9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "להיכנס שני פתחים בבית הכנסת"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
=== פירושי הראשונים === | === פירושי הראשונים === | ||
'''רש"י''' (ד"ה שיעור) מסביר שהכוונה שלא ישב סמוך לפתח | '''רש"י''' (ד"ה שיעור) מסביר שהכוונה שלא ישב סמוך לפתח שנראה כאילו בית הכנסת הוא עליו כמשוי ורוצה להיות מזומן לצאת. | ||
ה'''תוספות''' (מובא בהגהות הב"ח ה) מתקשים בפירוש זה, איך ייתכן לדרוש כן, שהרי סוף סוף יושב הוא בבית הכנסת, ועוד שלפעמים בית הכנסת קטן ויש ציבור גדול ומוכרחים לשבת בסמוך לפתח. | |||
<BR/>לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם ה'''רשב"א''', '''ר"י לוניל''', '''הרא"ה''', '''ר"י שירליאון''', '''אור זרוע''' ו'''ארחות חיים'''. | <BR/>לכן מסבירים הם את הגמרא לענין שהות זמן לפני התחלת התפילה, שלא יתחיל מיד אלא ישהה כשיעור שני פתחים כדי שתתיישב דעתו עליו, שלא ייראה כאילו התפילה עליו למשא. כן מפרשים גם ה'''רשב"א''', '''ר"י לוניל''', '''הרא"ה''', '''ר"י שירליאון''', '''אור זרוע''' ו'''ארחות חיים'''. | ||
ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי מוכיחים לא כמו פירוש התוס', | ה'''רא"ש''' (א ז) אומר שדברי הירושלמי הנ"ל מוכיחים לא כמו פירוש התוס', שהלשון 'צריך להיכנס לפנים משני דלתות' משמע שהוא מרחק ולא זמן. | ||
<BR/>גם '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) | <BR/>גם '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה לעולם) הביא פירושו של רש"י, אך כותב שזהו דווקא בזמנם שלא היו להם מקומות קבועים בבית הכנסת, אבל עכשיו שיש מקומות קבועים ויושב במקומו הקבוע, אין פגם בכך שיושב סמוך לפתח. ובסוף דבריו הביא גם שיש מפרשים שזהו שהות זמן לפני התפילה. | ||
== ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו == | == ביאור וגדר שיטת רש"י וסייעתו == | ||
'''רבנו יונה''' אף שמסכים הוא לשיטת רש"י, מ"מ כותב | '''רבנו יונה''' אף שמסכים הוא לשיטת רש"י, מ"מ כותב | ||
ה'''טור''' כותב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (יט). | ה'''טור''' כותב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (יט) וב'''שלטי גיבורים''' (ד א ג) משמו. | ||
<BR'/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. | <BR'/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. | ||
=== שיעור שני פתחים === | |||
ה'''תוספות''' כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל ב'''ארחות חיים''' כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ). ב'''ביאור הגר"א''' (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ש[[שיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים]]. | ה'''תוספות''' כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל ב'''ארחות חיים''' כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ). ב'''ביאור הגר"א''' (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ש[[שיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים]]. | ||