9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יראו עינינו"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
=הצגת הסוגיה= | ==הצגת הסוגיה== | ||
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש'''תפילות באמצע תקנום''', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז"ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח"כ לקרוא ק"ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון ש[[כל הסומך גאולה לתפילה]] | ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] מובאת מחלוקת בין ר' יהושע בן לוי לר' יוחנן, בעניין סדרה של תפילת ערבית. ריב"ל סובר ש'''תפילות באמצע תקנום''', כלומר, שכל שלושת תפילות העמידה שתקנו חז"ל נתקנו לאחר קריאת שמע של שחרית, ולפני קריאת שמע של ערבית. יוצא מכך שלדעתו, בערב צריך קודם כל להתפלל ערבית ורק אח"כ לקרוא ק"ש. לעומת זאת, רבי יוחנן סובר שצריך קודם כל לקרוא ק"ש ואח"כ להתפלל, כיוון ש[[כל הסומך גאולה לתפילה]] הרי זה בן העולם הבא". | ||
<BR/>הגמרא מביאה ברייתא המסייעת לר' יוחנן ולכן אף שבדרך כלל במחלוקת ריב"ל ור"י הלכה כריב"ל שהיה גדול ממנו, כאן נפסקה ההלכה כר' יוחנן, ולכן יש לקרוא קריאת שמע של ערבית קודם תפילת עמידה, ואין להפסיק בין ברכת גאל ישראל לתפילה. | |||
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ברכות ד ב)] מביאים, שבימיהם היה מנהג לומר אחר ברכת 'השכיבנו' מספר פסוקים, ולאחריהם ברכת "יראו עינינו". ושואלים התוספות, איך אומרים את אלו שהרי זו הפסקה בין גאולה לתפילה, וכן שואלים כמה מן הראשונים כאן. | |||
==חשיבות סמיכת גאולה לתפילה== | |||
=חשיבות סמיכת גאולה לתפילה= | |||
כדי להבין את חומרת ההפסק שבין "השכיבנו" לבין תפילת עמידה צריך קודם כל להבין את החשיבות של סמיכת גאולה לתפילה שבגינה אדם זוכה להיות בן העוה"ב. | כדי להבין את חומרת ההפסק שבין "השכיבנו" לבין תפילת עמידה צריך קודם כל להבין את החשיבות של סמיכת גאולה לתפילה שבגינה אדם זוכה להיות בן העוה"ב. | ||
דעת רש"י בשם הירושלמי:<BR> | דעת רש"י בשם הירושלמי:<BR> | ||
'''רש"י''' {{ויקיטקסט|ברכות_ד_ב#רש"י|ד"ה "זה הסומך"}} מביא בשם ה'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט|ירושלמי_ברכות_א_ה#רש"י|פ"א ה"ה}} שסמיכת גאולה לתפילה רמוזה כבר בספר תהילים, שבפרק יט' נאמר "ה' צורי וגואלי" ובפרק כ' "יענך ה' ביום צרה". כמו כן בירושלמי מובא, שאותו אדם שלא סומך גאולה לתפילה דומה למי שדופק על פתחו של בית המלך וכשהמלך יצא אליו אותו אדם כבר הלך. מכאן נובע, שמטרת סמיכת גאולה לתפילה היא קודם כל התקרבות למלך על ידי תשבחות והזכרת יציאת מצרים ואז הוא יכול להתפלל ולבקש על צרכיו.[[#הערות|{{גודל גופן|1|1}}]] | '''רש"י''' {{ויקיטקסט|ברכות_ד_ב#רש"י|ד"ה "זה הסומך"}} מביא בשם ה'''ירושלמי''' {{ויקיטקסט|ירושלמי_ברכות_א_ה#רש"י|פ"א ה"ה}} שסמיכת גאולה לתפילה רמוזה כבר בספר תהילים, שבפרק יט' נאמר "ה' צורי וגואלי" ובפרק כ' "יענך ה' ביום צרה". כמו כן בירושלמי מובא, שאותו אדם שלא סומך גאולה לתפילה דומה למי שדופק על פתחו של בית המלך וכשהמלך יצא אליו אותו אדם כבר הלך. מכאן נובע, שמטרת סמיכת גאולה לתפילה היא קודם כל התקרבות למלך על ידי תשבחות והזכרת יציאת מצרים ואז הוא יכול להתפלל ולבקש על צרכיו.[[#הערות|{{גודל גופן|1|1}}]] | ||
תלמידי רבינו יונה מביאים עוד שני טעמים:<BR> | תלמידי רבינו יונה מביאים עוד שני טעמים:<BR> | ||