119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומסביר שעניין שתייה בפורים הוא רק למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומסביר שעניין שתייה בפורים הוא רק למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ||
מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מדין רחב יותר, ועוד [[#חובת היום או חובת סעודה|עי"ל]] | מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מדין רחב יותר, ועוד [[#חובת היום או חובת סעודה|עי"ל]] | ||
====קושיית ערוך השולחן==== | ====קושיית '''ערוך השולחן'''==== | ||
על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל ערוך השולחן (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב' – ממנו עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא. קושיה זו ניתנת לתירוץ בשני אופנים: | על שיטתו של ה'''ראבי"ה''' מקשה בעל '''ערוך השולחן''' (אורח חיים תרצה ד) מפשט דברי רבא, שהשתמש בביטוי 'מיחייב' – ממנו עולה בפשטות שמדובר על חיוב ולא על מצווה בעלמא. קושיה זו ניתנת לתירוץ בשני אופנים: | ||
* ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא "חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב" ('''ילקוט שמעוני''' דברים תתל ד"ה פנים). וכן תירץ ה'''רב שטנרבוך''' (מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית ה'''נודע ביהודה''' (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו"ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:). | * ישנם מקומות בהם הניסוח הוא בלשון חיוב אך למעשה מדובר בהנהגה טובה, כגון המימרא "חייב אדם לומר אימתי יגיעו מעשי כמעשה אברהם יצחק ויעקב" ('''ילקוט שמעוני''' דברים תתל ד"ה פנים). וכן תירץ ה'''רב שטנרבוך''' (מועדים וזמנים ד שיז) את קושיית ה'''נודע ביהודה''' (מהדורא תניינא אורח חיים צד) על השו"ע מדוע לא הזכיר את החיוב להקביל פני רבו בחג חרף האמירה המפורשת של הגמרא (ראש השנה טז:). | ||
* ה'''ברכת רפאל''' (פורים עמוד רמו) מתרץ ע"פ דברי ה'''מהרי"ל''' (שו"ת מהרי"ל נו) שהניסוח של רבא שונה מאוד מניסוח הלכתי חד, כפי שמופיע קצת לאחר מכן בגמרא (מגילה ז:) "אמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו", ומכאן למד הראבי"ה שמדובר במדרגה נמוכה יותר, של מצווה בלבד. | * ה'''ברכת רפאל''' (פורים עמוד רמו) מתרץ ע"פ דברי ה'''מהרי"ל''' (שו"ת מהרי"ל נו) שהניסוח של רבא שונה מאוד מניסוח הלכתי חד, כפי שמופיע קצת לאחר מכן בגמרא (מגילה ז:) "אמר רבא סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו", ומכאן למד הראבי"ה שמדובר במדרגה נמוכה יותר, של מצווה בלבד. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
מכוח הבנה זו, יש שהבינו שאופי החיוב של רבא הוא לשתות על מנת להנות ולשמוח ולא לצורך שכרות (כפי שנראה להלן). דבר זה עולה מדברי ה'''כלבו''' (מה), השולל הבנה שכוונת מאמרו של רבא היא להשתכר, ומסביר שהיקף החיוב הוא שתייה רק קצת מעבר לכמות הרגילה, כדי לשמוח ולשמח, וכן עולה מדברי ה'''קרבן נתנאל''' (מגילה ד"ה פירש"י להשתכר), מדברי ה'''של"ה''' (תצוה תורה אור כב) ומדברי '''בעל יסוד ושורש העבודה''' (יב ז). | מכוח הבנה זו, יש שהבינו שאופי החיוב של רבא הוא לשתות על מנת להנות ולשמוח ולא לצורך שכרות (כפי שנראה להלן). דבר זה עולה מדברי ה'''כלבו''' (מה), השולל הבנה שכוונת מאמרו של רבא היא להשתכר, ומסביר שהיקף החיוב הוא שתייה רק קצת מעבר לכמות הרגילה, כדי לשמוח ולשמח, וכן עולה מדברי ה'''קרבן נתנאל''' (מגילה ד"ה פירש"י להשתכר), מדברי ה'''של"ה''' (תצוה תורה אור כב) ומדברי '''בעל יסוד ושורש העבודה''' (יב ז). | ||
