9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות ספירת העומר והחייבים בה"
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
<BR/>גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר עשה כן לכתחילה כיון שספירה דרבנן, והכי קיי"ל שספירה בזה"ז דרבנן. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי"ה והמרדכי. אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד"ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר"ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה. | <BR/>גם ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שאם ספר ימים לבד ולא ספר שבועות, אינו צריך לחזור, שהרי אמימר עשה כן לכתחילה כיון שספירה דרבנן, והכי קיי"ל שספירה בזה"ז דרבנן. והוסיף שגם אם מנה רק את השבועות יצא, וכדעת ר' אפרים שהביא הראבי"ה והמרדכי. אבל ה'''פרי חדש''' (תפט ד"ה מסתברא לי) כתב שאם מנה ימים ולא מנה שבועות, כגון שאמר היום ז' ימים ולא אמר שהם שבוע אחד, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולספור בברכה. וכדעת מהר"ש הלוי בתשובה סימן ה' ודלא כהרב כנסת הגדולה. | ||
====ספירה בראשי תיבות==== | ====ספירה בראשי תיבות==== | ||
בשו"ת '''מהר"ש הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&st=&pgnum=16 (ה)] נשאל על אדם שאמר לחבירו קודם ספירת העומר 'היום ל"ג בעומר', האם יצא ידי חובת ספירה ושוב אינו יכול לספור בברכה. והשיב שלא יצא ידי חובה מכמה טעמים, ובין השאר כתב שכיון שלא הזכיר בפירוש שלושים ושלושה אלא רק אמר ל"ג בראשי תיבות לא יצא ידי חובה. ואף שבגט אם כותב י"ד במקום ארבעה עשר הגט כשר, שאני התם שאינו מן התורה רק חכמים תיקנו זמן בגט לגילוי מילתא בעלמא, אבל כאן עצם הספירה היא מן התורה והסופר בראשי תיבות כאילו לא מנה עדיין. | בשו"ת '''מהר"ש הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14670&st=&pgnum=16 (ה)] נשאל על אדם שאמר לחבירו קודם ספירת העומר 'היום ל"ג בעומר', האם יצא ידי חובת ספירה ושוב אינו יכול לספור בברכה. והשיב שלא יצא ידי חובה מכמה טעמים, ובין השאר כתב שכיון שלא הזכיר בפירוש שלושים ושלושה אלא רק אמר ל"ג בראשי תיבות לא יצא ידי חובה. ואף שבגט אם כותב י"ד במקום ארבעה עשר הגט כשר, שאני התם שאינו מן התורה רק חכמים תיקנו זמן בגט לגילוי מילתא בעלמא, אבל כאן עצם הספירה היא מן התורה והסופר בראשי תיבות כאילו לא מנה עדיין. אך בסוף דבריו שם מסיק שאם בירך על הספירה ואמר היום ד' לעומר, יצא ואינו צריך לספור שוב כיון שמצאנו בכה"ג בגט שמועיל, אבל אם אמר סתם בלא ברכה היום ד' לעומר, לא יצא ויכול לחזור ולספור בברכה. אמנם אם אמר ל"ג בעומר לא יצא מטעם אחר, לפי [[#ספר ימים לבד או שבועות לבד|שלא הזכיר שבועות]]. וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9342&st=&pgnum=138 (בית יוסף ד"ה שטה י"ח)] חלק עליו וכתב שהמונה בראשי תיבות הוי מנין ויצא בדיעבד, וכדבריו כתב גם ב'''שערי תשובה''' (ו) בשם ספר '''גט פשוט''' (קכו). אמנם דעת ה'''פרי חדש''' (תפט ד"ה מסתברא לי) שצריך לחזור ולמנות בברכה אף אם לא הגיע לכלל שבועות, רק אמר היום ד' ימים לעומר, לא יצא ידי חובה {{ראה עוד|ספירת העומר|ספירה בראשי תיבות}}. ושו"ת '''שאילת יעבץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1408&st=&pgnum=133&hilite= (א קלט)] כתב לחלק שאם אומר את הראשי תיבות עצמם לא יצא וחוזר ומברך, אך אם אמר במילוי אותיות שאומר יו"ד אל"ף וכד', יחזור ויספור בלא ברכה. אמנם מדברי הפוסקים הנ"ל משמע שדנים הם באומר את האות עצמה כגון היום דל"ת לעומר, שהרי בזה לא ייתכן לומר בלא מילוי אותיות, ואף בזה כתב הפר"ח שחוזר ומברך. וב'''ברכי יוסף''' (תפט ט-י) הכריע לחזור ולספור בלא ברכה, בין במה בר"ת ובין בספר במילוי אותיות. | ||
==הברכה== | ==הברכה== | ||