הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

נוספו 1,616 בתים ,  13:45, 12 בדצמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 117: שורה 117:
===מדוע ברירת תורמוסין נחשב לפסולת מתוך אוכל===
===מדוע ברירת תורמוסין נחשב לפסולת מתוך אוכל===
{{לוקה בחסר}}
{{לוקה בחסר}}
===פסולת מרובה מן האוכל===
===פסולת מרובה מן האוכל===
====הסוגיה בביצה יד:====
ב'''מסכת ביצה''' (א ח) שנינו שלפי בית שמאי אדם הרוצה לברור קטנית ביום טוב, צריך לברור את האוכל ולאכלו מיד, ואילו לבית הלל יכול לברור כדרכו בחיקו, בקנון ובתמחוי אבל לא בנפה וכברה.
<BR/>וב'''גמרא''' (ביצה יד ב) מובאת ברייתא בשם רבן גמליאל שכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל היא דווקא כאשר הא וכל מרובה על הפסולת, שאז דווקא בית הלל מתירים ליטול את הפסולת ולהשליך מפני שהוא המעט, אבל אם הפסולת מרובה על האוכל, לכולי עלמא יש ליטול את האוכל ולהניח את הפסולת. <BR/>
על קביעה זו של רבן גמליאל, שואלת הגמרא איך יש מי שיתיר ליטול אוכל מתוך פסולת כאשר הפסולת מרובה על האוכל? ולא ביארה הגמרא כוונתה, מה הטעם שאין מי שיתיר זאת. על כל פנים מתרצת הגמרא שמדובר בתערובת כזו שבאמת האוכל מרובה על הפסולת, אך טירחה גדולה יותר יש בהוצאת הפסולת, ולכן נחשב הדבר כפסולת מרובה מן האוכל.
'''רש"י''' מסביר שהטעם שאין מי שיתיר ליטול האוכל כאשר הפסולת מרובה מפני שאסור הוא בטלטול לפי שבטל הוא ברוב הפסולת שבתערובת, וחשיב כאילו כל התערובת פסולת היא. ועל זה מתרצת הגמרא שבאמת אין הפסולת מרובה ולכן אין האוכל בטל בה, אך יש טירחה גדולה יותר בהוצאתה, ולכן לכולי עלמא יש ליטול את האוכל ולהניח את הפסולת. וכך מתפרשים דברי רבן גמליאל, שמחלוקת בית הלל ובית שמאי היא כאשר יש טירחה מרובה להוציא את האוכל, בזה סוברים בית הלל שיש למעט בטירחה וליטול את את הפסולת, אבל כאשר הטירחה בפסולת מרובה יותר, מודים הם שיש להוציא את האוכל.
<BR/>לפירוש זה הסכימו גם ה'''תוספות''' (ד"ה הבורר).
====הסוגיה בשבת קלח.====
לקמן (קלח א) מביאה הגמרא מחלוקת אמוראים לגבי [[נתינת שמרים לתלויה]], משום איזה אב מתרים בו. לדעת רבה משום בורר, ולדעת ר' זירא משום מרקד. ומסביר רבה את דבריו, שכשם שדרך הבורר ליטול את האוכל ולהניח את הפסולת, כן גם המשמר נוטל את האוכל ומניח את הפסולת.  
לקמן (קלח א) מביאה הגמרא מחלוקת אמוראים לגבי [[נתינת שמרים לתלויה]], משום איזה אב מתרים בו. לדעת רבה משום בורר, ולדעת ר' זירא משום מרקד. ומסביר רבה את דבריו, שכשם שדרך הבורר ליטול את האוכל ולהניח את הפסולת, כן גם המשמר נוטל את האוכל ומניח את הפסולת.  
<BR/>מתוך גמרא זו הקשו ה'''תוספות''' (ד"ה בורר) שזהו היפך דברי רב המנונא כאן שמתיר דווקא לברור את האוכל ולהניח את הפסולת, אף שזה לכאורה דרך ברירה.
<BR/>מתוך גמרא זו הקשו ה'''תוספות''' (ד"ה בורר) שזהו היפך דברי רב המנונא כאן שמתיר דווקא לברור את האוכל ולהניח את הפסולת, אף שזה לכאורה דרך ברירה.
שורה 127: שורה 137:


ב'''הגהות אשר"י''' (ז ד) הביא דברי ר"י בתוס', ומשמע שסובר כן להלכה.
ב'''הגהות אשר"י''' (ז ד) הביא דברי ר"י בתוס', ומשמע שסובר כן להלכה.
====הגמרא בביצה====
ב'''מסכת ביצה''' (א ח) שנינו שלפי בית שמאי אדם הרוצה לברור קטנית ביום טוב, צריך לברור את האוכל ולאכלו מיד, ואילו לבית הלל יכול לברור כדרכו בחיקו, בקנון ובתמחוי אבל לא בנפה וכברה.
וב'''גמרא''' (ביצה יד ב) מובאת ברייתא בשם רבן גמליאל שכל מחלוקת בית שמאי ובית הלל היא דווקא כאשר הא וכל מרובה על הפסולת, שאז דווקא בית הלל מתירים ליטול את הפסולת ולהשליך מפני שהוא המעט, אבל אם הפסולת מרובה על האוכל, לכולי עלמא יש ליטול את האוכל ולהניח את הפסולת.


===ברירה בין שני מיני אוכלין===
===ברירה בין שני מיני אוכלין===