9,779
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות צריכות כוונה"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
<BR/>בהמשך הדברים, מביאה הגמרא מעשה בר' זירא שאמר למשמשו שיכוון ויתקע לו, כלומר לכוון להוציאו ידי חובה. מזה לומדת הגמרא שהמשמיע חייב לכוון להוציא את השומע ידי חובה. | <BR/>בהמשך הדברים, מביאה הגמרא מעשה בר' זירא שאמר למשמשו שיכוון ויתקע לו, כלומר לכוון להוציאו ידי חובה. מזה לומדת הגמרא שהמשמיע חייב לכוון להוציא את השומע ידי חובה. | ||
<BR/>מסקנת הגמרא שיש בזה מחלוקת תנאים. לדעת תנא קמא די שהמשמיע תוקע להוציא עצמו, וכל מי ששומע אותו יוצא ידי חובה, ואילו לפי ר' יוסי זהו דווקא בשליח ציבור, אבל יחיד צריך שיכוון גם להוציא את השומע. | <BR/>מסקנת הגמרא שיש בזה מחלוקת תנאים. לדעת תנא קמא די שהמשמיע תוקע להוציא עצמו, וכל מי ששומע אותו יוצא ידי חובה, ואילו לפי ר' יוסי זהו דווקא בשליח ציבור, אבל יחיד צריך שיכוון גם להוציא את השומע. | ||
<BR/>יוצא מזה לכאורה, שמחלוקת ר' זירא ורבא האם מצוות צריכות כוונה, היא מחלוקת התנאים, שלדעת ר' יוסי מצוות צריכות כוונה, ולדעת תנא קמא מצוות אינן צריכות כוונה. כך עולה גם להדיא מן הגמרא בספחים דלהלן. | |||
אמנם הראשונים דנו בדבר כפי שיובא בהמשך. | |||
=== סוגיה דפסחים === | === סוגיה דפסחים === | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
== מחלוקת הראשונים == | == מחלוקת הראשונים == | ||
ה'''רי"ף''' (ראש השנה ז א) הביא דברי ר' זירא להלכה שצריך שיתכוון שומע ומשמיע, ורק בשליח ציבור אמרו שהעובר אחורי בית כנסת ושמע קול תקיעה יצא, לפי ששליח ציבור דעתו על כל מי ששומע. אבל ביחיד, אף שהתוקע מכוון להוציא עצמו, אין השומע יוצא ידי חובה עד שיכוון התוקע להוציאו. | |||
<BR/>'''בעל המאור''' (ד"ה לפום) חלק על הרי"ף וכתב שיש לפסוק כרבא שמצוות אינן צריכות כוונה, שכן המסקנה בעירובין. אבל הוסיף שיש אומרים שרבא ור' זירא אינן חולקים, אלא כוונת ר' זירא לומר למשמשו שיתקע לו לשם קול שופר, ולאו דווקא לשם מצוה, אלא מפירוש רש"י נראה שלא מפרש כן. וגם מסתבר כן, שהרי לא ייתכן שר' זירא יחמיר למשמיע יותר מהשומע. ועוד שהגמרא מעמידה דעת ר' זירא כר' יוסי, שחלוקים עליו חכמים. לכן יש לפסוק כחכמים וכרבא שמצוות אינן צריכות כוונה, וליתא לדברי הרי"ף. | |||