9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מניית פרפראות ואורחים"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
===שיטת הרשב"א והריטב"א=== | ===שיטת הרשב"א והריטב"א=== | ||
ה'''רשב"א''' בחידושיו (קמט א ד"ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי"ף וכפי שפירשו הרמב"ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע"ש]. | ה'''רשב"א''' בחידושיו (קמט א ד"ה לא לעולם) אחר שהביא דברי הרי"ף וכפי שפירשו הרמב"ן, הקשה עליו כמה קושיות, וביאר בדרך אחרת. שהוא גורס במסקנת הגמרא ' '''לא''' לעולם דכתב אכותל ומידלי', ומפרש שדברי הגמרא לא באו לבאר את ההבדל בין רב ביבי לרבא, אלא רק ליישב דברי הברייתא שחילקה בין כותל לבין טבלא ופנקס. כלומר, הגמרא נשארת בתירוצה השני, שההבדל בין רב ביבי לאביי הוא בכתב חקוק על טבלא ופנקס, שלרב ביבי מותר דאין חשש מחיקה ולאביי אסור מחשש שמא יחליף בשטר. ומה שהקשתה הגמרא מן הברייתא, את זה דוחה הגמרא ואומרת שאפשר להעמיד את הברייתא בכותל גבוה, ולכן אין חשש מחיקה, ורק בכתוב על פנקס וטבלה אסור שמא ימחוק [ובאמת שאפשר היה לחלק בכותל עצמו בין למעלה בכותל לבין למטה בכותל, אלא שרצו להשמיענו חידוש ע"ש]. | ||
<BR/>ומבואר מזה | <BR/>ומבואר מזה שדברי הגמרא בסופם, אינם נוגעים כלל למחלוקת אביי ורב ביבי, שאפשר ששניהם סוברים כרבה ואוסרים בכותל גבוה, וכשם שסובר ת"ק בברייתא השניה. וכותב הרשב"א להלכה לאסור כל כתב אפילו בכותל גבוה שמא ימחוק, ומוסיף שאף בחקיקה על טבלה ופנקס אסור, כפי שהעמידה הגמרא את הברייתא בתחילה, אף שהביאה אפשרות נוספת לדחות, ורק בחקוק על כותל יהיה מותר. ויוצא שמסכים הוא לדברי הרי"ף לדינא. | ||
<BR/>לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב"א''' בחידושיו (קמט א ד"ה גרסת הספרים לא לעולם). | <BR/>לשיטה זו הסכים גם ה'''ריטב"א''' בחידושיו (קמט א ד"ה גרסת הספרים לא לעולם). | ||
===שיטת הרמב"ם=== | ===שיטת הרמב"ם=== | ||
ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב"ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר. | ה'''רמב"ם''' (שבת כג יט) כתב דין המשנה, וכתב שטעם האיסור הוא שלא יקרא בשטרי הדיוטות, כאביי. והוסיף הרמב"ם שאם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, מותר לקרותן לפי שאינו מתחלף בשטר. | ||
<BR/>מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א"כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר"י הכהן לתמוה על הרמב"ם בזה, ונשאר בצ"ע. | <BR/>מבואר מדבריו שבדברי הברייתא המחלקת בין כותל לבין טבלא ופנקס, אינו סבור כהעמדת הגמ' שאיירי בכותל חקוק, שהרי א"כ היה לו לפסוק לאיסורא בטבלא. ובספר '''מרכבת המשנה''' (אלפאנדרי) (יט) כתב בשם מהר"י הכהן לתמוה על הרמב"ם בזה, ונשאר בצ"ע. אבל אפשר שהוא סובר כרשב"א, שמסקנת הגמרא מתייחסת רק להעמדת הברייתא, שדוחה היא את ההעמדה בחקיקה ומסיקה שהברייתא מדברת בכותל גבוה, ופליגא על רבה שאוסר. אמנם בזה הרשב"א קיבל לדינא את איסור הקריאה בכתב חקוק, אבל הרמב"ם ס"ל כמסקנת הגמרא, וממילא אין מקור לאסור חקיקה. | ||
הקשה ה'''בית חדש''' (שז ה) למה הוצרך הרמב"ם לכתוב בטעם האיסור, שמא יקרא בשטרי הדיוטות, והרי אף לטעם דשמא ימחוק, גם כן יש לאסור בכותל גבוה. ותירץ דבא להשמיענו שאף לטעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות יש להתיר בחקיקה, לפי שאין לחשוש שיחליף. ועוד תירץ שלטעם שמא יקרא בשטרי הדיוטות אסור לכל אחד לקרוא, מה שאין כן לשמא ימחוק, שאינו אסור אלא לבעל הבית, שרק אצלו חיישינן למחיקה. ובספר '''אהלי יאודה''' דחה תירוציו אבל כתב תירוץ אחר, כעין מה שכתב הרשב"א שבשני בני אדם אין חשש מחיקה, לפי שמזכירים זה לזה, וכמו שמצאנו לגבי קריאה לאור הנר, לכן כתב הרמב"ם טעם דשמא יקרא בשטרי הדיוטות. | |||
===שיטת ההלכה=== | ===שיטת ההלכה=== | ||