21
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כבוש"
אין תקציר עריכה
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===פסיקת ההלכה=== | ===פסיקת ההלכה=== | ||
'''הטור''' (יורה דעה קה א) פסק בשני הדברים לחומרא כרא"ש, שדין כבוש הוא בכל דבר ומשך הזמן הנדרש לכבישה הוא מעת לעת. | '''הטור''' (יורה דעה קה א) פסק בשני הדברים לחומרא כרא"ש, שדין כבוש הוא בכל דבר ומשך הזמן הנדרש לכבישה הוא מעת לעת. | ||
גם '''בית יוסף''' שם כתב שדברי הרא"ש נראים דברים של טעם ועיקר, וכן פסק '''בשלחן ערוך''' שם. | גם '''בית יוסף''' שם כתב שדברי הרא"ש נראים דברים של טעם ועיקר, וכן פסק '''בשלחן ערוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9731&st=&pgnum=440 שם]. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
===בשר בחלב=== | ===בשר בחלב=== | ||
בשונה משאר האיסורים, בבשר בחלב האיסור מדאורייתא הוא דוקא אם הבשר והחלב התבשלו יחד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9731&st=&pgnum=350 (שלחן ערוך יורה דעה פז א)]. לעיל הובאה גמרא במסכת פסחים [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf (מד ב)], שאומרת שבשר וחלב שהושרו יחד כל היום מותרים, בניגוד לשאר איסורים, ו'''הרא"ש''' דייק ממנה ששיעור הכבישה הוא מעת לעת. מכאן עולה שאף על פי שכבוש הושווה למבושל, הכבישה אינה נחשבת כבישול לענין בשר שנכבש בחלב, והבשר יהיה אסור רק מדרבנן, וכן כתב '''רמ"א''' בשלחן ערוך (יורה דעה קה א). | בשונה משאר האיסורים, בבשר בחלב האיסור מדאורייתא הוא דוקא אם הבשר והחלב התבשלו יחד [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9731&st=&pgnum=350 (שלחן ערוך יורה דעה פז א)]. לעיל הובאה גמרא במסכת פסחים [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=44b&format=pdf (מד ב)], שאומרת שבשר וחלב שהושרו יחד כל היום מותרים, בניגוד לשאר איסורים, ו'''הרא"ש''' דייק ממנה ששיעור הכבישה הוא מעת לעת. מכאן עולה שאף על פי שכבוש הושווה למבושל, הכבישה אינה נחשבת כבישול לענין בשר שנכבש בחלב, והבשר יהיה אסור רק מדרבנן, וכן כתב '''רמ"א''' בשלחן ערוך [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9731&st=&pgnum=440 (יורה דעה קה א)]. | ||
===החלק במאכל שנאסר=== | ===החלק במאכל שנאסר=== | ||
'''איסור והיתר הארוך''' (ל ד) כתב שחתיכה שנכבשה באיסור ורק חלקה היה בתוך הנוזל – רק החלק ששהה בנוזל נידון ככבוש ונאסר, מפני שהנוזל אינו מפעפע למעלה. דין זה שונה מדין חתיכה שהתבשלה בנוזל, שם גם החלק שחוץ לנוזל נאסר. בהגהות שם (הגהה ראשונה) כותב בעל ההגהות ששאל את '''מהר"ש''' ויתכן שיש להבין מתשובתו שהוא חולק וסובר שגם בכבוש הנוזל מפעפע כלפי מעלה. | '''איסור והיתר הארוך''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15261&st=&pgnum=87 (ל ד)] כתב שחתיכה שנכבשה באיסור ורק חלקה היה בתוך הנוזל – רק החלק ששהה בנוזל נידון ככבוש ונאסר, מפני שהנוזל אינו מפעפע למעלה. דין זה שונה מדין חתיכה שהתבשלה בנוזל, שם גם החלק שחוץ לנוזל נאסר. בהגהות שם (הגהה ראשונה) כותב בעל ההגהות ששאל את '''מהר"ש''' ויתכן שיש להבין מתשובתו שהוא חולק וסובר שגם בכבוש הנוזל מפעפע כלפי מעלה. | ||
