9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכה שאינה צריכה לגופה"
אין תקציר עריכה
מ (←פסיקת ההלכה) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | |||
{{מקורות|שבת ב ה,י|שבת לא ב, מא א-ב, עג ב, צד א-ב, קז ב||שבת א ז|}} | {{מקורות|שבת ב ה,י|שבת לא ב, מא א-ב, עג ב, צד א-ב, קז ב||שבת א ז|}} | ||
בגדר מלאכה שאינה צריכה לגופה בשבת, במקרים השונים בגמרא, ודעות החולקים בזה אם חייב או פטור. | בגדר מלאכה שאינה צריכה לגופה בשבת, במקרים השונים בגמרא, ודעות החולקים בזה אם חייב או פטור. | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
במקום אחר ב'''גמרא''' (שבת קמא ב) אומר רבא שהמוציא תינוק מת וכיס תלוי לו בצווארו פטור. ומבואר שם שהסיבה שרבא פוטר היא מפני שסובר הוא כר' שמעון שמלאכה שאין צריך לגופה פטור עליה, וזהו על פי המשנה הנ"ל. | במקום אחר ב'''גמרא''' (שבת קמא ב) אומר רבא שהמוציא תינוק מת וכיס תלוי לו בצווארו פטור. ומבואר שם שהסיבה שרבא פוטר היא מפני שסובר הוא כר' שמעון שמלאכה שאין צריך לגופה פטור עליה, וזהו על פי המשנה הנ"ל. | ||
=== כיבוי גחלת של עץ === | === כיבוי גחלת של עץ === | ||
ה'''גמרא''' שם | עוד מביאה ה'''גמרא''' (שבת מא ב) מחלוקת בין רב ושמואל, שרב אומר שמיחם שפינה ממנו את המים, אסור ליתן מים כשיעור שיצרף את הכלי, אלא רק כשיעור להפשירן. ואילו שמואל מתיר אף למלאות כולו מים כשיעור כדי לצרף, לפי שדבר שאינו מתכוון הוא. | ||
<BR />מתרצת הגמרא שיש להבחין בין דבר | <BR />ושואלת שם הגמרא (מב א) על שמואל, כיצד פוסק הוא שהנותן מים למיחם של על מנת לצרף מותר משום שאינו מתכוון, והרי שמואל עצמו סובר להלכה כר' יהודה, שבמקום אחר אמר הוא שהמכבה גחלת של מתכת פטור והמכבה גחלת של עץ חייב, אף שעושה כן כדי למנוע נזק מן הרבים. והרי לכאורה כיבוי גחלת עץ שלא על מנת לעשות פחם, הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואפילו הכי מחייב שמואל. | ||
<BR />מתרצת הגמרא שיש להבחין בין דבר ש[[אינו מתכוון]] לבין מלאכה שאינה צריכה לגופה, שאף ששמואל פוסק כר' שמעון בדבר שאינו מתכוון שמותר, מ"מ במלאכה שאינה צריכה לגופה פוסק הוא כר' יהודה שחייב. | |||
=== כיבוי נר === | === כיבוי נר === | ||
ה'''משנה''' (שבת ב ה) מביאה מחלוקת מביאה מחלוקת תנאים בענין כיבוי נר. שהמכבה את הנר מפני שחס על הנר או על השמן או על הפתילה, לדעת תנא קמא חייב משום מכבה. ואילו לדעת ר' יוסי פטור, מלבד המכבה את הנר מפני שחס על הפתילה, שבזה חייב, ומבאר שם הטעם 'מפני שהוא עושה פחם'. | ה'''משנה''' (שבת ב ה) מביאה מחלוקת מביאה מחלוקת תנאים בענין כיבוי נר. שהמכבה את הנר מפני שחס על הנר או על השמן או על הפתילה, לדעת תנא קמא חייב משום מכבה. ואילו לדעת ר' יוסי פטור, מלבד המכבה את הנר מפני שחס על הפתילה, שבזה חייב, ומבאר שם הטעם 'מפני שהוא עושה פחם'. | ||
<BR />ב'''גמרא''' (שבת לא ב) מובא שדעת תנא קמא מובנת, שסובר הוא שחייב משום מכבה אף שאינו צריך לגוף המלאכה אלא לחסוך בנר או בשמן או בפתילה, מפני שעומד הוא בשיטת ר' יהודה שמלאכה שאין צריך לגופה חייב. אך בהבנת דעת ר' יוסי מובאות שתי דעות. <BR /> | <BR />ב'''גמרא''' (שבת לא ב) מובא שדעת תנא קמא מובנת, שסובר הוא שחייב משום מכבה אף שאינו צריך לגוף המלאכה אלא לחסוך בנר או בשמן או בפתילה, מפני שעומד הוא בשיטת ר' יהודה שמלאכה שאין צריך לגופה חייב. אך בהבנת דעת ר' יוסי מובאות שתי דעות. <BR /> | ||
