הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"

מנין שנות ערלה (עריכה)

גרסה מ־11:20, 11 בנובמבר 2018

נוספו 1,283 בתים , 11:20, 11 בנובמבר 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 == אילו נטיעות אסורות עד ט"ו בשבט ==
 === השיטות בירושלמי ===
-ב'''ירושלמי''' (שביעית ב ו, ראש השנה א ב) מובאת התוספתא הנ"ל, שהנוטע שלושים יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה, אבל פירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט. <BR>
+ב'''ירושלמי''' (שביעית ב ד, ראש השנה א ב) מובאת התוספתא הנ"ל, שהנוטע שלושים יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה, אבל פירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט. <BR>
 ושם מובאת מחלוקת אמוראים, לדעת ר' אבא בר ממל איסור הפירות עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום קודם ראש השנה, אבל אם נטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיון לא עלתה לו שנה זו, צריך הוא למנות ג' שנים שלמות, ובכי האי גוונא אין הפירות של שנה רביעית נאסרים עד ט"ו בשבט, אלא כל פרי שחנט לאחר ראש השנה של שנה רביעית יצא מדין ערלה ונכנס לדין נטע רבעי. לעומת זאת דעת ר' זעירא שם שאף אם נטע בתוך ל' יום ומנה מראש השנה עד ראש השנה ג' שנים שלמות, עדיין הפירות של שנה רביעית אסורים עד ט"ו בשבט. בטעם הדבר אומר שם ר' מנא: 'מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן, משלים לו שנתו'. <BR/>
-להלן יתבאר שהראשונים נחלקים בפירוש דברי הירושלמי, (ואף חלוקים בגירסה הנכונה), וממילא גם בהסקת המסקנה לדינא.
+==== פירוש ה'פני משה' ====
+ה'''פני משה''' מפרש את דברי ר' זעירא כתמיהה כלפי דברי ר' אבא בר ממל, שאם כדבריו שבג' שנים שלמות לא אסרינן עד ט"ו בשבט לפי שאין לאסור יותר מג' שנים, אם כן נאמר גם לחומרא שכשנטע ל' יום לפני ראש השנה יש לאסור את הפירות משום ערלה עד ג' שנים מיום ליום, כלומר עד פחות מל' יום לפני ראש השנה של שנה רביעית ולא רק עד ט"ו בשבט של שנה שלישית. <BR/>
+על דברים אלו משיב ר' מנא שהטעם שאוסרים רק עד ט"ו בשבט בלבד ולא מיום ליום, הוא מפני שהאילן עומד בתוך שנתו, כלומר כיון שהגיע ט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילן, משלים הוא שנתו, ונחשב הדבר כאילו עברו עליו ג' שנים מיום ליום.
+לפי פירוש הפני משה אין ר' זעירא מביע דעה מפורשת לחלוק על ר' אבא בר ממל, אלא רק תמה על דבריו, אך מקבל תשובה הוגנת.<BR/>
+להלן יתבאר שלחלק מהראשונים ישנו פירוש שונה בדברי הירושלמי, (ואף חלוקים בגירסה הנכונה), וממילא מסקנתם לדינא שונה.
 === שיטת הרמב"ם וסייעתו ===
@@ שורה 31: / שורה 37: @@
 לשיטה זו הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (ראש השנה י א).
-מקור שיטה זו הוא מהירושלמי הנ"ל, כפי שכותב הראב"ד בהשגות שם. ולדעתו אלו הם דברי ר' אבא בר ממל, שמעמיד את התוספתא דווקא בנטיעות שלא מנו להם ג' שנים שלמות, אלא עלתה להם שנה מדין 'ל' יום בשנה חשוב שנה', אבל נטיעות שמלאו להם ג' שנים שלמות, אין איסורם נמשך עד ט"ו בשבט, אלא רק עד ראש השנה.
+מקור שיטה זו הוא מהירושלמי הנ"ל, כפי שכותב הראב"ד בהשגות שם. שכך אומר ר' אבא בר ממל, שמעמיד את התוספתא דווקא בנטיעות שלא מנו להם ג' שנים שלמות, אלא עלתה להם שנה מדין 'ל' יום בשנה חשוב שנה', אבל נטיעות שמלאו להם ג' שנים שלמות, אין איסורם נמשך עד ט"ו בשבט, אלא רק עד ראש השנה. וכן מתבאר לפי פירוש הפני משה בירושלמי כנ"ל.
 ==== עד ט"ו בשבט עד ראש השנה או מיום ליום ====
@@ שורה 46: / שורה 52: @@
 === שיטת בעל המאור וסייעתו ===
-בעל המאור חלק על שיטה זו וכתב שדין זה שפירות ערלה אסורים אף בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט, מדבר על '''כל''' הנטיעות, גם אלו שעברו להן שלוש שנים שלמות מיום ליום. לדעתו הירושלמי מוכיח כשיטתו, שהוא מפרש שר' אבא בר ממל שואל את ר' זעירא האם ייתכן להחמיר גם באילנות שנטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, שהרי להם מלאו שלוש שנים שלמות? ור' זעירא משיב לו שכן הדברים, שאפילו נטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, אסור עד ט"ו בשבט, שכיון שעומד הוא בתוך שנתו של אילן, משלים הוא שנתו, כלומר שהשנה של האילן מסתיימת בט"ו בשבט, ולכן כל הפירות שיחנטו עד אז אסורים.
+בעל המאור חלק על שיטה זו וכתב שדין זה שפירות ערלה אסורים אף בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט, מדבר על '''כל''' הנטיעות, גם אלו שעברו להן שלוש שנים שלמות מיום ליום.
+לדעתו הירושלמי מוכיח דווקא כשיטתו, שהוא מפרש שר' אבא בר ממל שואל את ר' זעירא האם ייתכן להחמיר גם באילנות שנטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, שהרי להם מלאו שלוש שנים שלמות? ור' זעירא משיב לו שכן הדברים, שאפילו נטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, אסור עד ט"ו בשבט, שכיון שעומד הוא בתוך שנתו של אילן, משלים הוא שנתו, כלומר שהשנה של האילן מסתיימת בט"ו בשבט, ולכן כל הפירות שיחנטו עד אז אסורים.
 <BR/>לשיטה זו הסכימו ה'''רשב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ונטיעות) וה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסבירו טעם בדבר, שכל שהוא חונט בין ראש השנה לט"ו בשבט, הוא מחמת יניקת המים שלפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. ממילא לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (י א ד"ה הילכך נראה).
 <BR/>הראשונים מסבירים שלפי שיטה זו, לשון הברייתא 'פירות נטיעה זו' לא בא לשלול נטיעות שניטעו קודם ל' יום לראש השנה, אלא בא לומר שנטיעה זו שיש בה איסור ערלה ורבעי גורמת שאיסור זה יימשך עד ט"ו בשבט. ומה שכתוב בגמרא 'פעמים שברביעית ועדיין אסורים' מפני שרוב רובן של הנטיעות לא חונטים בתקופה זו, אלא רק לאחר ט"ו בשבט. לכן אמרה הגמרא 'פעמים' שזה רק במקצת אילנות ובמעט מקומות.