347
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצב הגוף בתפילת עמידה"
מ
שוחזר מעריכות של צורבא מרבנן (שיחה) לעריכה האחרונה של א.א
צורבא מרבנן (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של צורבא מרבנן (שיחה) לעריכה האחרונה של א.א) תגית: שחזור |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>ומבאר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf (ד"ה יכון וד"ה ורגליהם)] שצריך שיהיו רגליו זו אצל זו, נראים כרגל אחת. | <BR/>ומבאר '''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=10b&format=pdf (ד"ה יכון וד"ה ורגליהם)] שצריך שיהיו רגליו זו אצל זו, נראים כרגל אחת. | ||
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא גם כן דין זה, שהמתפלל צריך להשוות את רגליו, ושם נחלקו ר' לוי ור' סימון בטעם הדבר | ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא גם כן דין זה, שהמתפלל צריך להשוות את רגליו, ושם נחלקו ר' לוי ור' סימון בטעם הדבר. לדעת אחד מהם חובת השווית הרגליים היא כדי להידמות לכהנים, שלגביהם כתוב (שמות כ כג) "לא תעלה במעלות על מזבחי" דהיינו שהיו מהלכים עקב בצד גודל. ואילו לדעת האמורא השני הטעם הוא כדי להידמות למלאכים, שלגביהם כתוב "ורגליהם רגל ישרה". | ||
<BR/>נמצא | <BR/>נמצא שהתלמוד הבבלי סובר כדעה השניה המובאת שם בתלמוד הירושלמי, וכן מבואר מדברי '''רבנו יונה''' וה'''ריטב"א'''. | ||
דין זה הובא להלכה ב'''רי"ף''' (ברכות ה א), ב'''רמב"ם''' (תפילה ה ד), ב'''רא"ש''' (ברכות א י), ב'''טור''' (אורח חיים צה) ושאר פוסקים. | דין זה הובא להלכה ב'''רי"ף''' (ברכות ה א), ב'''רמב"ם''' (תפילה ה ד), ב'''רא"ש''' (ברכות א י), ב'''טור''' (אורח חיים צה) ושאר פוסקים. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<BR/>וה'''בית חדש''' (א) כתב שהטור הביא דין זה כדי לומר שאמנם לכתחילה צריך רגל ישרה, אך אם לא כיוון רגליו אלא ככהנים דהיינו עקב בצד גודל, גם כן יצא. | <BR/>וה'''בית חדש''' (א) כתב שהטור הביא דין זה כדי לומר שאמנם לכתחילה צריך רגל ישרה, אך אם לא כיוון רגליו אלא ככהנים דהיינו עקב בצד גודל, גם כן יצא. | ||
<BR/>ובפירוש שני כתב הב"ח שהטור הביא פירוש ככהנים כדי לאפוקי מפירוש זה, כלומר שלא נטעה לחשוב שגם כמלאכים הוא עקב בצד גודל, לכן כותב שדווקא כהנים הוא כן, אבל מלאכים הוא רגל ישרה. וכתב שכן עיקר ודלא כבית יוסף. | <BR/>ובפירוש שני כתב הב"ח שהטור הביא פירוש ככהנים כדי לאפוקי מפירוש זה, כלומר שלא נטעה לחשוב שגם כמלאכים הוא עקב בצד גודל, לכן כותב שדווקא כהנים הוא כן, אבל מלאכים הוא רגל ישרה. וכתב שכן עיקר ודלא כבית יוסף. | ||
ב'''מור וקציעה''' (צה) כתב שאין שום נפקא מינה בין שתי הדעות, אלא משמעות דורשין בלבד, שזה לומד ממלאכים בשעת שירתן, וזה לומד מכהנים בשעת עבודתן שלא היו רשאים להרחיב רגליהם, אלא נראים כאחד. ופשוט שגם למ"ד ככהנים הכוונה ברגל ישרה, אלא שהיו הולכים עקב בצד גודל כי לא היה אפשר בענין אחר, שהרי עכ"פ צריכים הם לילך ולעלות על גבי המזבח. אך עדיין יש ללמוד מזה שרגליהם נראים כרגל אחת, וגם הכהנים אילו היו יכולים היו עושים כן. | |||
