטות השונות בטעם הפטור
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==השיטות השונות בטעם הפטור== | ==השיטות השונות בטעם הפטור== | ||
===שיטת הרמב"ן=== | ===שיטת הרמב"ן=== | ||
יש להעיר | ה'''רמב"ן''' מסביר שהפטור ב"מתה מחמת מלאכה" מבוסס על ההנחה שבהמה לא אמורה למות מחמת מלאכתה, ואם בהמה מתה מחמת מלאכה זה מעיד '''שמלכתחילה''' הבהמה הייתה חלשה ולא הייתה ראויה למלאכה שבעבורה הושאלה, והבהמה מץה משום שנעשה בה שימוש שלא מתאים לה. לפי זה מובנים דברי הגמרא - השואל פטור מלשלם משום ש"לאו לאוקמא בכילתא שאילתא" - השואל טוען שהמשאיל ידע שמטרת שאלת הבהמה אינה כדי להעמידה בכילה (ואז היא יכלה להיות גם בהמה חלשה) אלא על מנת לעבוד בה, וכאשר הוא הביא לשואל בהמה חלשה ולא בדק שהיא ראויה למלאכתה הרי הוא פושע, ואין השואל צריך להפסיד על נזק שנגרם בגלל '''פשיעת המשאיל'''. בדרכו של הרמב"ן הלכו גם ה'''ריטב"א''', ה'''ר"ן''', ה'''נימוקי יוסף''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=583 (נה ב מדפי הרי"ף)] וה'''ריב"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=277&hilite= (תכג)]. הסברו של הרמב"ן הובא להלכה ב'''בית יוסף''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14270&st=&pgnum=502 (חו"מ שמ)], ב'''סמ"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (שמ ג)] וב'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9733&st=&pgnum=333 (שמ ה)]. | ||
יש להעיר שוודאי שאין המשאיל נחשב כפושע לפי הקריטריונים הרגילים של שומרים, ומסתבר ששומר חינם שחייב רק על פשיעה, יהיה פטור על נזק שאירע מחמת פשיעה ברמה של פשיעת המשאיל. כוונת הרמב"ן היא, '''שבמידה מסוימת''' המשאיל אשם בגרימת הנזק, ומשום כך המשאיל אין הוא יכול לתבוע מהשואל לשלם על הנזק שנעשה באונס גמור, שהרי השואל אינו אשם כלל ואילו המשאיל אחראי לנזק במידה מסוימת. | |||
===שיטת הרשב"א=== | ===שיטת הרשב"א=== | ||
הסברו של ה'''רשב"א''' בנוי בשני שלבים: ראשית הוא מסביר את הפטור בכחש מחמת מלאכה, ומתוך כך את הפטור במיתה מחמת מלאכה. <br/> | הסברו של ה'''רשב"א''' בנוי בשני שלבים: ראשית הוא מסביר את הפטור בכחש מחמת מלאכה, ומתוך כך את הפטור במיתה מחמת מלאכה. <br/> | ||
יש להוסיף שעל פי דברי הרשב"א ניתן להבין את השלב הראשוני בסוגיה בו הגמרא חילקה בין "כחש מחמת מלאכה" לבין "מתה מחמת מלאכה", לפי הרשב"א החילוק ברור: יש מקום רב לומר | בשלב הראשון, עונה הרשב"א של השאלה - למה השואל פטור על נזק שניתן לצפות שיקרה מחמת מלאכה? מסביר הרשב"א שכיון שהמשאיל ידע שהשואל ישתמש בבהמה לצורך מלאכתו (סברת "לאו לאוקמא בכילתא שאילתא"), וידע שלכל בהמה יש בלאי טבעי שנגרם מחמת העבודה, ובכל זאת הוא לא התנה שהשואל יצטרך לשלם, מוכח שהמשאיל לא מקפיד על נזק זה וכאשר הוא השאיל את החפץ, הוא '''מחל''' גם על הבלאי הטבעי הנגרם מהמלאכה, ועל