9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מניית פרפראות ואורחים"
אין תקציר עריכה
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===שיטת הרמב"ם=== | ===שיטת הרמב"ם=== | ||
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב"ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר. | ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב"ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר. | ||
<BR/>מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א"כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר"י הכהן לתמוה על הרמב"ם בזה, ונשאר בצ"ע. אבל אפשר שהוא סובר כרשב"א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב"א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב"ם ס"ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה. | <BR/>מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א"כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר"י הכהן לתמוה על הרמב"ם בזה, ונשאר בצ"ע. | ||
אבל אפשר שהוא סובר כרשב"א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב"א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב"ם ס"ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה. | |||
<BR/>ובספר '''אהלי יהודא''' (ד"ה ואען ואומר) כתב לבאר בדעת הרמב"ם כדברי הרי"ף שדברי הגמרא חוזרים לתירוץ הראשון, אלא שרב ביבי חולק על רבה, והרמב"ם פסק כאביי שחושש שמא ימחוק ואפילו בכותל גבוה כרבה, אלא שמסכים גם לטעם רב ביבי דשמא יקרא, אבל סובר שבחקיקה מותר לפי שאינה מתחלפת בכתיבה, ודברי הגמרא לעיל שאסרה היא אליבא דרב ביבי. | |||
הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב"ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב"א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב"ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות. | הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב"ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב"א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב"ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות. | ||