הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בתפילת עמידה"

מ
שוחזר מעריכות של צורבא מרבנן (שיחה) לעריכה האחרונה של א.א
מ (שוחזר מעריכות של צורבא מרבנן (שיחה) לעריכה האחרונה של א.א)
תגית: שחזור
 
(10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
<BR/>ומבאר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf (ד"ה יכון וד"ה ורגליהם)] שצריך שיהיו רגליו זו אצל זו, נראים כרגל אחת.
<BR/>ומבאר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf (ד"ה יכון וד"ה ורגליהם)] שצריך שיהיו רגליו זו אצל זו, נראים כרגל אחת.


ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא גם כן דין זה, שהמתפלל צריך להשוות את רגליו, ושם נחלקו ר' לוי ור' סימון בטעם הדבר, אחד מהם אמר כמלאכים, והשני אומר ככהנים. ומבארים, ככהנים - היינו כשם שהיו מהלכים על המזבח עקב בצד גודל, וכמלאכים שנאמר 'רגליהם רגל ישרה.
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא גם כן דין זה, שהמתפלל צריך להשוות את רגליו, ושם נחלקו ר' לוי ור' סימון בטעם הדבר. לדעת אחד מהם חובת השווית הרגליים היא כדי להידמות לכהנים, שלגביהם כתוב (שמות כ כג) "לא תעלה במעלות על מזבחי" דהיינו שהיו מהלכים עקב בצד גודל. ואילו לדעת האמורא השני הטעם הוא כדי להידמות למלאכים, שלגביהם כתוב "ורגליהם רגל ישרה".
<BR/>נמצא שהלמוד בבלי סובר כדעה השניה המובאת שם בתלמוד הירושלמיוכן מבואר מדברי '''רבנו יונה''' וה'''ריטב"א'''.
<BR/>נמצא שהתלמוד הבבלי סובר כדעה השניה המובאת שם בתלמוד הירושלמי, וכן מבואר מדברי '''רבנו יונה''' וה'''ריטב"א'''.


דין זה הובא להלכה ב'''רי"ף''' (ברכות ה א), ב'''רמב"ם''' (תפילה ה ד), ב'''רא"ש''' (ברכות א י), ב'''טור''' (אורח חיים צה) ושאר פוסקים.
דין זה הובא להלכה ב'''רי"ף''' (ברכות ה א), ב'''רמב"ם''' (תפילה ה ד), ב'''רא"ש''' (ברכות א י), ב'''טור''' (אורח חיים צה) ושאר פוסקים.
שורה 22: שורה 22:
== טעם הדין ==
== טעם הדין ==
כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת.
כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת.
<BR/>ב'''פרישה''' (צה) כתב שחוש המישוש והתנועה, שאין אנו יכולין לעמוד תמיד בשלימות העבודה כמלאכים, זהו החרפה והגילוי ערוה.
<BR/>ה'''מהרש"א''' (ד"ה צריך) כתב שטעם הדבר הוא שיהיה כפות, כשם ש[[ידיו צריכות להיות כפותות ולהניחן אחת על חברתה]], והיינו משום שיהיה כעבד כפות לפני רבו.
<BR/>ה'''מהרש"א''' (ד"ה צריך) כתב שטעם הדבר הוא שיהיה כפות, כשם ש[[ידיו צריכות להיות כפותות ולהניחן אחת על חברתה]], והיינו משום שיהיה כעבד כפות לפני רבו.


שורה 27: שורה 28:
כתב ה'''ריטב"א''' (י ב ד"ה המתפלל) שיש נוהגים לתת רווח למעלה אצל האצבעות משום הפסוק: "וכף רגליהם ככף רגל עגל". כן כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל צריך) בשם תלמוד המערב, וכן הוזכר בספר ה'''מכתם''' {{מקור}}, וה'''ארחות חיים''' {{מקור}}.
כתב ה'''ריטב"א''' (י ב ד"ה המתפלל) שיש נוהגים לתת רווח למעלה אצל האצבעות משום הפסוק: "וכף רגליהם ככף רגל עגל". כן כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל צריך) בשם תלמוד המערב, וכן הוזכר בספר ה'''מכתם''' {{מקור}}, וה'''ארחות חיים''' {{מקור}}.
<BR/>אבל ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה המתפלל) כתב שאין זה כלום, שהרי לא אמרו בתלמוד שיכוון אותם ויסמכם שידמו אחד.
<BR/>אבל ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה המתפלל) כתב שאין זה כלום, שהרי לא אמרו בתלמוד שיכוון אותם ויסמכם שידמו אחד.
ה'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|45925|51|צה ב}} כתב שמידת חסידות לעשות כן. אבל בעל '''לחם יהודה''' על הרמב"ם (תפילה ה ד) כתב שאין ראוי לעשות כן.


== האם דין זה הוא לעיכובא ==
== האם דין זה הוא לעיכובא ==
ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ד) חשב את כיוון הרגלים כדבר שאינו מעכב בתפילה, אלא שיש להיזהר בו לכתחילה.
ה'''רמב"ם''' (תפילה ה א) חשב את תיקון הגוף כאחד מן הדברים שאינם מעכב בתפילה, אלא שיש להיזהר בו לכתחילה.


ב'''בית חדש''' (א) מבואר לפי אחד מן הפירושים, שלמ"ד כמלאכים, לא יצא ידי חובה אם לא הניחם יחד אלא עקב בצד גודל. וכן הבין בדעתו לדינא בעל '''עולת תמיד''' {{היברובוקס|45925|51|צה א}}. אמנם לפי פירוש שני של הב"ח שם, שהוא עיקר לדבריו, גם בדיעבד אינו לעיכובא.
ב'''בית חדש''' (א) מבואר לפי אחד מן הפירושים, שלמ"ד כמלאכים, לא יצא ידי חובה אם לא הניחם יחד אלא עקב בצד גודל. וכן הבין בדעתו לדינא בעל '''עולת תמיד''' {{היברובוקס|45925|51|צה א}}. אמנם לפי פירוש שני של הב"ח שם, שהוא עיקר לדבריו, גם בדיעבד אינו לעיכובא.<BR/>
בספר '''מגן גיבורים''' כתב ליישב דברי הב"ח {{הפניה לטיוטה}}.
בספר '''מגן גיבורים''' כתב ליישב דברי הב"ח {{הפניה לטיוטה}}.
ה'''משנה ברורה''' (צה א) פסק כהרמב"ם דדין זה אינו לעיכובא.


== כיוון הרגלים באמירת קדושה ==
== כיוון הרגלים באמירת קדושה ==
כתב ה'''תרומת הדשן''' (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב תרומת הדשן). וכן ב'''שלחן ערוך''' (צה ד) כתב שטוב לעשות כן.
כתב ה'''תרומת הדשן''' (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב תרומת הדשן). וכן ב'''שלחן ערוך''' (צה ד) כתב שטוב לעשות כן.


== הערות שוליים ==
== נענוע הגוף בשעת התפילה ==
 
{{להשלים}}


[[קטגוריה: תפילה]]
[[קטגוריה: תפילה]]