9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"
←עד ט"ו בשבט עד ראש השנה או מיום ליום
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==== עד ט"ו בשבט עד ראש השנה או מיום ליום ==== | ==== עד ט"ו בשבט עד ראש השנה או מיום ליום ==== | ||
כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר | כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר מה הדין בנוטע יותר מל' יום לפני ראש השנה למשל שנטע באייר או בחשוון, האם גם כן צריך להמתין עד ט"ו בשבט או לא? <BR/> | ||
הרמב"ם שם מונה ג' מקרים: | הרמב"ם שם מונה ג' מקרים: | ||
*נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי). | *נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי). | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
כלומר לפי הרמב"ם כל שנטע אחרי ט"ו בשבט וקודם ט"ו באב, יש להחמיר עליה בסופה למנות עד ט"ו בשבט של שנה רביעית. אך אם נטע קודם ט"ו בשבט, אין צריך למנות אלא מיום ליום. למשל, אם נטע בא' שבט, מונה ג' שנים מיום ליום, ובא' שבט של שנה רביעית, יש להתחיל למנות שנת נטע רבעי לכל הפירות שיחנטו מכאן ולהבא. <BR/> | כלומר לפי הרמב"ם כל שנטע אחרי ט"ו בשבט וקודם ט"ו באב, יש להחמיר עליה בסופה למנות עד ט"ו בשבט של שנה רביעית. אך אם נטע קודם ט"ו בשבט, אין צריך למנות אלא מיום ליום. למשל, אם נטע בא' שבט, מונה ג' שנים מיום ליום, ובא' שבט של שנה רביעית, יש להתחיל למנות שנת נטע רבעי לכל הפירות שיחנטו מכאן ולהבא. <BR/> | ||
אמנם נראה שלא כל הראשונים מסכימים להגדרה זו. ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) כתב לפי שיטה זו (אף שאינו מודה לה) שכל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, צריך להמתין לה עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, ורק נטיעה שמנתה שנה ראשונה שלמה, כגון שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, רק אז אין צריך להמתין לה לט"ו בשבט. שהרי מי חילק לנו בין ל' יום ליותר מזה, ואין לדבר קצבה. לכן כל שחסר יום אחד מן השנה, אפילו נטע לאחר ראש השנה מיד, צריך להמתין לה לט"ו בשבט של שנה רביעית. | אמנם נראה שלא כל הראשונים מסכימים להגדרה זו. ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) כתב לפי שיטה זו (אף שאינו מודה לה) שכל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, צריך להמתין לה עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, ורק נטיעה שמנתה שנה ראשונה שלמה, כגון שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, רק אז אין צריך להמתין לה לט"ו בשבט. שהרי מי חילק לנו בין ל' יום ליותר מזה, ואין לדבר קצבה. לכן כל שחסר יום אחד מן השנה, אפילו נטע לאחר ראש השנה מיד, צריך להמתין לה לט"ו בשבט של שנה רביעית. | ||
<BR/>'''בעל המאור''' לעומת זאת כתב (לפי שיטה זו אף שאינו מודה לה), שהנוטע אחר ראש השנה '''מיד''' או שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, כלו לו שנות הנטיעה בראש השנה. משמע | <BR/>'''בעל המאור''' לעומת זאת כתב (לפי שיטה זו אף שאינו מודה לה), שהנוטע אחר ראש השנה '''מיד''' או שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, כלו לו שנות הנטיעה בראש השנה. משמע שרק אם נטע זמן ניכר אחר ראש השנה, צריך להמתין עד ט"ו בשבט, או כדעת הרמב"ם מיום ליום, אך אם נטע מיד אחר ראש השנה, אין צריך להמתין לט"ו בשבט. | ||
ה'''ראב"ד''' | גם ה'''ראב"ד''' בעצמו (מעשר שני ונטע רבעי ט יג) שהסכים עקרונית עם פסיקת הרמב"ם, חלק עליו בנקודה זו. לדעתו מונים לנטיעה מיום ליום רק אם נטעו אותה בט"ו בשבט בדיוק, אבל אם נטעו אותה קודם ט"ו בשבט לא מונים לה מיום ליום, אלא עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, כיון שאין לה שנה ראשונה שלימה, לכן יש להחמיר בסופה למנות לה עד ט"ו בשבט. כלומר לפי הראב"ד כל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, יש למנות לה בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט. | ||
=== שיטת בעל המאור וסייעתו === | === שיטת בעל המאור וסייעתו === | ||