9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"
אין תקציר עריכה
| שורה 22: | שורה 22: | ||
== אילו נטיעות אסורות עד ט"ו בשבט == | == אילו נטיעות אסורות עד ט"ו בשבט == | ||
=== השיטות בירושלמי === | === השיטות בירושלמי === | ||
ב'''ירושלמי''' (שביעית ב | ב'''ירושלמי''' (שביעית ב ו, ראש השנה א ב) מובאת התוספתא הנ"ל, שהנוטע שלושים יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה, אבל פירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט. ושם מובאת מחלוקת אמוראים, לדעת ר' אבא בר ממל איסור הפירות עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום קודם ראש השנה, אבל אם נטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, ולא עלתה לו שנה זו, הרי הוא מונה ג' שנים שלמות, ואין הפירות של שנה רביעית נאסרים עד ט"ו בשבט. לעומת זאת דעת ר' זעירא שם שאף אם נטע בתוך ל' יום ומנה מראש השנה עד ראש השנה ג' שנים שלמות, עדיין הפירות של שנה רביעית אסורים עד ט"ו בשבט. בטעם הדבר אומר שם ר' מנא: 'מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן, משלים לו שנתו'. <BR/> | ||
להלן יתבאר שהראשונים נחלקים בפירוש דברי הירושלמי, (ואף חלוקים בגירסה הנכונה), וממילא גם בהסקת המסקנה לדינא. | להלן יתבאר שהראשונים נחלקים בפירוש דברי הירושלמי, (ואף חלוקים בגירסה הנכונה), וממילא גם בהסקת המסקנה לדינא. | ||
=== שיטת הרמב"ם וסייעתו === | === שיטת הרמב"ם וסייעתו === | ||
ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב) פוסק על פי הירושלמי שמה שאמרה התוספתא שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, הכוונה לנוטע ל' יום לפני ראש השנה, אבל הנוטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלימה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. ה'''ראב"ד''' בהשגות שם הסכים לדברי הרמב"ם, וכן כתב ב'''כתוב שם''' (ב ב ד"ה כתב הקרחי) | ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב) פוסק על פי הירושלמי שמה שאמרה התוספתא שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, הכוונה לנוטע ל' יום לפני ראש השנה, אבל הנוטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלימה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. ה'''ראב"ד''' בהשגות שם הסכים לדברי הרמב"ם, וכן כתב ב'''כתוב שם''' (ב ב ד"ה כתב הקרחי), והביא לזה גם דיוק מלשון הברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה. ועוד מהלשון 'פעמים שברביעית ועדיין אסורה משום ערלה' משמע שלא תמיד כן הדין, אלא רק במקרים מסויימים.<BR/> | ||
ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) הוסיף לתת טעם לשיטה זו (אף שאינו מסכים לה), שנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט, אבל נטיעה שמנו לה שנה שלימה, אין צורך להחמיר עליה בסופה.<BR/> | ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) הוסיף לתת טעם לשיטה זו (אף שאינו מסכים לה), שנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט, אבל נטיעה שמנו לה שנה שלימה, אין צורך להחמיר עליה בסופה.<BR/> | ||
לשיטה זו הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (ראש השנה י א). | לשיטה זו הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (ראש השנה י א). | ||
מקור שיטה זו הוא מהירושלמי הנ"ל, כפי שכותב הראב"ד בהשגות שם. ולדעתו אלו הם דברי ר' אבא בר ממל, שמעמיד את התוספתא דווקא בנטיעות שלא מנו להם ג' שנים שלמות, אלא עלתה להם שנה מדין 'ל' יום בשנה חשוב שנה', אבל נטיעות שמלאו להם ג' שנים שלמות, אין איסורם נמשך עד ט"ו בשבט, אלא רק עד ראש השנה. | |||
==== עד ט"ו בשבט עד ראש השנה או מיום ליום ==== | ==== עד ט"ו בשבט עד ראש השנה או מיום ליום ==== | ||