9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכה שאינה צריכה לגופה"
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
<BR/>עוד מביאה הגמרא מחלוקת נוספת בין רב ושמואל, שרב אומר שמיחם שפינה ממנו את המים, אסור ליתן מים כשיעור שיצרף את הכלי, אלא רק כשיעור להפשירן. ואילו ושמואל מתיר אף למלאות כולו מים כשיעור כדי לצרף, לפי שדבר שאינו מתכוון הוא. ומבארת הגמרא שאף ששמואל סובר כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה, מ"מ בדבר שאינו מתכוון סובר כר' שמעון, ולכן מתיר ליתן מים כשיעור לצרף, כל שאין כוונתו אלא להפשירן. | <BR/>עוד מביאה הגמרא מחלוקת נוספת בין רב ושמואל, שרב אומר שמיחם שפינה ממנו את המים, אסור ליתן מים כשיעור שיצרף את הכלי, אלא רק כשיעור להפשירן. ואילו ושמואל מתיר אף למלאות כולו מים כשיעור כדי לצרף, לפי שדבר שאינו מתכוון הוא. ומבארת הגמרא שאף ששמואל סובר כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה, מ"מ בדבר שאינו מתכוון סובר כר' שמעון, ולכן מתיר ליתן מים כשיעור לצרף, כל שאין כוונתו אלא להפשירן. | ||
===כיבוי גחלת של עץ=== | === כיבוי גחלת של עץ === | ||
ה'''גמרא''' שם שואלת על שמואל, כיצד פוסק הוא שהנותן מים למיחם של על מנת לצרף פטור משום שאינו מתכוון, והרי שמואל עצמו סובר להלכה כר' יהודה, שבמקום אחר אמר הוא שהמכבה גחלת של מתכת פטור והמכה גחלת של עץ חייב, אף שעושה כן כדי למנוע נזק מן הרבים. והרי לכאורה כיבוי גחלת עץ שלא על מנת לעשות פחם, הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואפילו הכי מחייב שמואל. | ה'''גמרא''' שם שואלת על שמואל, כיצד פוסק הוא שהנותן מים למיחם של על מנת לצרף פטור משום שאינו מתכוון, והרי שמואל עצמו סובר להלכה כר' יהודה, שבמקום אחר אמר הוא שהמכבה גחלת של מתכת פטור והמכה גחלת של עץ חייב, אף שעושה כן כדי למנוע נזק מן הרבים. והרי לכאורה כיבוי גחלת עץ שלא על מנת לעשות פחם, הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואפילו הכי מחייב שמואל. | ||
<BR/>מתרצת הגמרא שיש להבחין בין דבר שאינו מתכוון לבין מלאכה שאינה צריכה לגופה, שאף ששמואל פוסק כר' שמעון בדבר שאינו מתכוון שמותר, מ"מ במלאכה שאינה צריכה לגופה פוסק הוא כר' יהודה שחייב. | <BR/>מתרצת הגמרא שיש להבחין בין דבר שאינו מתכוון לבין מלאכה שאינה צריכה לגופה, שאף ששמואל פוסק כר' שמעון בדבר שאינו מתכוון שמותר, מ"מ במלאכה שאינה צריכה לגופה פוסק הוא כר' יהודה שחייב. | ||
=== כיבוי נר === | |||
ה'''משנה''' (שבת ב ה) מביאה מחלוקת מביאה מחלוקת תנאים בענין כיבוי נר. שהמכבה את הנר מפני שחס על הנר או על השמן או על הפתילה, לדעת תנא קמא חייב משום מכבה. ואילו לדעת ר' יוסי פטור, מלבד המכבה את הנר מפני שחס על הפתילה, שבזה חייב, ומבאר שם הטעם 'מפני שהוא עושה פחם'. | |||
ב'''גמרא''' (שבת לא ב) מובא שדעת תנא קמא מובנת, שסובר הוא שחייב משום מכבה אף שאינו צריך לגוף המלאכה אלא לחסוך בנר או בשמן או בפתילה, מפני שעומד הוא בשיטת ר' יהודה שמלאכה שאין צריך לגופה חייב. אך בהבנת דעת ר' יוסי מובאות שתי דעות. <BR/> | |||
עולא מבאר שגם ר' יוסי סובר כר' יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, אלא שסובר ר' יוסי ש[[סותר על מנת לבנות שלא במקוםו לא הוי סותר]]. גם בנידון דידן, פתילה היא מקום השלהבת, ולכן כאשר חס על הנר או על השמן, הרי זה מכבה על מנת להדליק שלא במקומו, אך כשמכבה מפני שחס על הפתילה, הרי זה מכבה על מנת להדליקו במקומו, באותה פתילה, וחייב. | |||
===צידה ומפיס מורסה=== | ===צידה ומפיס מורסה=== | ||
| שורה 24: | שורה 29: | ||
===גומה וצריך לעפרה=== | ===גומה וצריך לעפרה=== | ||
=== סיכום המקורות התלמודיים === | |||
נמצא שיש מחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון ו | |||
==טעם הפטור לר' שמעון== | ==טעם הפטור לר' שמעון== | ||
'''רש"י''' (שבת צג ב ד"ה ור' שמעון) כתב שהטעם שפוטר ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה הוא מפני שאינו צריך למלאכה, ולכן לאו מלאכת מחשבת היא. | '''רש"י''' (שבת צג ב ד"ה ור' שמעון) כתב שהטעם שפוטר ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה הוא מפני שאינו צריך למלאכה, ולכן לאו מלאכת מחשבת היא. | ||