'''הרמ"א''' (קה א) אומר שגם מה שחוץ לנוזל נאסר בכבוש, וכותב שיש מקילין. '''הש"ך''' שם (א) כותב שמדברי רמ"א בתורת חטאת נראה שדברי המקילין עיקר, ומסייג שבדבר שָׁמֵן אסור גם מה שחוץ לרוטב. '''ערוך השלחן''' (קה יד) כותב שיש להקל גם בדבר שמן, מפני שפעפוע נוצר על ידי חמימות ובכבוש אין חמימות, אך כותב להחמיר בכבוש בציר ובחומץ, שעל פי שיטתו הם חזקים יותר מנוזלים אחרים (ראה להלן). | '''הרמ"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9731&st=&pgnum=440 (קה א)] אומר שגם מה שחוץ לנוזל נאסר בכבוש, וכותב שיש מקילין. '''הש"ך''' שם (א) כותב שמדברי רמ"א בתורת חטאת נראה שדברי המקילין עיקר, ומסייג שבדבר שָׁמֵן אסור גם מה שחוץ לרוטב. '''ערוך השלחן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9106&st=&pgnum=508 (קה יד)] כותב שיש להקל גם בדבר שמן, מפני שפעפוע נוצר על ידי חמימות ובכבוש אין חמימות, אך כותב להחמיר בכבוש בציר ובחומץ, שעל פי שיטתו הם חזקים יותר מנוזלים אחרים (ראה להלן). | ||
==כבוש בציר ובחומץ== | ==כבוש בציר ובחומץ== | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
'''הש"ך''' (קה ב) כותב שדברי ר' יוסף קארו תמוהים, מפני שפסיקת הרא"ש, שבכבישה רגילה דרוש יום שלם כדי לאסור, נכתבה על סוגיה בעבודה זרה (סח ב) שעסקה בעכבר שנפל לחומץ ושיכר, ואת הפסיקה הזו עצמה הביא הבית יוסף לעיל. הש"ך מביא את דברי ר' יוסף קארו בשו"ת '''אבקת רוכל'''(רטז), שם הוא מנסה לתרץ את דבריו וכותב שלא התכוון ללמוד מציר לחומץ להחמיר, אלא רק להקל ולומר שבפחות משיעור זה בוודאי שלא יאסור בפחות מכדי קליפה. הש"ך כותב שדחוק ליישב כך את דברי השלחן ערוך, שם עולה במפורש שכבוש בחומץ אוסר בכדי שירתיח. מכח זה דוחה הש"ך את פסיקת השלחן ערוך וכותב שבחומץ בוודאי שנדרש מעת לעת כעל מנת לאסור, וכן כתב גם '''הגר"א''' (קה ט). הש"ך מבאר שדברי הרא"ש מבוססים על כך שבציר פועלים שני גורמים: הוא נוזלי, ולכן יש בו דין 'כבוש כמבושל', והוא מלוח, ולכן יש בו דין 'מליח כרותח'. זו הסיבה שהוא אוסר בזמן קצר, כמליח, ואוסר הכל (ולא כדי קליפה) ככבוש. | '''הש"ך''' (קה ב) כותב שדברי ר' יוסף קארו תמוהים, מפני שפסיקת הרא"ש, שבכבישה רגילה דרוש יום שלם כדי לאסור, נכתבה על סוגיה בעבודה זרה (סח ב) שעסקה בעכבר שנפל לחומץ ושיכר, ואת הפסיקה הזו עצמה הביא הבית יוסף לעיל. הש"ך מביא את דברי ר' יוסף קארו בשו"ת '''אבקת רוכל'''(רטז), שם הוא מנסה לתרץ את דבריו וכותב שלא התכוון ללמוד מציר לחומץ להחמיר, אלא רק להקל ולומר שבפחות משיעור זה בוודאי שלא יאסור בפחות מכדי קליפה. הש"ך כותב שדחוק ליישב כך את דברי השלחן ערוך, שם עולה במפורש שכבוש בחומץ אוסר בכדי שירתיח. מכח זה דוחה הש"ך את פסיקת השלחן ערוך וכותב שבחומץ בוודאי שנדרש מעת לעת כעל מנת לאסור, וכן כתב גם '''הגר"א''' (קה ט). הש"ך מבאר שדברי הרא"ש מבוססים על כך שבציר פועלים שני גורמים: הוא נוזלי, ולכן יש בו דין 'כבוש כמבושל', והוא מלוח, ולכן יש בו דין 'מליח כרותח'. זו הסיבה שהוא אוסר בזמן קצר, כמליח, ואוסר הכל (ולא כדי קליפה) ככבוש. | ||
