הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"

הוסרו 2 בתים ,  16:19, 11 בנובמבר 2018
מ
שורה 55: שורה 55:
לדעתו הירושלמי מוכיח דווקא כשיטתו, שהוא מפרש שר' אבא בר ממל שואל את ר' זעירא האם ייתכן להחמיר גם באילנות שנטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, שהרי להם מלאו שלוש שנים שלמות? ור' זעירא משיב לו שכן הדברים, שאפילו נטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, אסור עד ט"ו בשבט, שכיון שעומד הוא בתוך שנתו של אילן צריך הוא להשלים שנתו, כלומר שהשנה של האילן מסתיימת רק בט"ו בשבט, ולכן כל הפירות שיחנטו עד אז אסורים, אפילו שכבר מלאו לו ג' שנים שלמות.
לדעתו הירושלמי מוכיח דווקא כשיטתו, שהוא מפרש שר' אבא בר ממל שואל את ר' זעירא האם ייתכן להחמיר גם באילנות שנטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, שהרי להם מלאו שלוש שנים שלמות? ור' זעירא משיב לו שכן הדברים, שאפילו נטען פחות מל' יום קודם ראש השנה, אסור עד ט"ו בשבט, שכיון שעומד הוא בתוך שנתו של אילן צריך הוא להשלים שנתו, כלומר שהשנה של האילן מסתיימת רק בט"ו בשבט, ולכן כל הפירות שיחנטו עד אז אסורים, אפילו שכבר מלאו לו ג' שנים שלמות.
<BR/>לשיטה זו הסכימו ה'''רשב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ונטיעות) וה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסבירו טעם בדבר, שכל שהפירות שחונטים בין ראש השנה לט"ו בשבט, זה מחמת יניקת הגשמים שירדו לפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. והגשמים שיורדים אחרי ראש השנה, הם מועילים רק לפירות שיחנטו אחר ט"ו בשבט. ממילא לפי טעם זה, לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (י א ד"ה הילכך נראה).
<BR/>לשיטה זו הסכימו ה'''רשב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ונטיעות) וה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ב ב ד"ה והא דאמרינן), והסבירו טעם בדבר, שכל שהפירות שחונטים בין ראש השנה לט"ו בשבט, זה מחמת יניקת הגשמים שירדו לפני ראש השנה, ומאותה יניקה חנטו הפירות הללו. והגשמים שיורדים אחרי ראש השנה, הם מועילים רק לפירות שיחנטו אחר ט"ו בשבט. ממילא לפי טעם זה, לא שייך לחלק בין ניטע תוך ל' יום לניטע קודם ל' יום. וכן הסכים ה'''ריטב"א''' (י א ד"ה הילכך נראה).
<BR/>הראשונים מסבירים שלפי שיטה זו, לשון הברייתא 'פירות נטיעה '''זו'''' לא בא לשלול נטיעות שניטעו קודם ל' יום לראש השנה, כפי שהסביר הראב"ד, אלא בא לומר שנטיעה זו, כלומר שיש בה איסור ערלה ורבעי, גורמת שאיסור זה יימשך עד ט"ו בשבט. וכן מה שכתוב בגמרא 'פעמים שברביעית ועדיין אסורים' אין הכוונה למעט אילנות שהשלימו ג' שנים שלמות, אלא נקטה הגמרא הלשון 'פעמים', מפני שרוב רובן של הנטיעות לא חונטים בתקופה זו, אלא רק לאחר ט"ו בשבט. לכן אמרה הגמרא 'פעמים' לומר שזה רק במקצת אילנות ובמעט מקומות.
<BR/>הראשונים מסבירים שלפי שיטה זו, לשון הברייתא 'פירות נטיעה '''זו'''' לא בא למעט נטיעות שניטעו קודם ל' יום לראש השנה, כפי שהסביר הראב"ד, אלא בא לומר שנטיעה זו, כלומר שיש בה איסור ערלה ורבעי, גורמת שאיסור זה יימשך עד ט"ו בשבט. וכן מה שכתוב בגמרא 'פעמים שברביעית ועדיין אסורים' אין הכוונה למעט אילנות שהשלימו ג' שנים שלמות, אלא נקטה הגמרא הלשון 'פעמים', מפני שרוב רובן של הנטיעות לא חונטים בתקופה זו, אלא רק לאחר ט"ו בשבט. לכן אמרה הגמרא 'פעמים' לומר שזה רק במקצת אילנות ובמעט מקומות.


'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ב ב) הביא את שתי השיטות וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה.
'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ב ב) הביא את שתי השיטות וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה.