9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מכה בפטיש"
←הגדרת המלאכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== הגדרת המלאכה == | == הגדרת המלאכה == | ||
בגמרא (עה ב) מבואר שהגדרת מלאכת מכה בפטיש היא עשיית פעולה שגומרת את המלאכה. | |||
===שיטת רש"י === | |||
<BR/> | '''רש"י''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) כותב שהמכה בפטיש הא גמר כל מלאכה, שכן האומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה. | ||
<BR/>ב'''רמב"ן''' (עג א ד"ה מכה בפטיש) הקשה על זה, שהרי אין פה גמר מלאכה אלא אימון ידיו של האומן ולאו מלאכה הוא, והוסיף שכן איתא בריש פרק הבונה. וכוונתו מבוארת ב'''ר"ן''' (חידושים עג א ד"ה והמכה, בדפי הרי"ף לא ב ד"ה והמכה) ששם משמע שזהו דעת רבן גמליאל שמחייב בגמר המלאכה, אבל אין זו אלא הוספה על דברי תנא קמא שמחייב משום משום מכה בפטיש. הרי שלדעת תנא קמא מכה בפטיש אינו הכאה בסדן. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (עג ב ד"ה המכה). | |||
=== שיטת שאר ראשונים === | |||
לכן כתבו הראשונים הנ"ל, שהעיקר כ'''רבנו חננאל''' (דרוש מקור) שהמכה בפטיש הוא האומן מכה על הכלי להשוות עקמומיותו או על האבן להשוותה לחברותיה. וכתבו שם שאמנם ההכאה מצד עצמה אינה מלאכה לפי שכבר נגמר הכלי, אלא זהו גמר מלאכה ומזה למדה הגמרא לכל גמר מלאכה. | |||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש. | <BR/>גם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (שבת ז ב) כתב שהמרקעים בפטישים היו עושים הכאות קלות מאוד בסוף מלאכתם, כדי ליישר פני הכלי ולהחליקו, ולכן כל תיקון מלאכה וגמרה כגון הצחצוח והייפוי, כולן תולדות מכה בפטיש. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים בפירושו הראשון, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י. | <BR/>ה'''מאירי''' (עג ב ד"ה הכותב) הביא כפירוש הרמב"ם ורוב הראשונים בפירושו הראשון, אך הביא גם בשם יש מפרשים את דעת רש"י. | ||
| שורה 64: | שורה 68: | ||
| | ||
== שתי הערות לכו"ע == | == שתי הערות לכו"ע == | ||