9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"
אין תקציר עריכה
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
==כלי הברירה== | ==כלי הברירה== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
בגמ' מחלק רב יוסף בין בורר ביד שמותר לבין קנון ובתמחוי (כלים שאינם מיועדים לברירה) שפטור אבל אסור, ובנפה ובכברה (כלים ייעודיים לברירה) שחייב חטאת, ודנו הפוסקים לגבי כלי אוכל שאינם מיועדים לברירה אך ניתן להעזר בהם כגון כף ומזלג<br /> | בגמ' מחלק רב יוסף בין בורר ביד שמותר לבין קנון ובתמחוי (כלים שאינם מיועדים לברירה) שפטור אבל אסור, ובנפה ובכברה (כלים ייעודיים לברירה) שחייב חטאת, ודנו הפוסקים לגבי כלי אוכל שאינם מיועדים לברירה אך ניתן להעזר בהם כגון כף ומזלג<br /> | ||
| שורה 117: | שורה 117: | ||
'''השש"כ''' (פרק ג הערה קמ) מביא בשם '''הגרש"ז''' שכלי שמיועד לצורך ברירה מידית בלבד אינו נחשב כלי ולכן מותר לשפוך תה דרך קנקן עם זרבובית או מלח דרך מלחיה שיש בה אורז<br /> | '''השש"כ''' (פרק ג הערה קמ) מביא בשם '''הגרש"ז''' שכלי שמיועד לצורך ברירה מידית בלבד אינו נחשב כלי ולכן מותר לשפוך תה דרך קנקן עם זרבובית או מלח דרך מלחיה שיש בה אורז<br /> | ||
== עירוי מכלי לכלי == | == עירוי מכלי לכלי == | ||
שנינו בגמ' (קלט | שנינו בגמ' (שבת קלט ב) "דבי רב פפא שאפו (מוריקים בנחת) שיכרא ממנא למנא. אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: האיכא ניצוצות! - ניצוצות לבי רב פפא לא חשיבי." | ||
וכן פסק בשו"ע (יד) "מותר לערות בנחת מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסוק הקילוח ומתחילים לירד נצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת, יפסיק ויניחם עם השמרים; שאם לא יעשה כן, הני ניצוצות מוכחי שהוא בורר. <br /> | וכן פסק בשו"ע (יד) "מותר לערות בנחת מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסוק הקילוח ומתחילים לירד נצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת, יפסיק ויניחם עם השמרים; שאם לא יעשה כן, הני ניצוצות מוכחי שהוא בורר. <br /> | ||
ונחלקו בהסבר הדין '''המגן אברהם''' (שיט ס"ק טו) "ומלשון הרי"ף משמע דאין איסור בשכר אלא כשנותן קסמים בפי הכלי דאז הוי כבורר דרך כלי אבל כשמערה כך שרי כדי לשתות לאלתר." ומשמע שעירוי מכלי לכלי נחשב כבורר ביד וגם מה שמוציא מהכלי זה נחשב הדבר המתברר ולא מה שנשאר ביד ולכן מותר לשפוך את האוכל ולהשאיר בידו את הפסולת<br /> | ונחלקו בהסבר הדין '''המגן אברהם''' (שיט ס"ק טו) "ומלשון הרי"ף משמע דאין איסור בשכר אלא כשנותן קסמים בפי הכלי דאז הוי כבורר דרך כלי אבל כשמערה כך שרי כדי לשתות לאלתר." ומשמע שעירוי מכלי לכלי נחשב כבורר ביד וגם מה שמוציא מהכלי זה נחשב הדבר המתברר ולא מה שנשאר ביד ולכן מותר לשפוך את האוכל ולהשאיר בידו את הפסולת<br /> | ||
| שורה 145: | שורה 145: | ||
===מדוע ברירת תורמוסין נחשב לפסולת מתוך אוכל=== | ===מדוע ברירת תורמוסין נחשב לפסולת מתוך אוכל=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
