הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה ונישואין"

אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


'''הגמרא''' (קידושין כט ב) בתחילה מביאה ברייתא שכתוב בה שאדם צריך ללמוד תורה ורק לאחר מכן לישא אשה, אמנם אם הוא לא יכול להיות בלא אשה, ישא אשה ואח"כ ילמד תורה. לאחר מכן הגמרא מביאה הלכה מדברי שמואל שאדם צריך לישא אשה ואח"כ ללמוד תורה, ואילו רבי יוחנן לכאורה חולק וסובר שצריך קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה. <br/>
'''הגמרא''' (קידושין כט ב) בתחילה מביאה ברייתא שכתוב בה שאדם צריך ללמוד תורה ורק לאחר מכן לישא אשה, אמנם אם הוא לא יכול להיות בלא אשה, ישא אשה ואח"כ ילמד תורה. לאחר מכן הגמרא מביאה הלכה מדברי שמואל שאדם צריך לישא אשה ואח"כ ללמוד תורה, ואילו רבי יוחנן לכאורה חולק וסובר שצריך קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה. <br/>
הגמרא מבררת שאין מחלוקת בין רבי יוחנן לשמואל, ומסיקה שכל דעה עסקה בסוג מסוים של אנשים (או בלשון הגמרא 'הא לן והא להו').<br/>
הגמרא מבררת שאין מחלוקת בין רבי יוחנן לשמואל, ומסיקה שכל דעה עסקה בסוג מסוים של אנשים (או בלשון הגמרא 'הא לן והא להו').<br/>


שורה 19: שורה 20:


'''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז). עקב כך, מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם, צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/>
'''רש"י''' בפירושו על הגמרא (שם) מסביר שבני בבל היו לומדים בארץ ישראל ולא בבבל (זו הייתה המציאות אז). עקב כך, מכיוון שהם לומדים חוץ למקומם, צרכי הבית לא מוטלים עליהם, ולכן הם צריכים לישא אשה קודם, ואח"כ ללמוד תורה [ע"מ שלא יהיו להם הרהורים]. <br/>
אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם, ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [רש"י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל ].
אמנם, בני ארץ ישראל שלומדים במקומם וצרכי הבית מוטלים עליהם, ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [רש"י לא פתר את בעיית ההרהורים בארץ ישראל ].


שורה 24: שורה 26:


'''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/>
'''התוספות''' (שם ד"ה הא לן הא להו) מקשים על רש"י שתי קושיות:<br/>
1. לפי '''רש"י''' אנשי בבל נושאים אשה, ע"מ לפתור את בעיית ההרהורים, ואח"כ הולכים ללמוד תורה בא"י. תשובה זו אינה מובנת, הרי אם הם מחוץ לביתם עדיין יהיו להם הרהורים, וממילא בעיית ההרהורים לא נפתרה.<br/>
1. לפי '''רש"י''' אנשי בבל נושאים אשה, ע"מ לפתור את בעיית ההרהורים, ואח"כ הולכים ללמוד תורה בא"י. תשובה זו אינה מובנת, הרי אם הם מחוץ לביתם עדיין יהיו להם הרהורים, וממילא בעיית ההרהורים לא נפתרה.<br/>
2. לפי '''רש"י''' אנשי בבל לומדים חוץ למקומם. אמנם, מצינו '''במסכת גיטין''' (ו ב) שרבי אביתר הטיח ביקורת כלפי אותם תלמידים שהולכים ללמוד חוץ למקומם ולא דואגים לפרנסת ביתם וילדיהם (שנמצאים בבבל).<br/>
2. לפי '''רש"י''' אנשי בבל לומדים חוץ למקומם. אמנם, מצינו '''במסכת גיטין''' (ו ב) שרבי אביתר הטיח ביקורת כלפי אותם תלמידים שהולכים ללמוד חוץ למקומם ולא דואגים לפרנסת ביתם וילדיהם (שנמצאים בבבל).<br/>


לפני שנעבור לשיטת התוספות, ננסה לתרץ את רש"י. <br/>
לפני שנעבור לשיטת התוספות, ננסה לתרץ את רש"י. <br/>
א. מצד אחד התוספות צודקים בכך שאדם שלא נמצא עם אשתו עדיין יש לו הרהורים, אמנם יש לו דרך להתגבר על אותם הרהורים, מכיוון שיש לו פת בסלו [עיין בתוספות (כב א ד"ה שלא) שרש"י הולך לשיטתו שפת בסלו זה מספיק ע"מ למונעו מן העבירה]. <br/>
א. מצד אחד התוספות צודקים בכך שאדם שלא נמצא עם אשתו עדיין יש לו הרהורים, אמנם יש לו דרך להתגבר על אותם הרהורים, מכיוון שיש לו פת בסלו [עיין בתוספות (כב א ד"ה שלא) שרש"י הולך לשיטתו שפת בסלו זה מספיק ע"מ למונעו מן העבירה]. <br/>
ב. נתרץ את הקושיא השניה עפ"י דבריו של '''הפני יהושע''' (ד"ה תוספות בד"ה הא לן). הפני יהושע מביא גמרא '''בכתובות''' (סב ב) שנפסקה להלכה, בה כתוב שתלמידים יכולים לצאת מבתיהם ללמוד תורה שנתיים או שלוש שנים אפילו שלא ברשות האשה. אמנם, אם היציאה ברשות האשה הם יכולים לצאת לכמה זמן שרק ירצו. עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. <br/>
 