כן השואל פטור מלשלם על נזק זה. דברים אלו מסבירים רק את הפטור ב"'''כחש מחמת מלאכה'''" שהוא '''נזק צפוי''' שצריך להתנות עליו, אך עדיין לא מובן למה פטור גם ב"'''מתה מחמת מלאכה'''" שזה '''נזק לא שכיח''' (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37964&st=&pgnum=78&hilite= ב"מ לד א]), והמשאיל לא היה אמור להעלות על דעתו שיקרה נזק זה, וממילא אינו צריך להתנות עליו. <br/> | ||
לכן ממשיך הרשב"א ומסביר, שכיון שהמשאיל מחל על הבלאי הטבעי שמחמת המלאכה, אנו מבינים שלמשאיל לא אכפת שיגרמו לו נזקים מחמת השימוש, משום שהמשאיל רוצה ללכת לקראת השואל ולהטיב עמו בשימוש בחפץ שלו, גם במחיר של נזקים שיגרמו לו. משום כך, השואל פטור גם על נזקים שלא ניתן לצפות מראש ואין הוכחה ישירה שהמשאיל מחל עליהם. | |||
יש להוסיף שעל פי דברי הרשב"א ניתן להבין את השלב הראשוני בסוגיה בו הגמרא חילקה בין "כחש מחמת מלאכה" לבין "מתה מחמת מלאכה", לפי הרשב"א החילוק ברור: יש מקום רב לומר שהשואל פטור רק ב"כחש מחמת מלאכה", בגלל שהמשאיל לא התנה על נזק זה, אך על מיתה שהיא נזק לא צפוי ולא שייכת בו מחילה - השואל חייב לשלם. אלא שלמסקנה אומרת הגמרא, שאפילו במתה פטור, כי אנו רואים שדעתו של השואל למחול ולא להקפיד על נזקים שמחמת מלאכה. <br/> | |||
לשיטת הרמב"ן וסיעתו עדיין לא מובן החילוק בין כחש למיתה, שהרי פשיעת המשאיל שייכת בכחש בדיוק כמו במיתה, ואם כן קשה מדוע בשלב הראשון הגמרא חילקה בכך? על שאלה זו נענה בהמשך. | לשיטת הרמב"ן וסיעתו עדיין לא מובן החילוק בין כחש למיתה, שהרי פשיעת המשאיל שייכת בכחש בדיוק כמו במיתה, ואם כן קשה מדוע בשלב הראשון הגמרא חילקה בכך? על שאלה זו נענה בהמשך. | ||
יש לברר האם הראשונים שלא הלכו בשיטת הרשב"א, חלקו על כל דבריו וסברו שלא שייך לפטור בגלל מחילת המשאיל, או שהם חלקו רק על השלב השני | יש לברר האם הראשונים שלא הלכו בשיטת הרשב"א, חלקו על כל דבריו וסברו שלא שייך לפטור את השואל בגלל מחילת המשאיל, או שהם חלקו רק על השלב השני בדברי הרשב"א שמרחיב את המחילה מנזקים צפויים (כחש) גם לנזקים שאינם צפויים (מיתה). נקודה זו תתבאר היטב בהמשך. | ||
===שיטת המחנה אפרים=== | ===שיטת המחנה אפרים=== | ||
ה'''מחנה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21540&hilite=6f5aa704-7759-4a98-8d21-f3a3e60cca15&st=%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94&pgnum=162 (שאלה ד)] מעלה אפשרות נוספת בטעם דין "מתה מחמת מלאכה". גם הוא הולך בדרכו של הרמב"ן שאם הבהמה מתה במלאכתה הדבר מעיד שהיא לא הייתה ראויה מלכתחילה למלאכה, אלא שבעוד שהרמב"ן אומר שהפטור הוא מחמת '''פשיעת המשאיל''', המחנה אפרים אומר שכיון שהבהמה לא הייתה ראויה למלאכה הרי זה '''[[מקח טעות]]'''! שהרי השואל התכוון לשאול בהמה טובה והוא קיבל בהמה כחושה, | ה'''מחנה