הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"

נוספו 286 בתים ,  17:23, 11 בנובמבר 2018
שורה 35: שורה 35:
ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב) פוסק שמה שאמרה התוספתא שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, הכוונה לנוטע ל' יום לפני ראש השנה, אבל הנוטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלימה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. ה'''ראב"ד''' בהשגות שם הסכים לדברי הרמב"ם, ובספרו '''כתוב שם''' (ב ב ד"ה כתב הקרחי), גם הביא לזה דיוק לשוני מהברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין עד ט"ו בשבט...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה, וכן מלשון הגמרא - 'פעמים שברביעית ועדיין אסורה משום ערלה' משמע שלא תמיד כן הדין, אלא רק במקרים מסויימים.<BR/>
ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב) פוסק שמה שאמרה התוספתא שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, הכוונה לנוטע ל' יום לפני ראש השנה, אבל הנוטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלימה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. ה'''ראב"ד''' בהשגות שם הסכים לדברי הרמב"ם, ובספרו '''כתוב שם''' (ב ב ד"ה כתב הקרחי), גם הביא לזה דיוק לשוני מהברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין עד ט"ו בשבט...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה, וכן מלשון הגמרא - 'פעמים שברביעית ועדיין אסורה משום ערלה' משמע שלא תמיד כן הדין, אלא רק במקרים מסויימים.<BR/>
ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) הוסיף לתת טעם לשיטה זו (אף שאינו מסכים לה), שנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט, אבל נטיעה שמנו לה שנה שלימה, אין צורך להחמיר עליה בסופה.<BR/>
ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) הוסיף לתת טעם לשיטה זו (אף שאינו מסכים לה), שנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט, אבל נטיעה שמנו לה שנה שלימה, אין צורך להחמיר עליה בסופה.<BR/>
לשיטה זו הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (ראש השנה י א).
לשיטה זו הסכים גם ה'''רי"ד''' בפסקים (ראש השנה י א), וכן משמע מתוך דברי '''רש"י''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) שפירש 'פירות נטיעה זו' שמדבר דווקא על שניטעו קודם ל' יום ועלתה להם שנה (וכן דייק הרא"ש בהלכות ערלה בדברי רש"י).


מקור שיטה זו הוא מהירושלמי הנ"ל, כפי שכותב הראב"ד בהשגות שם, וכן מתבאר לפי פירוש הפני משה בירושלמי כנ"ל.
מקור שיטה זו הוא מהירושלמי הנ"ל, כפי שכותב הראב"ד בהשגות שם, וכן מתבאר לפי פירוש הפני משה בירושלמי כנ"ל.