הבדלים בין גרסאות בדף "מנין שנות ערלה"

נוספו 375 בתים ,  12:49, 6 בנובמבר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 22: שורה 22:
== אילו נטיעות אסורות עד ט"ו בשבט ==
== אילו נטיעות אסורות עד ט"ו בשבט ==
=== השיטות בירושלמי ===
=== השיטות בירושלמי ===
ב'''ירושלמי''' (שביעית ב ד, ראש השנה א ב) מובאת הברייתא הנ"ל שהובאה גם בבלי, שהנוטע שלושים יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה, אבל פירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט. ושם מובאת מחלוקת אמוראים, לדעת ר' אבא בר ממל איסור הפירות עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום קודם ראש השנה, אבל אם נטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, ולא עלתה לו שנה זו, הרי הוא מונה ג' שנים שלמות, ואין הפירות של שנה רביעית נאסרים עד ט"ו בשבט. לעומת זאת, דעת ר' זעירא שם שאף אם נטע בתוך ל' יום ומנה מראש השנה עד ראש השנה ג' שנים שלמות, עדיין הפירות של שנה רביעית אסורים עד ט"ו בשבט. בטעם הדבר אומר שם ר' מנא: 'מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן, משלים לו שנתו'.  
ב'''ירושלמי''' (שביעית ב ד, ראש השנה א ב) מובאת התוספתא הנ"ל, שהנוטע שלושים יום קודם ראש השנה עלתה לו שנה, אבל פירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט. ושם מובאת מחלוקת אמוראים, לדעת ר' אבא בר ממל איסור הפירות עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום קודם ראש השנה, אבל אם נטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה, ולא עלתה לו שנה זו, הרי הוא מונה ג' שנים שלמות, ואין הפירות של שנה רביעית נאסרים עד ט"ו בשבט. לעומת זאת דעת ר' זעירא שם שאף אם נטע בתוך ל' יום ומנה מראש השנה עד ראש השנה ג' שנים שלמות, עדיין הפירות של שנה רביעית אסורים עד ט"ו בשבט. בטעם הדבר אומר שם ר' מנא: 'מכיון שעומד בתוך שנתו של אילן, משלים לו שנתו'<ref>ישנן גירסאות שונות ופירושים שונים לדברי הירושלמי. יתבאר להלן בדברי הראשונים.</ref>.  


=== מחלוקת הראשונים ===
=== מחלוקת הראשונים ===
כתב '''בעל המאור''' (ב ב ד"ה מנא הני מילי) שיש טועים לפרש שמה שאמרה הגמרא שפירות נטיעה אסורים עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום לפני ראש השנה, שכיוון שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט. אבל הנוטע מיד לאחר ראש השנה או בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלמה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. וכתב שדייקו כן מלשון הברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה.<BR/>
==== שיטת הרמב"ם וסייעתו ====
כתב '''בעל המאור''' (ב ב ד"ה מנא הני מילי) שיש טועים לפרש שמה שאמרה הגמרא שפירות נטיעה אסורים עד ט"ו בשבט, זהו דווקא בנוטע ל' יום לפני ראש השנה, אבל הנוטע מיד לאחר ראש השנה או בתוך ל' יום קודם ראש השנה, כיוון שמונה שנה ראשונה שלמה, כלו לו שנות ערלה מיד בראש השנה הרביעי, ומתחיל למנות שנת נטע רבעי. וכתב שדייקו כן מלשון הברייתא 'ופירות נטיעה '''זו''' אסורין...', משמע דווקא נטיעה זו דאיירי בה שעלו לה ל' יום לשנה. ה'''ריטב"א''' (ראש השנה י א ד"ה ופירות) הוסיף לתת טעם לשיטה זו, שנטיעה שהקלנו עליה בתחילתה להחשיב לה ל' יום לשנה, החמרנו עליה בסופה להמתין לה ט"ו בשבט, אבל נטיעה שמנו לה שנה שלימה, אין צורך להחמיר עליה בסופה.<BR/>
כשיטה זו סובר ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב), שפירט ג' מקרים שונים:  
כשיטה זו סובר ה'''רמב"ם''' (מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב), שפירט ג' מקרים שונים:  
*נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי).
*נטע בט"ו באב של שנה עשירית מהיובל, הרי הוא ערלה שנה עשירית, אחת עשרה ושתים עשרה, ופירות שיוצאים גם בשנה השלוש עשרה עד ט"ו בשבט אסורים משום ערלה (ועד ט"ו בשבט של ארבע עשרה חייבים בפדיון נטע רבעי).