עולא מבאר שגם ר' יוסי סובר כר' יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, אלא שסובר ר' יוסי ש[[סותר על מנת לבנות שלא במקוםו לא הוי סותר]]. גם בנידון דידן, פתילה היא מקום השלהבת, ולכן כאשר חס על הנר או על השמן, הרי זה מכבה על מנת להדליק שלא במקומו, אך כשמכבה מפני שחס על הפתילה, הרי זה מכבה על מנת להדליקו במקומו, באותה פתילה, וחייב. | עולא מבאר שגם ר' יוסי סובר כר' יהודה שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב, אלא שסובר ר' יוסי ש[[סותר על מנת לבנות שלא במקוםו לא הוי סותר|סותר על מנת לבנות שלא במקומו לא הוי סותר]]. גם בנידון דידן, פתילה היא מקום השלהבת, ולכן כאשר חס על הנר או על השמן, הרי זה מכבה על מנת להדליק שלא במקומו, אך כשמכבה מפני שחס על הפתילה, הרי זה מכבה על מנת להדליקו במקומו, באותה פתילה, וחייב. | ||
===צידה ומפיס מורסה=== | ===צידה ומפיס מורסה=== | ||
| שורה 37: | שורה 33: | ||
נמצא שיש מחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון באדם העושה מלאכה, כאשר אין הוא צריך לגוף המלאכה אלא למטרה אחרת, כגון מכבה את הנר שלא לצורך הפחם, מוציא את המת כדי שלא יסריח את הבית, חופר גומה ואינו צריך אלא לעפרה וכד', לר' יהודה חייב, ולר' שמעון פטור. | נמצא שיש מחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון באדם העושה מלאכה, כאשר אין הוא צריך לגוף המלאכה אלא למטרה אחרת, כגון מכבה את הנר שלא לצורך הפחם, מוציא את המת כדי שלא יסריח את הבית, חופר גומה ואינו צריך אלא לעפרה וכד', לר' יהודה חייב, ולר' שמעון פטור. | ||
==טעם הפטור | ==טעם וגדר הפטור במלאכה שאינה צריכה לגופה== | ||
'''רש"י''' (שבת צג ב ד"ה ור' שמעון) כתב שהטעם שפוטר ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה הוא מפני שאינו צריך למלאכה, ולכן לאו מלאכת מחשבת היא. | '''רש"י''' (שבת צג ב ד"ה ור' שמעון) כתב שהטעם שפוטר ר' שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה הוא מפני שאינו צריך למלאכה, ולכן לאו מלאכת מחשבת היא. ודעת ר' יהודה, שכיון שצריך על כל פנים לדבר אחר, חשיב מלאכת מחשבת. ולגבי כיבוי נר כתב (לא ב ד"ה כר' שמעון) שלר' שמעון אינו חייב אלא אם כן צריך להבהב הפתילה, משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שאין לו טעם בכיבוי. | ||
''' | '''התוספות''' (שבת צד א ד"ה רבי שמעון), הקשה על שיטת רש"י... | ||
'''בעל המאור | ולכן כתב שמלאכה שאינה צריכה לגופה היא מלאכה שלא נעשית לתכלית שהיה לה במשכן. | ||
'''בעל המאור''' וה'''רמב"ן''' מסבירים שמשצל"ג זה מלאכה שאדם עושה על מנת למנוע או להסיר נזק אומנם יש מלאכות שבהם יש צורך עצמי למלאכה כגון בורר או זורה | |||
==מחלוקת הראשונים== | ==מחלוקת הראשונים== | ||
| שורה 53: | שורה 51: | ||
בסי' שטז סע' ח - לעניין צד שרץ שלא לצורך פטור ולרמב"ם חייב | בסי' שטז סע' ח - לעניין צד שרץ שלא לצורך פטור ולרמב"ם חייב | ||
ובסי' | ובסי' שלד סע' כז- לכבות גחלת שלא יזוקו בה רבים מותר (כיוון שזה איסור דרבנן במקום היזק לרבים) ולרמב"ם אסור | ||
ומשמע משני מקורות אלו שפסק הלכה כר"ש שפטור | ומשמע משני מקורות אלו שפסק הלכה כר"ש שפטור | ||
אבל בסי' שמ סעי' א -הגוזז שתי שערות '''חייב''' ומשמע שפסק כר"י | אבל בסי' שמ סעי' א -פסק השו"ע הגוזז שתי שערות '''חייב''' ומשמע שפסק כר"י | ||
וקשה איך בכל מקום פוסק כר"ש ובגוזז כר"י? | וקשה איך בכל מקום פוסק כר"ש ובגוזז כר"י? | ||