אפרים''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21540&hilite=6f5aa704-7759-4a98-8d21-f3a3e60cca15&st=%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94&pgnum=162 (שאלה ד)] מעלה אפשרות נוספת בטעם דין "מתה מחמת מלאכה". גם הוא הולך בדרכו של הרמב"ן שאם הבהמה מתה מחמת במלאכתה הדבר מעיד שהיא לא הייתה ראויה מלכתחילה למלאכה, אלא שבעוד שהרמב"ן אומר שהפטור הוא מחמת '''פשיעת המשאיל''', המחנה אפרים אומר שכיון שהבהמה לא הייתה ראויה למלאכה הרי זה '''[[מקח טעות]]'''! שהרי השואל התכוון לשאול בהמה טובה והוא קיבל בהמה כחושה, ואם כן מתברר שזו שאלה בטעות והשואל כלל אינו שואל ולא מוטלים עליו חיובי השמירה, וממילא הוא פטור מאונסים.<br/> | ||
הסבר זה אומר גם '''רבינו יוסף בכור שור''' בפירושו לתורה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40225&st=&pgnum=107 (שמות כב יג)]. | הסבר זה אומר גם '''רבינו יוסף בכור שור''' בפירושו לתורה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40225&st=&pgnum=107 (שמות כב יג)]. | ||
יש להעיר על הסבר זה שקשה לומר שמקרה זה נחשב למקח טעות, שהרי השואל היה יכול לבדוק אם הבהמה ראויה למלאכה, ואם לא בדק זו אשמתו שהוא קנה "חתול בשק" ולקח על עצמו את הסיכון שהבהמה לא תהיה | יש להעיר על הסבר זה שקשה לומר שמקרה זה נחשב למקח טעות, שהרי השואל היה יכול לבדוק אם הבהמה ראויה למלאכה, ואם לא בדק זו אשמתו שהוא קנה "חתול בשק" ולקח על עצמו את הסיכון שהבהמה לא תהיה ראויה למלאכה, ואף שיש במקרה זה פשיעה של המשאיל שפוטרת את השואל כדברי הרמב"ן, כלל לא ברור שאפשר להגיע עד הגדרה של מקח טעות. כנראה שמחמת קושי זה רובם המוחלט של הראשונים לא קיבל את הסבר המחנה אפרים.<br/> | ||
עוד יש להעיר שלכאורה לפי המחנה אפרים יהיה דין מאד משונה: במקרה שהבהמה הוכחשה מחמת מלאכה ואחר כך נגנבה שלא מחמת מלאכה, לשיטת המחנה אפרים, השואל יהיה פטור גם על הגניבה שלא הייתה מחמת המלאכה, משום שברגע שהבהמה הוכחשה נודע שמלכתחילה היא לא הייתה ראויה למלאכה והרי זה מקח טעות | עוד יש להעיר שלכאורה לפי המחנה אפרים יהיה דין מאד משונה: במקרה שהבהמה הוכחשה מחמת מלאכה ואחר כך נגנבה שלא מחמת מלאכה, לשיטת המחנה אפרים, לכאורה השואל יהיה פטור גם על הגניבה שלא הייתה מחמת המלאכה, משום שברגע שהבהמה הוכחשה נודע שמלכתחילה היא לא הייתה ראויה למלאכה והרי זה מקח טעות ולא מוטלים על השואל חיובי שומרים, והוא פטור אפילו על נזקים שאינם מחמת המלאכה. לעומת זאת, לפי הרמב"ן הרשב"א וודאי שבמקרה זה השואל חייב על הגניבה, שהרי לא שייכת במקרה זה פשיעת המשאיל או מחילת המשאיל. | ||
מכאן והלאה לא נתייחס לשיטת המחנה אפרים, ונעסוק רק בשיטת הרמב"ן ובשיטת הרשב"א, שהן שתי השיטות העיקריות בסוגיה ובהן עסקו הפוסקים. | מכאן והלאה לא נתייחס לשיטת המחנה אפרים, ונעסוק רק בשיטת הרמב"ן ובשיטת הרשב"א, שהן שתי השיטות העיקריות בסוגיה ובהן עסקו הפוסקים. | ||