הבדלים בין גרסאות בדף "מטה שייחדה למעות או שיש עליה מעות"

אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן ותשובת הגמרא===
===מחלוקת הראשונים בביאור קושיית רב נחמן ותשובת הגמרא===
===פירוש רש"י===
====פירוש רש"י====
'''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הבין את קושיית רב נחמן שדימה נר למיטה, שכשם שנר חדש אף שמיוחד הוא להדלקה מותר לטלטלו, כן יש לומר במיטה שאף שייחדה למעות מותר יהיה לטלטלה, שאין לומר שדווקא בנר שאינו מיוחד להדלקה התיר רבי יהודה, שאם כן היה לו לפרש כן במשנה ולאסור נר חדש שייחדו במקום לאסור נר ישן. ומתקנת הגמרא שבאמת גם רב יהודה בשם רב לא אסר מיטה אלא כשגם הניח עליה מעות, שאז אסור לטלטלה אפילו סילק המעות מבעוד יום, מה שאין כן בנר שם לא מדובר שייחדו.
'''רש"י''' (מד א ד"ה מטלטלין) הבין את קושיית רב נחמן שדימה נר למיטה, שכשם שנר חדש אף שמיוחד הוא להדלקה מותר לטלטלו, כן יש לומר במיטה שאף שייחדה למעות מותר יהיה לטלטלה, שאין לומר שדווקא בנר שאינו מיוחד להדלקה התיר רבי יהודה, שאם כן היה לו לפרש כן במשנה ולאסור נר חדש שייחדו במקום לאסור נר ישן. ומתקנת הגמרא שבאמת גם רב יהודה בשם רב לא אסר מיטה אלא כשגם הניח עליה מעות, שאז אסור לטלטלה אפילו סילק המעות מבעוד יום, מה שאין כן בנר שם לא מדובר שייחדו.
<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא אוסר רב יהודה בשם רב לטלטל מיטה שייחדה והונחו עליה מעות, ואינו מובן שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש.
<BR/>'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) הקשו על רש"י, שלשיטתו אינה מובנת תשובת הגמרא, שהרי למסקנת הגמרא אוסר רב יהודה בשם רב לטלטל מיטה שייחדה והונחו עליה מעות, ואינו מובן שהרי בברייתא מובא שר' יהודה מתיר לטלטל כל נר של מתכת אלא אם כן היה דולק בשבת, ואם כן יש לדייק שממה שלא אסר בייחדו והדליק בו בחול אלא רק בשהיה דולק בשבת, מבואר שמותר אף אם ייחד ועשה בו שימוש.
שורה 15: שורה 15:
<BR/>ובספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בהיה דלוק בשבת, ומה ליכא למידק מידי ועל כרחך בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא להסבר התוספות.
<BR/>ובספר '''מגיני שלמה''' (מד ב ד"ה על כן) כתב לתרץ שרק מהמשנה לגבי נר ישן דייקה הגמרא, לפי שנר ישן ודאי מיוחד הוא להדלקה, שהרי הולך עכשיו להדליק בו, ואם כן למה צריך שידליק בפועל, אפילו לא הדליק אלא עומד להדליק כיון שייחדו לזה אסור, ואם כן היה לו לר' יהודה לחלק בתוך נר חדש בין ייחדו ללא ייחדו. אבל מהברייתא לא קשה דהתם לא כתב איסורא בנר ישן אלא בהיה דלוק בשבת, ומה ליכא למידק מידי ועל כרחך בלא ייחדו איירי. תירוץ זה קרוב הוא להסבר התוספות.


===פירוש תוספות===
====פירוש תוספות====
'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) למדו באופן אחר. שקושיית רב נחמן הוא ממה שהתיר ר' יהודה דווקא נר של חרס שאינו מיועד אלא להדלקה והרי זה כאילו ייחדו, ואפילו הכי התיר ר' יהודה בחדש, מה שאין כן נר של מתכת שאין עשייתה להדלקה בלבד אלא ראויה היא לתשמיש אחר.  
'''תוספות''' (מד ב ד"ה ומה) למדו באופן אחר. שקושיית רב נחמן הוא ממה שהתיר ר' יהודה דווקא נר של חרס שאינו מיועד אלא להדלקה והרי זה כאילו ייחדו, ואפילו הכי התיר ר' יהודה בחדש, מה שאין כן נר של מתכת שאין עשייתה להדלקה בלבד אלא ראויה היא לתשמיש אחר.  
<BR/>[[#שיטת רבנו תם והרא"ש|להלן] יובא פירוש אחר לקושיית רב נחמן, על פי דרכו של רבנו תם שהסוגיה היא גם אליבא דר' שמעון.
<BR/>[[#שיטת רבנו תם והרא"ש|להלן] יובא פירוש אחר לקושיית רב נחמן, על פי דרכו של רבנו תם שהסוגיה היא גם אליבא דר' שמעון.