'''ערוך השלחן''' (קה יא) כותב שדברי הבית יוסף הם עיקר, ומוכיח זאת ממשניות במעשרות (א, ז) ובשבת (ג, ה), שבהן משוה התנא חומץ וציר, ומשמע ששניהם חזקים יותר מדברים אחרים. ערוך השלחן מסייג ואומר שמדובר דוקא בחומץ חזק שאכן דומה לציר, אבל החומץ שלנו אינו חזק כל כך. | '''ערוך השלחן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9106&st=&pgnum=508 (קה יא)] כותב שדברי הבית יוסף הם עיקר, ומוכיח זאת ממשניות במעשרות (א, ז) ובשבת (ג, ה), שבהן משוה התנא חומץ וציר, ומשמע ששניהם חזקים יותר מדברים אחרים. ערוך השלחן מסייג ואומר שמדובר דוקא בחומץ חזק שאכן דומה לציר, אבל החומץ שלנו אינו חזק כל כך. | ||
| שורה 100: | שורה 100: | ||
====ערוך השולחן==== | ====ערוך השולחן==== | ||
'''ערוך השלחן''' (יורה דעה קה, ב-ז) מקשה מדוע הרמב"ם לא הזכיר את דין 'כבוש כמבושל', ומבאר ששיטת הרמב"ם היא שלכבישה ישנם גדרים שונים בכל מאכל על פי טבעו, ולמאכלים שונים נדרש אורך זמן שונה על מנת לתת ולקבל טעם זה מזה בכבישה. הוא מוסיף ואומר, על פי המקרים במשנה, שבדיני כבישה אין משמעות לכלל שקובע שנתינת טעם היא באחד בשישים, ויש מיני מאכל שנדרש להם שיעור גבוה יותר של איסור על מנת לאסור. על פי זה הוא מבאר שלא היה שייך שהרמב"ם יפסוק פסיקה כללית בדיני כבוש, משום שהדינים משתנים מדבר לדבר, וצריך להיות בקי בטבעו של כל מין כדי לקבוע את הזמן והכמות הנדרשים לכבישתו. | '''ערוך השלחן''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9106&st=&pgnum=506 (יורה דעה קה, ב-ז)] מקשה מדוע הרמב"ם לא הזכיר את דין 'כבוש כמבושל', ומבאר ששיטת הרמב"ם היא שלכבישה ישנם גדרים שונים בכל מאכל על פי טבעו, ולמאכלים שונים נדרש אורך זמן שונה על מנת לתת ולקבל טעם זה מזה בכבישה. הוא מוסיף ואומר, על פי המקרים במשנה, שבדיני כבישה אין משמעות לכלל שקובע שנתינת טעם היא באחד בשישים, ויש מיני מאכל שנדרש להם שיעור גבוה יותר של איסור על מנת לאסור. על פי זה הוא מבאר שלא היה שייך שהרמב"ם יפסוק פסיקה כללית בדיני כבוש, משום שהדינים משתנים מדבר לדבר, וצריך להיות בקי בטבעו של כל מין כדי לקבוע את הזמן והכמות הנדרשים לכבישתו. | ||
להלכה מקבל ערוך השלחן את פסיקת השלחן ערוך ורוב הראשונים, ולא מסיק מסקנות הלכתיות מהרמב"ם. | להלכה מקבל ערוך השלחן את פסיקת השלחן ערוך ורוב הראשונים, ולא מסיק מסקנות הלכתיות מהרמב"ם. | ||
[[קטגוריה: איסור והיתר]] [[קטגוריה: חולין קיא:]] [[קטגוריה: חולין צז:]] [[קטגוריה: יורה דעה סימן קה]] | [[קטגוריה: איסור והיתר]] [[קטגוריה: חולין קיא:]] [[קטגוריה: חולין צז:]] [[קטגוריה: יורה דעה סימן קה]] | ||