ב. נתרץ את הקושיא השניה עפ"י דבריו של '''הפני יהושע''' (ד"ה תוספות בד"ה הא לן). הפני יהושע מביא גמרא '''בכתובות''' (סב ב) שנפסקה להלכה, בה כתוב שתלמידים יכולים לצאת מבתיהם ללמוד תורה שנתיים או שלוש שנים אפילו שלא ברשות האשה. אמנם, אם היציאה ברשות האשה הם יכולים לצאת לכמה זמן שרק ירצו.<br/>
 
עקב גמרא זו הפני יהושע מעמיד את דברי רבי אביתר במי שיוצא שלא ברשות, או במי שיש לו רב במקומו ובכל זאת יוצא ללמוד במקום אחר (או שדבריו כלל לא נפסקו להלכה). יוצא לפי הפני יהושע שרבי אביתר לא הטיח ביקורת כלפי עצם העובדה שתלמידים הולכים ללמוד חוץ למקומם, אלא מסיבות אחרות שמנינו לעיל. <br/>
    
    
עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי '''ר"ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/>
עכשיו נחזור לשיטת התוס'. התוספות מביאים את דעת ר"ת שמסביר הפוך מרש"י. לפי '''ר"ת''' רבי יוחנן דיבר לבני בבל, ושמואל דיבר לבני ארץ ישראל. בבבל היו עניים, וגם הם לא יכולים להשאיר את נשותיהם בבית לבד, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל ללמוד תורה ואח"כ לישא אשה [תוספות לא פותרים את בעיית ההרהורים של בני בבל ]. בא"י לעומת זאת היו עשירים, והם גם למדו במקומם, לכן ההדרכה בשבילם היא קודם כל לשא אשה (ע"מ לפוטרם מן ההרהורים) ואח"כ ללמוד תורה. <br/>
שורה 43: שורה 51:
===שיטה נוספת בר"י הזקן===
===שיטה נוספת בר"י הזקן===


'''הר"י הזקן''' (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח"כ ללמוד תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].
'''הר"י הזקן''' (קידושין כט ב) מביא הסבר רביעי בנוגע לחילוק של בני בבל ובני ארץ ישראל. הוא מסביר שבני בבל יצרם מתגבר עליהם, ולכן הם צריכים לשא אשה תחילה ואח"כ ללמוד תורה. אמנם בני א"י, מתוך שהם חפצים בתורה, אין יצרם מתגבר עליהם ולכן ילמדו תורה ואח"כ ישאו אשה. [הדיון הוא אך ורק על נושא היצר].<br/>
 
לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].
לכאורה מדוע בעיית היצר נפתרת בא"י? מסביר '''המקנה'''  (שם) שבא"י ישנה קדושה וחכמה ולכן יש יותר יכולת להתגבר על היצר מאשר בחוץ לארץ [עפ"י דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פרק כב הלכה יט (או כא) "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב הפנוי מן החכמה" ובא"י יש תוספת חכמה, עיין קידושין מט ב].


== האם מצוות נישואין דוחה תלמוד תורה ==
== האם מצוות נישואין דוחה תלמוד תורה ==


ראינו לעיל שיש היתר לדחות את מצוות הנישואין בשביל לקיים מצוות תלמוד תורה (כמובן שמדובר כל עוד אין הרהורים כמו שהזכרנו שם). <br/>
ראינו לעיל שיש היתר לדחות את מצוות הנישואין בשביל לקיים מצוות תלמוד תורה (כמובן שמדובר כל עוד אין הרהורים כמו שהזכרנו שם). <br/>
שורה 75: שורה 82:


