9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"
אין תקציר עריכה
| שורה 29: | שורה 29: | ||
<BR/>שיטה זו הובאה גם ב'''בעל המאור''' (ב ב ד"ה מנא הני מילי) שיש טועים לפרש כן, אך הוא דוחה אותה כדלהלן. | <BR/>שיטה זו הובאה גם ב'''בעל המאור''' (ב ב ד"ה מנא הני מילי) שיש טועים לפרש כן, אך הוא דוחה אותה כדלהלן. | ||
==== | ==== עד ט"ו בשבט עד ראש השנה או מיום ליום ==== | ||
כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר כמה זמן הנוטע לפני ראש השנה צריך להמתין עד ט"ו בשבט. <BR/> | כאמור לפי שיטה זו כל שנטע ל' יום לפני ראש השנה ועלתה לה שנה מדין ל' יום בשנה חשוב כשנה, יש לאסור פירות החונטים עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, אך לא הוגדר כמה זמן הנוטע לפני ראש השנה צריך להמתין עד ט"ו בשבט. <BR/> | ||
הרמב"ם שם מונה ג' מקרים: | הרמב"ם שם מונה ג' מקרים: | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
אמנם נראה שלא כל הראשונים מסכימים להגדרה זו. ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) כתב לפי שיטה זו (אף שאינו מודה לה) שכל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, צריך להמתין לה עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, ורק נטיעה שמנתה שנה ראשונה שלמה, כגון שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, רק אז אין צריך להמתין לה לט"ו בשבט. שהרי מי חילק לנו בין ל' יום ליותר מזה, ואין לדבר קצבה. לכן כל שחסר יום אחד מן השנה, אפילו נטע לאחר ראש השנה מיד, צריך להמתין לה לט"ו בשבט של שנה רביעית. | אמנם נראה שלא כל הראשונים מסכימים להגדרה זו. ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) כתב לפי שיטה זו (אף שאינו מודה לה) שכל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, צריך להמתין לה עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, ורק נטיעה שמנתה שנה ראשונה שלמה, כגון שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, רק אז אין צריך להמתין לה לט"ו בשבט. שהרי מי חילק לנו בין ל' יום ליותר מזה, ואין לדבר קצבה. לכן כל שחסר יום אחד מן השנה, אפילו נטע לאחר ראש השנה מיד, צריך להמתין לה לט"ו בשבט של שנה רביעית. | ||
<BR/>'''בעל המאור''' לעומת זאת כתב (לפי שיטה זו אף שאינו מודה לה), שהנוטע אחר ראש השנה '''מיד''' או שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, כלו לו שנות הנטיעה בראש השנה. משמע שאם נטע זמן מה אחר ראש השנה, צריך כבר להמתין עד ט"ו בשבט, או כדעת הרמב"ם מיום ליום, אך אם נטע מיד אחר ראש השנה, אין צריך להמתין לט"ו בשבט. | <BR/>'''בעל המאור''' לעומת זאת כתב (לפי שיטה זו אף שאינו מודה לה), שהנוטע אחר ראש השנה '''מיד''' או שנטע פחות מל' יום קודם ראש השנה, כלו לו שנות הנטיעה בראש השנה. משמע שאם נטע זמן מה אחר ראש השנה, צריך כבר להמתין עד ט"ו בשבט, או כדעת הרמב"ם מיום ליום, אך אם נטע מיד אחר ראש השנה, אין צריך להמתין לט"ו בשבט. | ||
ה'''ראב"ד''' עצמו (מעשר שני ונטע רבעי ט יג) חלק על הרמב"ם בנקודה זו וכותב שמונים לנטיעה מיום ליום רק אם נטעו אותה בט"ו בשבט בדיוק, אבל אם נטעו אותה קודם ט"ו בשבט לא מונים לה מיום ליום, אלא עד ט"ו בשבט של שנה רביעית, כיון שאין לה שנה ראשונה שלימה, לכן יש להחמיר בסופה למנות לה עד ט"ו בשבט. כלומר לפי הראב"ד כל שלא מנו לה שנה ראשונה שלימה, יש למנות לה בשנה הרביעית עד ט"ו בשבט. | |||
=== שיטת בעל המאור וסייעתו === | === שיטת בעל המאור וסייעתו === | ||