הבדלים בין גרסאות בדף "לימוד תורה בשבת וביום טוב"

אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


===לימוד תורה===
===לימוד תורה===
העניין המרכזי בשבתות וימים טובים הוא לימוד התורה. "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה" ''' ירושלמי''' (שבת טו ג) וכן "אף על פי שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים יום השבת יעשה כולו תורה"(תנא דבי אליהו א) . תכליתו של היום השביעי הוא עסק התורה. עד כדי כך שה'''טור''' (רצ א) מביא בשם המדרש שהקב"ה זיווג לתורה את יום השבת.<BR/> אך כיצד ידע שומר מצוות האם למד תורה כפי הנדרש? על כן חובה עלינו לברר כמה זמן יש על כל איש מישראל להקדיש לעיסוקו בדברי תורה ביום שבת קודש.  
העניין המרכזי בשבתות וימים טובים הוא לימוד התורה. "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה" ''' ירושלמי''' (שבת טו ג) וכן "אף על פי שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים יום השבת יעשה כולו תורה" '''תנא דבי אליהו''' ( א) . תכליתו של היום השביעי הוא עסק התורה. עד כדי כך שה'''טור''' (רצ א) מביא בשם המדרש שהקב"ה זיווג לתורה את יום השבת.<BR/> אך כיצד ידע שומר מצוות האם למד תורה כפי הנדרש? על כן חובה עלינו לברר כמה זמן יש על כל איש מישראל להקדיש לעיסוקו בדברי תורה ביום שבת קודש.  


==דין יום טוב==
==דין יום טוב==
ישנה מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע לגבי  חלוקת הזמן ביום טוב(פסחים סח ב , ביצה טו ב)<BR/>
ישנה מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע לגבי  חלוקת הזמן ביום טוב '''פסחים'''(סח ב ) '''ביצה''' (טו ב)<BR/>
"רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה.<BR/> רבי יהושע אומר: חלקהו, חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר +דברים טז+ עצרת לה' אלקיך, וכתוב אחד אומר +במדבר כט+ עצרת תהיה לכם. רבי אליעזר סבר: או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר: חלקהו, חציו לה' וחציו לכם."
רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה לעומתו רבי יהושע אומר חלק את יום טוב לשניים חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש. רבי יוחנן מסביר שדעת שניהם נובעת משני פסוקים שלכאורה סותרים זה את זה. פסוק אחד בספר ד'''ברים''' (טז) "עצרת לה' אלקיך" ופסוק שני בספר '''במדבר''' (כט) "עצרת תהיה לכם". מצד אחד כתוב שיום טוב כולו מוקדש לה' מצד שני כתוב שיום טוב מוקדש כולו לכם.  
<BR/>פשט המחלוקת בהבנה ראשונה הוא כך:
<BR/>פשט המחלוקת בהבנה ראשונה הוא כך:
רבי אליעזר סובר שיישוב הפסוקים הוא ע"י ביצוע פסוק אחד ואי ביצוע של הפסוק השני. כלומר כל פסוק בפני עצמו וממילא  או אוכל ושותה או יושב ושונה . אין פשרה בין השניים. אדם שרוצה לקיים את מצוות יום טוב אין הוא חייב את שתי הפעולות  אלא מספיקה אחת.  יוצא שלפי דעת רבי אליעזר אין חובה ללמוד תורה ביום טוב וכן גם אין חובה לענג את יום טוב במאכל ומשתה אלא לעשות אחת משתיהן.<BR/>
רבי אליעזר סובר שיישוב הפסוקים הוא ע"י ביצוע פסוק אחד ואי ביצוע של הפסוק השני. כלומר כל פסוק בפני עצמו וממילא  או אוכל ושותה או יושב ושונה . אין פשרה בין השניים. אדם שרוצה לקיים את מצוות יום טוב אין הוא חייב את שתי הפעולות  אלא מספיקה אחת.  יוצא שלפי דעת רבי אליעזר אין חובה ללמוד תורה ביום טוב וכן גם אין חובה לענג את יום טוב במאכל ומשתה אלא לעשות אחת משתיהן.<BR/>
14

עריכות