9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מוקצה מחמת מיאוס"
אין תקציר עריכה
| שורה 62: | שורה 62: | ||
==היחס בין מוקצה מחמת מיאוס לגרף של רעי== | ==היחס בין מוקצה מחמת מיאוס לגרף של רעי== | ||
{{סוגיה מורחבת|גרף של רעי}} | {{סוגיה מורחבת|גרף של רעי}} | ||
ב'''גמרא''' (ביצה לו ב) מובאים דברי שמואל, שכלי שיש בו צואה (גרף של רעי) או מימי רגלים (עביט של מי רגלים) מותר להוציאם על מנת לשפוך תכולתם לאשפה. ומבואר שם בגמרא שרק אם מפריעים הם לו מותר להוציאם, אבל סתם כך, כגון שנמצאים במקום שאינו דר שם, אין לטלטלם. | |||
<BR/>והתקשה ב'''לבוש''' (שח לד) שהרי קיימא לן כר' שמעון שבכל מוקצה מחמת מיאוס דמותר, וא"כ מה חידוש יש בדברי שמואל. ותירץ שבדבר מטונף מאוד מודה ר' שמעון דאסור, דהוי כאילו דחייה בידיים והקצה דעתו ממנו בפירוש. | |||
<BR/>אבל ב'''גר"ז''' (שח עג) משמע דאין האיסור בזה מחמת שמאוס טובא, אלא שכל מוקצה מחמת מיאוס לא התירו אלא בראוי לשימוש כלשהו, אבל הכא שאינו ראוי לשום שימוש אסור. | |||
<BR/>ויש להעיר שעל פי מה ש[[#ביאור מחלוקת התנאים במוקצה מחמת מיאוס|כתב הר"ן בביאור המחלוקת במוקצה מחמת מיאוס]] אי אפשר לומר כהלבוש, שמודה ר' שמעון במוקצה בגרף של רעי דהוי מוקצה מחמת מיאוס, שהרי לא הוקצה בין השמשות ולא הסיח דעתו ממנו. אכן הרב '''משנה ברורה''' (שח קלו) שהעתיק כהלבוש, ביאר דבריו שכיון שמאוס הרבה הוי [[מוקצה מחמת גופו]], וזה ייתכן אף אם נמאס באמצע השבת, ולכן לא התירו להוציאו אלא משום כבודו. | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||