9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"
אין תקציר עריכה
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== מחלוקת הראשונים == | == מחלוקת הראשונים == | ||
כתב '''בעל המאור''' (ב ב ד"ה מנא הני מילי) שיש טועים לפרש שמה שאמרה הגמרא שפירות נטיעה אסורים עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום לפני ראש השנה, שכיוון שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט. אבל הנוטע מיד לאחר ראש השנה או בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלמה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. וכתב שדייקו כן מלשון הברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה.<BR/> | כתב '''בעל המאור''' (ב ב ד"ה מנא הני מילי) שיש טועים לפרש שמה שאמרה הגמרא שפירות נטיעה אסורים עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום לפני ראש השנה, שכיוון שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט. אבל הנוטע מיד לאחר ראש השנה או בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלמה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. וכתב שדייקו כן מלשון הברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה.<BR/> | ||
כשיטה זו סובר ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב), שפירט ג' מקרים שונים: | |||
*נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי). | |||
*נטע בט"ז אב שנה עשירית, לא עלתה לו שנה, ומונה שלוש שנים י"א-י"ב-י"ג, ומראש השנה של שנת י"ד הוא נטע רבעי עד ראש השנה של שנת ט"ו. | |||
*נטע מראש חודש תשרי עד ט"ו בשבט של שנה עשירית, מונה ג' שנים מיום ליום לערלה, וד' שנים מיום ליום לרבעי. | |||
בעל המאור חלק על שיטה זו וכתב שדין זה שפירות הערלה אסורים אף בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט, מדבר על כל הנטיעות, גם אלו שעברו להן שלוש שנים שלמות מיום ליום, עדיין פירותיהן שהנצו עד ט"ו בשבט של שנה רביעית אסורים משום ערלה. | |||
<BR/>לשיטה זו הסכים ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסביר טעם בדבר, שכל שהוא חונט בין ראש השנה לט"ו בשבט, הוא מחמת יניקת המים שלפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. ממילא לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. | <BR/>לשיטה זו הסכים ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסביר טעם בדבר, שכל שהוא חונט בין ראש השנה לט"ו בשבט, הוא מחמת יניקת המים שלפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. ממילא לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. | ||