הבדלים בין גרסאות בדף "כלי שמלאכתו לאיסור וכלי שמלאכתו להיתר"

אין תקציר עריכה
(דף חדש: {{מקורות|שבת יז ד|שבת קכד א||שבת כה א-ג|אורח חיים שח ג-ד}} ==הדין== {{סוגיה מורחבת|כלים הניטלים ושאינם ניטלים...)
 
שורה 2: שורה 2:
==הדין==
==הדין==
{{סוגיה מורחבת|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת}}
{{סוגיה מורחבת|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת}}
ב'''גמרא''' (שבת קכד א) מובאת מחלוקת אביי ורבא לגבי כלי שמלאכתו לאיסור וכלי שמלאכתו להיתר. לאביי כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו בלבד, אך לצורך מקומו אסור, וכל שכן לצורך עצמו של הכלי, כלומר על מנת להצילו, כגון מחמה לצל. כלי שמלאכתו להיתר מותר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, אך לצורך עצמו כלומר מחמה לצל אסור. לעומת זאת דעת רבא שכלי שמלאכתו לאיסור מותר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, אך לא מחמה לצל, וכלי שמלאכתו להיתר מותר אף מחמה לצל. ונחלקו הפוסקים אם מותר לטלטלו אף ש[[#ללא צורך כלל|לא לצורך כלל]].
ב'''גמרא''' (שבת קכד א) מובאת מחלוקת אביי ורבא לגבי כלי שמלאכתו לאיסור וכלי שמלאכתו להיתר. ל'''אביי''' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו בלבד, אך לצורך מקומו אסור, וכל שכן לצורך עצמו של הכלי, כלומר על מנת להצילו, כגון מחמה לצל. כלי שמלאכתו להיתר מותר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, אך לצורך עצמו כלומר מחמה לצל אסור. <BR/>
לעומת זאת דעת '''רבא''' שכלי שמלאכתו לאיסור מותר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו, אך לא מחמה לצל, וכלי שמלאכתו להיתר מותר אף מחמה לצל. להלכה קיימא לן כרבא. <BR/>
מלבד זאת נחלקו הפוסקים אם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף ש[[#ללא צורך כלל|לא לצורך כלל]].
==כלי שמלאכתו לאיסור==
==כלי שמלאכתו לאיסור==
===הגדרה===
===הגדרה===
===כלי שמעולם לא השתמשו בו למלאכת איסור===
ה'''גמרא''' (שבת קכב ב) מביאה דברי [[כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת#בירור דעת רב יהודה|רב יהודה שסובר שכלי מלאכתו לאיסור אין לטלטלו]] אף לא לצורך גופו ומקומו. והקשו על זה הראשונים, הרי רב יהודה עצמו התיר לטלטל כלי האריגה בשבת לצורך גופו (שבת קיג א), וכן התיר לטלטל נר של שמן שכבה (שבת מו א), שסובר הוא כר' שמעון דלית ליה מוקצה.
<BR/>כמה תירוצים נאמרו בזה בראשונים:
*'''רש"י''' (קיג א ד"ה מותר לטלטלן) כתב שכלי האריגה לא הוי מלאכתן לאיסור, כיון שאין הגרדי מקפיד עליהן. ודבריו צריכים ביאור, והלא מלאכתן לאיסור אינו מוגדר לפי ההקדפה, אלא לפי המלאכה לה הכלי משמש. ואפשר שכוונתו דכיון שאין הגרדי מקפיד עליהן, הרי שרגילות היא להשתמש בהן לתשמישים נוספים, ושוב לא הוי כלי שמלאכתו לאיסור.
*'''תוספות''' (קכב ב ד"ה רחת) כתבו שגם רב יהודה מודה שמותר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אם היא מלאכה חשובה, אך אם בשביל מלאכה גרועה כגון פיצוע אגוזים אסור.
*'''הרמב"ן''' (קכב ב ד"ה ואיכא דקשיא להו) הביא בשם ה'''ראב"ד''' שמגדיר שכלי שמלאכתו לאיסור הוא דווקא כלי שעושים בו מלאכת איסור כגון קורנס וכד', אבל הנר אינו אלא בסיס לפתילה ולשמן ואין עושים בו שום מלאכה.
<BR/>ומדיליה כתב הרמב"ן לתרץ, שנ'מלאכתו לאיסור' זה כאשר אין לו תשמיש קבוע לשבת, מה שאין כן נרות יש להם תשמיש קבוע בשבת והוו משמשי שבת. אמנם בסוף דבריו מכח הקושיה מכלי האריגה, כותב הרמב"ן שרב יהודה חזר בו ומתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו ומקומו.
====מלאכתו לאיסור ולהיתר====
====כלי שמעולם לא השתמשו בו למלאכת איסור====
===הגדרת צורך גופו===
===הגדרת צורך גופו===
===הגדרת צורך מקומו===
===הגדרת צורך מקומו===
===דוגמאות שונות===
===דוגמאות שונות===
====תפילין====
==כלי שמלאכתו להיתר==
==כלי שמלאכתו להיתר==
===ללא צורך כלל===
===ללא צורך כלל===