== טעם הדין == | == טעם הדין == | ||
כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת. | כתב '''מהר"י אבוהב''' {{מקור}} שטעם לדין זה, הוא כדי להראות שנסתלקה ממנו התנועה לברוח, ואין לו שום חפץ מלבעדי יי יתברך. וב'''בית יוסף''' (צה ד"ה והטעם) כתב שכיוון שעומד לדבר עם השכינה, צריך לסלק כל מחשבות גופו מלבו, ולדמות לעצמו כאילו הוא מלאך משרת. | ||
<BR/>ב'''פרישה''' (צה) כתב שחוש המישוש והתנועה, שאין אנו יכולין לעמוד תמיד בשלימות העבודה כמלאכים, זהו החרפה והגילוי ערוה. | |||
<BR/>ה'''מהרש"א''' (ד"ה צריך) כתב שטעם הדבר הוא שיהיה כפות, כשם ש[[ידיו צריכות להיות כפותות ולהניחן אחת על חברתה]], והיינו משום שיהיה כעבד כפות לפני רבו. | |||
== לתת רווח אצל האצבעות == | == לתת רווח אצל האצבעות == | ||
כתב ה'''ריטב"א''' (י ב ד"ה המתפלל) שיש נוהגים לתת רווח למעלה אצל האצבעות משום הפסוק: "וכף רגליהם ככף רגל עגל". כן | כתב ה'''ריטב"א''' (י ב ד"ה המתפלל) שיש נוהגים לתת רווח למעלה אצל האצבעות משום הפסוק: "וכף רגליהם ככף רגל עגל". כן כתב גם ה'''מאירי''' (ד"ה המתפלל צריך) בשם תלמוד המערב, וכן הוזכר בספר ה'''מכתם''' {{מקור}}, וה'''ארחות חיים''' {{מקור}}. | ||
<BR/>אבל ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה המתפלל) כתב שאין זה כלום, שהרי לא אמרו בתלמוד שיכוון אותם ויסמכם שידמו אחד. | <BR/>אבל ה'''רבנו יונה''' (ה א ד"ה המתפלל) כתב שאין זה כלום, שהרי לא אמרו בתלמוד שיכוון אותם ויסמכם שידמו אחד. | ||
ה'''עולת תמיד''' {{היברובוקס|45925|51|צה ב}} כתב שמידת חסידות לעשות כן. אבל בעל '''לחם יהודה''' על הרמב"ם (תפילה ה ד) כתב שאין ראוי לעשות כן. | |||
== האם דין זה הוא לעיכובא == | == האם דין זה הוא לעיכובא == | ||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ה א) חשב את תיקון הגוף כאחד מן הדברים שאינם מעכב בתפילה, אלא שיש להיזהר בו לכתחילה. | |||
ב'''בית חדש''' (א) מבואר לפי אחד מן הפירושים, שלמ"ד כמלאכים, לא יצא ידי חובה אם לא הניחם יחד אלא עקב בצד גודל. וכן הבין בדעתו לדינא בעל '''עולת תמיד''' {{היברובוקס|45925|51|צה א}}. אמנם לפי פירוש שני של הב"ח שם, שהוא עיקר לדבריו, גם בדיעבד אינו לעיכובא.<BR/> | |||
בספר '''מגן גיבורים''' כתב ליישב דברי הב"ח {{הפניה לטיוטה}}. | |||
ה'''משנה ברורה''' (צה א) פסק כהרמב"ם דדין זה אינו לעיכובא. | |||
== כיוון הרגלים באמירת קדושה == | == כיוון הרגלים באמירת קדושה == | ||
כתב ה'''תרומת הדשן''' (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב תרומת הדשן). | כתב ה'''תרומת הדשן''' (כח) דשפיר יש ליחיד לכוון רגליו בשעת אמירת קדושה על שליח הציבור, לפי שמקדישים את ה' כמו המלאכים, יש להידמות להם כפי היכולת. הביאו ה'''בית יוסף''' (ד"ה וכתב תרומת הדשן). וכן ב'''שלחן ערוך''' (צה ד) כתב שטוב לעשות כן. | ||
== נענוע הגוף בשעת התפילה == | |||
{{להשלים}} | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||