ה'''רמב"ן''' (מד ב ד"ה הא) נתקשה בפירוש התוספות, שאם כדבריהם היה לו לר' יהודה לאסור נר של חרס אף שלא הודלק בו ואינו מאוס.
====פירוש הרמב"ן====
===מניח או שוכח===
===מניח או שוכח===
===אם דווקא כשהיו על המיטה כל זמן בין השמשות===
{{סוגיה מורחבת|מיגו דאיתקצאי בין השמשות איתקצאי לכולי יומא}}


==מחלוקת הרי"ף ורבנו תם==
==מחלוקת הרי"ף ורבנו תם==
שורה 32: שורה 38:
<BR/>ויש להעיר שהרמב"ם השמיט גם את תחילת דברי הרי"ף שמטה שיש עליה מעות עכשיו, אף שלא היו עליה בין השמשות אסור לטלטלה.
<BR/>ויש להעיר שהרמב"ם השמיט גם את תחילת דברי הרי"ף שמטה שיש עליה מעות עכשיו, אף שלא היו עליה בין השמשות אסור לטלטלה.


כדברי הרי"ף והרמב"ם כתב גם ה'''מאירי''' (מד ב ד"ה מטה).
===שיטת רבנו תם והרא"ש===
===שיטת רבנו תם והרא"ש===
ה'''תוספות''' (מד ב ד"ה הא) כתבו שייתכן לומר שאף ר' שמעון מודה במיטה שייחדה למעות שאסור לטלטלה, והטעם לזה הוא כמו שמובא בגמרא להלן (קכג א) שמודה ר' שמעון שאסור לטלטל דבר שמקפיד עליו ומייחד לו מקום, וכן יש לומר כאן שמטה מייחד לה מקום ואסור לטלטלה.  
ה'''תוספות''' (מד ב ד"ה הא) כתבו שייתכן לומר שאף ר' שמעון מודה במיטה שייחדה למעות שאסור לטלטלה, והטעם לזה הוא כמו שמובא בגמרא להלן (קכג א) שמודה ר' שמעון שאסור לטלטל דבר שמקפיד עליו ומייחד לו מקום, וכן יש לומר כאן שמטה מייחד לה מקום ואסור לטלטלה.  
שורה 37: שורה 44:
<BR/>אלא שלכאורה קשה, שהרי רב נחמן מקשה על רב יהודה מנר, ואינה מובנת הקושיה, שהרי מיטה חמורה יותר במה שמייחד לה מקום ולכן אסור אפילו בייחוד לבד בלא הנחת מעות. תירצו על זה תוספות, שגם מיטה אין סברה להחמיר בה בייחוד בלבד יותר מאשר נר. וסיימו התוס' שלפי פירוש זה ניתן לקבל גם את [[#פירוש רש"י|פירוש רש"י בהסבר קושיית רב נחמן]] שמקשה מנר ישן.
<BR/>אלא שלכאורה קשה, שהרי רב נחמן מקשה על רב יהודה מנר, ואינה מובנת הקושיה, שהרי מיטה חמורה יותר במה שמייחד לה מקום ולכן אסור אפילו בייחוד לבד בלא הנחת מעות. תירצו על זה תוספות, שגם מיטה אין סברה להחמיר בה בייחוד בלבד יותר מאשר נר. וסיימו התוס' שלפי פירוש זה ניתן לקבל גם את [[#פירוש רש"י|פירוש רש"י בהסבר קושיית רב נחמן]] שמקשה מנר ישן.