=====מתיקות בעלמא===== | =====מתיקות בעלמא===== | ||
הסבר נוסף נמצא בדברי ה'''נצי"ב מוולוז'ין''' ב'העמק שאלה' (שאילתא ס"ז סימן יב) בשם '''רד"ל'''. על פי דבר '''הנצי"ב''', ניתן לצאת ידי חובת ההתבסמות בפורים בגם באכילת מיני תרגימא מתוקים בעלמא. אך דבריו מעט קשים ולא ברור כיצד יכול להגיע אדם למצב של 'לא ידע' (עבור כל אחד מהגדרים לעיל | הסבר נוסף נמצא בדברי ה'''נצי"ב מוולוז'ין''' ב'העמק שאלה' (שאילתא ס"ז סימן יב) בשם '''רד"ל'''. על פי דבר '''הנצי"ב''', ניתן לצאת ידי חובת ההתבסמות בפורים בגם באכילת מיני תרגימא מתוקים בעלמא. אך דבריו מעט קשים ולא ברור כיצד יכול להגיע אדם למצב של 'לא ידע' (עבור כל אחד מהגדרים [[#דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי – היקף החיוב|לעיל]]) כתוצאה מאכילת מיני תרגימא בלבד. | ||
====להשתכר==== | ====להשתכר==== | ||
למרות שעל פניו משמעות הביטוי 'בסומי' במובנו הרחב הוא כפי שראינו לעיל, הסבירו '''רש"י''' (מגילה ז: ד"ה "לאבסומי") ו'''ר"ח''' (מגילה ז: ד"ה בסימא) שכוונתו בסוגייתנו היא השתכרות של ממש. כך פסקו ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), בעל '''ספר המנהגים''' (פג), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''בית יוסף''' (אורח חיים תרצה א-ב) וכן ביאר [אני משתמש במילה הזו בכוונה מכיוון שכך הב"ח מבאר את הגמרא אך פוסק אחרת] ה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב).<BR/> | למרות שעל פניו משמעות הביטוי 'בסומי' במובנו הרחב הוא כפי שראינו לעיל, הסבירו '''רש"י''' (מגילה ז: ד"ה "לאבסומי") ו'''ר"ח''' (מגילה ז: ד"ה בסימא) שכוונתו בסוגייתנו היא השתכרות של ממש. כך פסקו ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), בעל '''ספר המנהגים''' (פג), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''בית יוסף''' (אורח חיים תרצה א-ב) וכן ביאר [אני משתמש במילה הזו בכוונה מכיוון שכך הב"ח מבאר את הגמרא אך פוסק אחרת] ה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב).<BR/> | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
===="לא ידע" כפטור==== | ===="לא ידע" כפטור==== | ||
אמנם ניתן לפרש את ה'''ט"ז''' (אורח חיים תרצה א) בדרך נוספת, בה הולך בהדיא ה'''שפת אמת''' (מגילה ז: ד"ה מחייב איניש). ע"פ שיטה זו אין עניין דווקא להגיע למדרגה של "לא ידע" אלא שעל האדם מוטלת חובה לעסוק במשתה כל היום, וברגע שהוא מגיע למדרגה של "לא ידע" הוא נפטר מהחיוב. אבל מ"מ אם עסק במשתה יצא גם עם לא הגיע לכלל שיעור זה | אמנם ניתן לפרש את ה'''ט"ז''' (אורח חיים תרצה א) בדרך נוספת, בה הולך בהדיא ה'''שפת אמת''' (מגילה ז: ד"ה מחייב איניש). ע"פ שיטה זו אין עניין דווקא להגיע למדרגה של "לא ידע" אלא שעל האדם מוטלת חובה לעסוק במשתה כל היום, וברגע שהוא מגיע למדרגה של "לא ידע" הוא נפטר מהחיוב. אבל מ"מ אם עסק במשתה יצא גם עם לא הגיע לכלל שיעור זה | ||