===פסולת מרובה מן האוכל=== | ===פסולת מרובה מן האוכל=== | ||
====סתירת הגמרות==== | ====סתירת הגמרות==== | ||
| שורה 182: | שורה 182: | ||
הגירסא שלפנינו בברייתא הראשונה המובאת בגמרא היא 'היו לפניו מיני אוכלין', וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה היו) שיש לגרוס. וביאר ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה גירסת רש"י) שכתב כן מפני שהכא איירי באוכל מתוך פסולת כמובא להלן. אמנם בברייתא השניה הגירסה היא 'היו לפניו שני מיני אוכלין', ורש"י לא תיקן, מפני ששם אפשר להעמיד בשני מיני אוכלין. | הגירסא שלפנינו בברייתא הראשונה המובאת בגמרא היא 'היו לפניו מיני אוכלין', וכן כתב '''רש"י''' (ד"ה היו) שיש לגרוס. וביאר ה'''ריטב"א''' (עד א ד"ה גירסת רש"י) שכתב כן מפני שהכא איירי באוכל מתוך פסולת כמובא להלן. אמנם בברייתא השניה הגירסה היא 'היו לפניו שני מיני אוכלין', ורש"י לא תיקן, מפני ששם אפשר להעמיד בשני מיני אוכלין. | ||
ו'''ר' חננאל''' גורס גם בברייתא הראשונה 'שני מיני אוכלין'. ומסביר ה'''תוספות''' (ד"ה היו) שגם באוכל מתוך אוכל שייך ברירה, שבורר את מה שאינו רוצה לאכול | ו'''ר' חננאל''' גורס גם בברייתא הראשונה 'שני מיני אוכלין'. ומסביר ה'''תוספות''' (ד"ה היו) שגם באוכל מתוך אוכל שייך ברירה, שבורר את מה שאינו רוצה לאכול מתוך מה שרוצה לאכול, שמה שאינו רוצה לאכול נחשב פסולת. וכתב שכן משמע ב'''ירושלמי''' שגרס 'הבורר אוכלין מתוך אוכלין'. ונראה שלדינא גם רש"י מודה, שהרי הכי גרסינן בברייתא השניה. | ||
<BR />וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ז ד) וה'''טור''' (אורח חיים שיט) וה'''שלחן ערוך''' (שיט ג). | <BR />וכן העתיקו להלכה ה'''רא"ש''' (ז ד) וה'''טור''' (אורח חיים שיט) וה'''שלחן ערוך''' (שיט ג). | ||
ה'''מאירי''' (עד א ד"ה זה שביארנו וד"ה גדולי הפוסקים) הסכים כן להלכה, ובתוך דבריו הביא גם את דעות החולקים והסוברים שלא שייך ברירה אלא באוכל ופסולת בלבד. וכתב גם בשם גדולי הפוסקים שמפרשים 'שני מיני אוכלין' שמדובר במי אחד שראוי לאכילה כגון מבושל ובמין אחד שאינו ראוי לאכילה כגון שהוא חי, והוי כאוכל ופסולת. אמנם אם הם הרבה מינים שייך ברירה גם באוכל ואוכל. והמאירי דחה דבריהם, דמה הפרש יש בין שני מיני אוכלין להרבה מינים, אלא כל שאינו רוצה בו חשיב פסולת. | ה'''מאירי''' (עד א ד"ה זה שביארנו וד"ה גדולי הפוסקים) הסכים כן להלכה, ובתוך דבריו הביא גם את דעות החולקים והסוברים שלא שייך ברירה אלא באוכל ופסולת בלבד. וכתב גם בשם גדולי הפוסקים שמפרשים 'שני מיני אוכלין' שמדובר במי אחד שראוי לאכילה כגון מבושל ובמין אחד שאינו ראוי לאכילה כגון שהוא חי, והוי כאוכל ופסולת. אמנם אם הם הרבה מינים שייך ברירה גם באוכל ואוכל. והמאירי דחה דבריהם, דמה הפרש יש בין שני מיני אוכלין להרבה מינים, אלא כל שאינו רוצה בו חשיב פסולת. | ||
לעיל הבאנו את שיטת '''הב"י''' בשם '''הרמב"ם''' (הלכות שבת פרק ח הלכה יג) שמחלק בין שני סוגי ברירה 1. בורר אוכל מתוך פסולת- צריך לאכול מיד 2. בורר אוכל מתוך אוכל- יכול גם להניח אבל לא ליותר מדי זמן כגון בורר בשחרית בשביל בין הערביים | |||