מבואר בתוס' שסוברים לדינא שמיטה שייחדה למעות והניח עליה מעות מבעוד יום וסילקן אסור לטלטלה, משום שמייחד לה מקום. ה'''רא"ש''' (ג כ) אחר שהביא דברי הרי"ף העתיק דברי רבנו תם ולא הכריע, אבל משמע שמסכים לדבריו. גם ה'''טור''' (אורח חיים שי) הביא דברי הרי"ף ורבנו תם ולא הכריע.
מבואר בתוס' שסוברים לדינא שמיטה שייחדה למעות והניח עליה מעות מבעוד יום וסילקן אסור לטלטלה, משום שמייחד לה מקום. גם ה'''ראב"ן''' (שעח) סובר כר' תם שר' שמעון מודה בהא לאיסורא, כיון שייחדו לכך הוי כגרוגרות וצימוקים.
ה'''רא"ש''' (ג כ) אחר שהביא דברי הרי"ף העתיק דברי רבנו תם ולא הכריע, אבל משמע שמסכים לדבריו. גם ה'''טור''' (אורח חיים שי) הביא דברי הרי"ף ורבנו תם ולא הכריע.


==שיטת ההלכה==
==שיטת ההלכה==
שורה 46: שורה 54:
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שי ד"ה והרי"ף כתב) שמתוך דברי רבנו תם והרא"ש שאסרו לטלטל מיטה שייחדה למעות, משמע שדינה ככלי שמלאכתו לאיסור ואינו אסור אלא מחמה לצל אבל לצורך גופו ומקומו מותר, וכתב שכן כתוב ב'''הגהות אשרי''' (כ ד"ה ואפילו). את דברי הבית יוסף בזה העתיק ה'''רמ"א''' להלכה (ז) שהוא סובר להלכה כדעת רבנו תם והרא"ש לאסור מטה שייחדה למעות, אך לצורך גופו ומקומו מותר כנ"ל.
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שי ד"ה והרי"ף כתב) שמתוך דברי רבנו תם והרא"ש שאסרו לטלטל מיטה שייחדה למעות, משמע שדינה ככלי שמלאכתו לאיסור ואינו אסור אלא מחמה לצל אבל לצורך גופו ומקומו מותר, וכתב שכן כתוב ב'''הגהות אשרי''' (כ ד"ה ואפילו). את דברי הבית יוסף בזה העתיק ה'''רמ"א''' להלכה (ז) שהוא סובר להלכה כדעת רבנו תם והרא"ש לאסור מטה שייחדה למעות, אך לצורך גופו ומקומו מותר כנ"ל.
<BR/>אבל ה'''דרישה''' (ה) כתב שמדברי רבנו תם משמע דווקא שמדמים את המטה למוקצה מחמת חסרון כיס ואסור אף לצורך גופו ומקומו, ומהגהות אשרי ליכא ראיה לפי שהוא סובר בכל [[טלטול נר בשבת#לצורך גופו ומקומו|מוקצה מחמת איסור שמותר לצורך גופו ומקומו]], ואנן לא קיימא לן הכי. גם ה'''מגן אברהם''' (ה) חלק בזה על הרמ"א וכתב להחמיר מלטלטל לצורך גופו ומקומו, וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (כה, כז).
<BR/>אבל ה'''דרישה''' (ה) כתב שמדברי רבנו תם משמע דווקא שמדמים את המטה למוקצה מחמת חסרון כיס ואסור אף לצורך גופו ומקומו, ומהגהות אשרי ליכא ראיה לפי שהוא סובר בכל [[טלטול נר בשבת#לצורך גופו ומקומו|מוקצה מחמת איסור שמותר לצורך גופו ומקומו]], ואנן לא קיימא לן הכי. גם ה'''מגן אברהם''' (ה) חלק בזה על הרמ"א וכתב להחמיר מלטלטל לצורך גופו ומקומו, וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (כה, כז).
<BR/>חיזוק לשיטתם יש מדברי ה'''ראב"ן''' (שעח) שדימה כיס של מעות לגרוגרות וצימוקים שמודה בהם ר' שמעון לאיסורא, ולשיטתו ודאי אסור אף לצורך גופו ומקומו.


===כיס של מעות===
===כיס של מעות===
[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:שבת מד.]]
[[קטגוריה:שבת מד.]]