הבדלים בין גרסאות בדף "להיכנס שני פתחים בבית הכנסת"

אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 27: שורה 27:


=== בית כנסת הפתוח לרשות הרבים ===
=== בית כנסת הפתוח לרשות הרבים ===
ה'''טור''' כותב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש, וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ד א ג) משמו. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (א ברכות יט).
ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ח ג) וב'''טור''' (אורח חיים צ) כתוב בשם ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' שכל דין זה אמור דווקא בבית כנסת שפתחו סמוך לרשות הרבים, שאז יש חשש שייתן עיניו בנעשה ברה"ר ולא יכוון בתפילתו, אך אם הפתח פונה לחדר אחר או לעזרה, אין בזה חשש, וכן הוא ב'''שלטי גיבורים''' (ד א ג) משמו. וכן מובא גם ב'''ראבי"ה''' (א ברכות יט).
<BR/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. וכן מהירושלמי משמע שאינו ענין דווקא לפתיחת הפתח.
<BR/>ה'''טור''' עצמו חולק על זה וסובר שמהפסוק לא משמע כן, אלא גם כאשר אין הפתח פונה לרה"ר. וכן מהירושלמי משמע שאינו ענין דווקא לפתיחת הפתח.
<BR/>גם ב'''אגור''' (ברכות קלט) כותב שמהירושלמי משמע שאין לחלק בהכי.
<BR/>גם ב'''אגור''' (ברכות קלט) כותב שמהירושלמי משמע שאין לחלק בהכי.
ה'''בית חדש''' (יג) כותב לתרץ דברי המהר"ם מרוטנבורג, שס"ל שזוהי מחלוקת בין הבבלי והירושלמי, שהבבלי תולה במילת 'דלתותי', ואילו הבבלי תולה במילת 'פתחי' והוא פתחים דווקא כשפתוח לרה"ר. וס"ל דהלכה כהבבלי. והוסיף הב"ח שגם הירושלמי כוונתו שכשבונים בית כנסת, יש לבנותו באופן שאין הוא פתוח ישירות לרה"ר, אלא דלת לפנים מדלת כמו ההיכל בבית המקדש.


=== שיעור שני פתחים ===
=== שיעור שני פתחים ===
ה'''תוספות''' כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל ב'''ארחות חיים''' כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ). ב'''ביאור הגר"א''' (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ש[[שיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים]].
ה'''תוספות''' כותבים ששיעור שני פתחים הוא שמונה אמות, אבל ב'''ארחות חיים''' {{מקור}} כתוב שדי בשמונה טפחים, וכך נקט ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים צ כ). ב'''ביאור הגר"א''' (כט) מציין לזה מקור מהדין של מזוזה, ש[[שיעור פתח החייב במזוזה הוא ד' טפחים]].


=== גדר שיעור זמן של שני פתחים ===
=== גדר שיעור זמן של שני פתחים ===
ה'''מאירי''' כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו.
ה'''מאירי''' כותב ששיעור זמן של שני פתחים, הוא כדי שייכנס פעמיים לבית הכנסת ויגיע למקומו. <BR/>ב'''רשב"א''' (חידושי אגדות ח א ד"ה אמר רב חסדא) משמע ששני פתחים דנקט, זהו רק משו ם לשון הפסוק, והעיקר היא הכוונה, כמו החסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת ומתפללים.
<BR/>ב'''רשב"א''' (חידושי אגדות ח א ד"ה אמר רב חסדא) משמע ששני פתחים דנקט, זהו רק משו ם לשון הפסוק, והעיקר היא הכוונה, כמו החסידים הראשונים שהיו שוהים שעה אחת ומתפללים.