יוצא לפי דבריו שבורר אוכל מתוך אוכל יותר קל כיוון שאינו חייב לאכול לאלתר אלא שבשו"ע לא הכריע האם פסק כמו מה שמדייק בב"י אלא מביא את דברי הרמב"ם כלשונם וצ"ע אם מפני שכך הבין את לשון הרמב"ם וכך באמת פסק או שרק דייק כך בב"י אבל לא פסק כך הלכה למעשה | |||
====ברירה במין אחד==== | ====ברירה במין אחד==== | ||
| שורה 199: | שורה 203: | ||
ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) מסתפק אם תפוחים חמוצים ומתוקים מיקרי שני מינים או מין אחד. | ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) מסתפק אם תפוחים חמוצים ומתוקים מיקרי שני מינים או מין אחד. | ||
==גדר תערובת== | ==גדר תערובת== | ||
כדי לדון מתי יש ברירה צריך להקדים מאי תערובת ששיך בה מציאות של ברירה שהרי כל הזמן אנחנו בוררים כאשר אנו בוחרים להזיז חפץ המפריע לנו על השולחן אנו בוררים אותו משאר החפצים ולא יעלה על הדעת שכל המציאויות הם ברירה.<br /> | |||
בגדר התערובת נחלקו הפוסקים: <br /> | |||
'''אור שמח'''(שבת ח יא) -"דע דבורר גדרו הוא בדבר הבלול יחד ומשתמש כשהוא בלול, בזה אם בורר מאתו פסולת מתוך האוכל, או בשני מינים, הוי בורר, והוי מלאכה, אבל בדבר שאינו בלול לא שייך בורר... ולפי זה בורר כלי מתוך כלי, דאטו משתמש כשהן בלולים, הלא בכל קערה משתמש בפ"ע לא שייך בהו בורר... דבמלאכת בורר צריך שיהא בלול, ואין זה לא בכלים ולא בבגדים, אלא שמאכל לאו דוקא וכמו שביארנו." | |||
כלומר כל דבר שמשתמשים בו ביחד או שמוכרים אותו יחד נחשב תערובת אבל שני מינים שאין להם קשר אחד לשני ורק במקרה הם מעורבבים כאן אינם נחשבים תערובת (לפ"ז נפל זבוב במרק יכול להוציאו גם בלי נוזל ואין בו ברירה והחזו"א (סי' נג) אוסיף שעדיין הוא מעורב במשקה שבין כנפיו וכן צריך להוציאו עם מעט משקה)<br /> | |||
'''ערוך השולחן'''-"האחד דבדבר הניכר הרבה לעין הרואה לא שייך לומר בזה ברירה שאין זה ברירה אלא נטילה בעלמא וכל אלו הדברים שחשבנו הם נראים לעין כמו בבגדים וכלים וספרים כמובן, ואין לומר הא גם שני מיני פירות נראים לעין כמו תאנים וענבים דאינו כן דמתוך קטנותן וריבויין צריכין לברור זה מזה משא"כ בבגדים וכלים וספרים.<br /> | |||
והשני שהרי יתבאר דבשעת האכילה יכול ליטול אוכל מתוך הפסולת ולאכול שאין זה דרך ברירה ודרך האכילה בכך וממילא דבכל הדברים שאנו צריכין כעת ללבוש הבגדים ולהשתמש בהכלים וללמוד בהספרים הוי כשעת אכילה ולא שייך בזה ברירה [ובוודאי לברור ספרים זה מזה כדי להעמידן על מקומן או בגדים זה מזה כדי לתלותן וכן בכלים אין היתר לטעם זה אבל לטעם הראשון אין איסור בדבר ויש לעיין בזה ודו"ק]:"<br /> | |||
'''שלטי גיבורים''' (מב אות א) - כתב לעניין קניבת ירק ביוה"כ נחשבת לבורר כיוון שכך לשון האנשים | |||
כלומר כל מציאות שאנשים קוראים לה בורר היא בורר אבל אם זה דרך שימושו ואנשים לא קוראים לזה בררה אין לו דין בורר | |||
===קילוף ופירוק פסולת בדרך אכילה (עוף, דגים ופירות בקליפתם)=== | ===קילוף ופירוק פסולת בדרך אכילה (עוף, דגים ופירות בקליפתם)=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