ב'''עמק הברכה''' הובא בשם ה'''גר"י סלנטר''' (למצוא) ביאור דומה. לשיטתו ביום פורים מוטל על הגברא חיוב לשתות יין כל הזמן, אלא שכאשר הוא מגיע למדרגה הגבוהה | ב'''עמק הברכה''' הובא בשם ה'''גר"י סלנטר''' (למצוא) ביאור דומה. לשיטתו ביום פורים מוטל על הגברא חיוב לשתות יין כל הזמן, אלא שכאשר הוא מגיע למדרגה הגבוהה של "לא ידע" הוא נחשב כשוטה ושיכור הפטור מהמצוות וממילא נפטר אף ממצווה זו של שתייה.<BR/> | ||
הנפק"מ בין שני הביאורים היא מה דינו של אדם שהגיע למדרגת "לא ידע" והתפכח בעוד היום גדול. ע"פ ה'''שפת אמת''' הוא יהיה פטור מלשתות שוב, שהרי מילא את חובו. ואילו ע"פ ה'''גר"י סלנטר''' יהיה חייב, שהרי פטורו הזמני חלף | הנפק"מ בין שני הביאורים היא מה דינו של אדם שהגיע למדרגת "לא ידע" והתפכח בעוד היום גדול. ע"פ ה'''שפת אמת''' הוא יהיה פטור מלשתות שוב, שהרי מילא את חובו. ואילו ע"פ ה'''גר"י סלנטר''' יהיה חייב, שהרי פטורו הזמני חלף | ||
===דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי – היקף החיוב=== | ===דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי – היקף החיוב=== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
ויש לתרץ את הקושיה הזו מדברי ה'''ב"ח'''. ה'''ב"ח''' לא אומר שעצם הסיפור דוחה את מימרת רבא אלא שהמיקום של הסיפור בסוגיא בא בכדי ללמדנו על ההשלכות הקשות של השכרות וממילא לדחות את דברי רבא. כלומר, דברי רבא לא נדחים משיטת רבי זירא כי אם משיטת מסדר התלמוד. | ויש לתרץ את הקושיה הזו מדברי ה'''ב"ח'''. ה'''ב"ח''' לא אומר שעצם הסיפור דוחה את מימרת רבא אלא שהמיקום של הסיפור בסוגיא בא בכדי ללמדנו על ההשלכות הקשות של השכרות וממילא לדחות את דברי רבא. כלומר, דברי רבא לא נדחים משיטת רבי זירא כי אם משיטת מסדר התלמוד. | ||
==חובת היום או חובת סעודה== | ==חובת היום או חובת סעודה== | ||
כפי שראינו לעיל | כפי שראינו [[#שיטת רבה|לעיל]] ה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב) דוחה את רבא להלכה מכוח הסיפור המופיע לאחריו. לכאורה, לאחר שנדחתה מימרת רבא היה לנו לומר שאין כל חיוב שתייה מיוחד בפורים, אלא שה'''ב"ח''' כותב שבכל זאת, אע"פ שדברי רבא נדחו להלכה, יש לשתות בפורים הרבה יותר מלימודו (ר"ל, הרגלו), וממילא נשאלת השאלה מהיכן נובע חיוב שתייה זה. | ||
בכדי לענות על שאלה זו, נלך שלב אחד אחורה ונשאל מהו אופיו של החיוב לשתות בפורים. האם הוא פרט בדיני סעודת פורים או שהוא דין עצמאי החל כל היום כולו. אם נאמר דין מחודש עצמאי בפורים יהיה קשה על ה'''ב"ח''', אך עם נאמר שחיוב זה נובע ממצוות משתה ושמחה ממילא יהיה סביר לטעון שלא גרע מכל סעודת יו"ט בה יש חיוב שתייה ואע"פ שאין חיוב מיוחד להגיע למדרגת "לא ידע" בכל זאת יש מצווה לשתות בכדי לשמוח.<BR/> | בכדי לענות על שאלה זו, נלך שלב אחד אחורה ונשאל מהו אופיו של החיוב לשתות בפורים. האם הוא פרט בדיני סעודת פורים או שהוא דין עצמאי החל כל היום כולו. אם נאמר דין מחודש עצמאי בפורים יהיה קשה על ה'''ב"ח''', אך עם נאמר שחיוב זה נובע ממצוות משתה ושמחה ממילא יהיה סביר לטעון שלא גרע מכל סעודת יו"ט בה יש חיוב שתייה ואע"פ שאין חיוב מיוחד להגיע למדרגת "לא ידע" בכל זאת יש מצווה לשתות בכדי לשמוח.<BR/> | ||
ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) מדבר על הצורך לשתות יין כאשר הוא מגדיר את חובת סעודת פורים, וממילא עולה מדבריו שדין זה הוא פרט בדיני הסעודה, וכך עולה מדברי ה'''ראבי"ה''' ודעימיה (שזכרנו לעיל, הפניה) האומר שדין שתיה הוא למצוה ולא לעכב, משמע מדבריו שדין זה הוא חלק ממצווה יותר רחבה ששייך לומר שהוא מעכב או לא בקיומה. הכותרת של סימן תרצה באורח חיים בו מופיע החיוב לשתות הוא "דיני סעודת פורים" וממילא שגם המחבר סובר שזהו פרט בדיני הסעודה.<BR/> | ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) מדבר על הצורך לשתות יין כאשר הוא מגדיר את חובת סעודת פורים, וממילא עולה מדבריו שדין זה הוא פרט בדיני הסעודה, וכך עולה מדברי ה[[#מיחייב – מצווה או חיוב|'''ראבי"ה''' ודעימיה]] (שזכרנו לעיל, הפניה) האומר שדין שתיה הוא למצוה ולא לעכב, משמע מדבריו שדין זה הוא חלק ממצווה יותר רחבה ששייך לומר שהוא מעכב או לא בקיומה. הכותרת של סימן תרצה באורח חיים בו מופיע החיוב לשתות הוא "דיני סעודת פורים" וממילא שגם המחבר סובר שזהו פרט בדיני הסעודה.<BR/> | ||
מאידך, ב'''מחזור ויטרי''' (תסה) מופיע פיוט הנקרא "ליל שיכורים", וממילא אי אפשר לומר שהוא סובר שהשתייה היא מדיני הסעודה שהרי לית מאן לדפליג על רבא (מגילה ז:) שאמר שסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו. וכן עולה מדברי ה'''שפת אמת''' (מגילה ז: ד"ה מחייב איניש).<BR/> | מאידך, ב'''מחזור ויטרי''' (תסה) מופיע פיוט הנקרא "ליל שיכורים", וממילא אי אפשר לומר שהוא סובר שהשתייה היא מדיני הסעודה שהרי לית מאן לדפליג על רבא (מגילה ז:) שאמר שסעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו. וכן עולה מדברי ה'''שפת אמת''' (מגילה ז: ד"ה מחייב איניש).<BR/> | ||
ניתן לומר שמחלוקת זו תלויה בגדר מצוות השמחה בפורים. נחלקו ה'''שו"ע''' וה'''רמ"א''' (אורח חיים תרצו ד) האם יש אבלות נוהגת בפורים או לא. ה'''שו"ע''' אומר שהיא נוהגת וממילא יוצא שלא נגדיר את פורים כיום שמח, ואכן ראינו לעיל בשיטתו שחיוב השתייה הוא דין בגדרי הסעודה בלבד, לעומת זאת ה'''רמ"א''' חולק וסובר שאבלות לא נוהגת בפורים. מחלוקת זו מופיע באופן יותר ברור באחרונים, ה'''גרי"ד סולובייצ'יק''' (הררי קדם א רד) סובר שאין שמחה בפורים אלא שיש דין בפורים לעשות סעודה ולשמוח בה, ולעומתו ה'''מנחת אשר''' (מועדים פורים כח ז) סובר שכל פורים מוגדר כיום שמח שהרי נאמר "ימי משתה ושמחה". | ניתן לומר שמחלוקת זו תלויה בגדר מצוות השמחה בפורים. נחלקו ה'''שו"ע''' וה'''רמ"א''' (אורח חיים תרצו ד) האם יש אבלות נוהגת בפורים או לא. ה'''שו"ע''' אומר שהיא נוהגת וממילא יוצא שלא נגדיר את פורים כיום שמח, ואכן ראינו לעיל בשיטתו שחיוב השתייה הוא דין בגדרי הסעודה בלבד, לעומת זאת ה'''רמ"א''' חולק וסובר שאבלות לא נוהגת בפורים. מחלוקת זו מופיע באופן יותר ברור באחרונים, ה'''גרי"ד סולובייצ'יק''' (הררי קדם א רד) סובר שאין שמחה בפורים אלא שיש דין בפורים לעשות סעודה ולשמוח בה, ולעומתו ה'''מנחת אשר''' (מועדים פורים כח ז) סובר שכל פורים מוגדר כיום שמח שהרי נאמר "ימי משתה ושמחה". | ||