על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. <br/>
על פי הגמרא שראינו בתחילה משמע שאם יש לאדם הרהורים הוא צריך לשא אשה, או כלשון הגמרא 'אם אי אפשר לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה'. <br/>
אמנם, ב'''רמב"ם'''(אישות טו ב) בעניין דחיית הנישואין עבור תלמוד תורה לא מוזכר עניין ההרהורים. מעיר על דבריו ה'''בית יוסף''' (אבן העזר א) שההיתר הכתוב בהלכה ג' לעניין בן עזאי כשאין יצרו מתגבר עליו, הוא מתייחס גם להלכה ב' לעניין דחיית לימוד התורה. אך, '''הרב קוק''' (מצות ראיה מילואי השמטות עמ' קצג) סובר אחרת. הרב קוק הסביר את הרמב"ם אחרת מהבית יוסף. לשיטתו, אין שום תנאי לעניין דחיית הנישואין מפני תלמוד תורה, אפילו הרהורים.  ולכן ניתן לדחות את הנישואין עבור תלמוד תורה למרות שיש לו הרהורים. <br/>
אמנם, ב'''רמב"ם'''(אישות טו ב) בעניין דחיית הנישואין עבור תלמוד תורה לא מוזכר עניין ההרהורים. מעיר על דבריו ה'''בית יוסף''' (אבן העזר א) שההיתר הכתוב בהלכה ג' לעניין בן עזאי כשאין יצרו מתגבר עליו, הוא מתייחס גם להלכה ב' לעניין דחיית לימוד התורה. אך, '''הרב קוק''' (מצות ראיה מילואי השמטות עמ' קצג) סובר אחרת. הרב קוק הסביר את הרמב"ם אחרת מהבית יוסף. לשיטתו, אין שום תנאי לעניין דחיית הנישואין מפני תלמוד תורה, אפילו הרהורים.  ולכן ניתן לדחות את הנישואין עבור תלמוד תורה למרות שיש לו הרהורים. <br/>


שורה 132: שורה 140:


ישנה מחלוקת בין שני אמוראים, באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. אמורא אחד סובר מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ואמורא אחר סבר מגיל שמונה עשרה  עד גיל עשרים וארבע. <br/>
ישנה מחלוקת בין שני אמוראים, באילו גילאים ידו של האב תקיפה על בנו. אמורא אחד סובר מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושתים, ואמורא אחר סבר מגיל שמונה עשרה  עד גיל עשרים וארבע. <br/>
מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת בין האמוראים האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר, והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. <br/>
מסביר שם '''רש"י''' שני הסברים. לפי הלישנא הראשונה ברש"י הגילאים הללו הם גילאים בהם ניתן לחתן את הבן, ויש מחלוקת בין האמוראים האם הגיל המקסימלי הוא עשרים ושתים או עשרים וארבע. אמנם, רש"י מביא לישנא אחרת בה הוא מסביר את הגילאים הללו כגילאים שידו של האב תקיפה על בנו ללמדו תוכחות ומוסר, והוא מכריע שהלישנא השניה עיקר. <br/>


שורה 139: שורה 148:


מובא ב'''משנה באבות''' (ה כא) כך: "בן שמונה עשרה לחופה" ו'''רש"י'''  (שם, המיוחס לו) מביא שני פירושים. פירוש ראשון הוא שכתוב בתורה עד פסוק 'מאיש לקחה זאת' שמונה עשרה פעמים המילה אדם , ופירוש שני הוא שבגיל הזה האדם עומד על פרקו וראוי להינשא, מבחינת בַּשלותו של האדם. <br/>
מובא ב'''משנה באבות''' (ה כא) כך: "בן שמונה עשרה לחופה" ו'''רש"י'''  (שם, המיוחס לו) מביא שני פירושים. פירוש ראשון הוא שכתוב בתורה עד פסוק 'מאיש לקחה זאת' שמונה עשרה פעמים המילה אדם , ופירוש שני הוא שבגיל הזה האדם עומד על פרקו וראוי להינשא, מבחינת בַּשלותו של האדם. <br/>
עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא.  <br/>
עפ"י רש"י נראה שאדם יכול להתאחר לאחר גיל עשרים אם עדיין לא הגיע פרקו להינשא.  <br/>


שורה 155: שורה 165:


הסבר נוסף לדברי הרמב"ם מובא ב'''חלקת מחוקק''' (א ב) שמסביר שהחיוב של הנישואין באמת מתחיל מגיל שלוש עשרה, אך מצוות העשה של תלמוד תורה דוחה את המצווה הזו עד גיל שמונה עשרה. <br/>
הסבר נוסף לדברי הרמב"ם מובא ב'''חלקת מחוקק''' (א ב) שמסביר שהחיוב של הנישואין באמת מתחיל מגיל שלוש עשרה, אך מצוות העשה של תלמוד תורה דוחה את המצווה הזו עד גיל שמונה עשרה. <br/>
אמנם, קשה לומר זאת בדעת הרמב"ם כמו שאמרנו לעיל, מכיוון שהוא כותב במפורש 'מאימתי נתחייב... מבן שבע עשרה'.<br/>
אמנם, קשה לומר זאת בדעת הרמב"ם כמו שאמרנו לעיל, מכיוון שהוא כותב במפורש 'מאימתי נתחייב... מבן שבע עשרה'.<br/>


62

עריכות