שנינו '''בירושלמי''' (ז ב) "ההן דשחק תומא כד מפרך ברישייא משום דש כד מבחר בקלופייתה משום בורר" (מי ששוחק שום כאשר מפרק את השום מהראש שלו חייב משום דש וכאשר מוציא את השום מהקליפות חייב משום בורר)[מלשון הירושלמי נראה שפירוק השיניים של השום מהראש והפרדתו מהקליפה נעשית ביחד ולאחר מכן נשאר ערמה של קליפות עם שיני שום מופרדות שהפרדתם היא בורר]<br /> | |||
קילוף של פירות לכעורה מאוד דומה לדש שמפרק האוכל מתוך הפסולת אומנם לא כך משמע מלשון '''הרמ"א''' (שכא יט) "אסור לקלוף שומים ובצלים כשקולף להניח, אבל לאכול לאלתר, שרי".<br /> | |||
מכך שיש חילוק בין לאלתר לבין לאחר זמן משמע שזה בורר ולא דש ומסביר '''הביאור הלכה''' שם שאסור משום בורר ולא משום דש כיוון שקילוף של פרי הוא דרך אכילה ואין באכילה מלאכת מחשבת ורק קילוף של חיטים ושעורים שעושים בכמויות גדולות זה דש. וא"כ קשה איך מותר לאלתר הרי הוא בורר פסולת מאוכל כשבורר כשמפריד את הקליפה (הפסולת) מהפרי (האוכל)?<br /> | |||
ומתרץ הביה"ל "ונראה דכיון דא"א בענין אחר ודרך אכילתו בכך לא מקרי פסולת מתוך אוכל" | |||
'''הערוך השולחן''' (שיט כב) מסביר שזה לא דש כיוון שבדש משאיר את הקליפות מעורבבות יחד עם הפרי (הסבר דומה הסביר ר"ח בדף עד א בהבדל בין דש לבורר) ובקולף פרי ישר מפריד בין הקליפה והאוכל ולכן זה רק בורר. | |||
'''השש"כ''' (ג לג-לה) מחלק בין קליפה הראויה לאכילה שמותר לקלף בכל עניין לבין קליפה שאינה ראויה לאכילה שמותר לקלף ביד אבל לא בכלי ולכן בקולפן שהוא כלי המיוחד לכך אסור אבל בסכין מותר | |||
אומנם '''במנוחת אהבה''' מוכיח שאין דין בורר בקליפה כיוון שהם כלל לא מעורבבים אלא מונחים אחד בצד השני ובמיוחד בפירות שיורד חלק מהפרי עם הקליפה שלא שייך בורר, וגם קולפן אינו כלי המיועד לברירה ולכן אפשר לקלף בכל עניין אך לכתחילה גם הוא אומר שראוי להחמיר כשש"כ ובפירות שקליפתם לא ראויה לאכילה. | |||
===ברירה בלח=== | ===ברירה בלח=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
===ברירה בכלים ובגדים=== | ===ברירה בכלים ובגדים=== | ||
{{ | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
==מדוע בורר אינו נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה== | ==מדוע בורר אינו נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה== | ||
| שורה 254: | שורה 277: | ||
*[http://www.halachabrura.org/dafyomi/shabat20.htm מלאכת בורר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | *[http://www.halachabrura.org/dafyomi/shabat20.htm מלאכת בורר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | ||
*[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=3604 יסודות מלאכת בורר] - מכון צומת. | *[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=3604 יסודות מלאכת בורר] - מכון צומת. | ||
*[http://asif.co.il/wpfb-file/tl-s-2-6-pdf/ מלאכת בורר] - הרב שמואל טל, 'טל חיים' שבת ב', תש"ע, באתר אסיף. | |||
[[קטגוריה:בורר]] | [[קטגוריה:בורר]] | ||