הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"

שורה 64: שורה 64:
==== כשהספר נפתח או כשמתחילים לקרוא ====
==== כשהספר נפתח או כשמתחילים לקרוא ====
מלשון ה'''רמב"ם''' (תפילה יב ט) משמע שהאיסור הוא רק משהתחיל הקורא לקרוא.  
מלשון ה'''רמב"ם''' (תפילה יב ט) משמע שהאיסור הוא רק משהתחיל הקורא לקרוא.  
אמנם ה'''מגן אברהם''' [ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x312 (אורח חיים קמו)] הביא שלושה מהתירוצים, שמותר בלחש, שמותר בדיש עשרה בלעדיו, וכן שמותר למי שתורתו אומנותו. משמע שכל אחד מהתירוצים עומד לעצמו.
אמנם ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x521 (ג)] כתב שמפשט הפוסקים משמע שכבר משנפתח ספר התורה אסור.  
(ג)] כתב שמפשט הפוסקים משמע שכבר משנפתח ספר התורה אסור.  
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ג) תלה זאת בשני הפסוקים המובאים בגמרא בסוטה, שלפי הפסוק: "וכפתחו עמדו כל העם", משמע שעם פתיחת הספר אסור. אך לפי הפסוק: "ואזני כל העם אל ספר התורה", יותר נראה שאסור משהתחילו לקרוא.
<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ג) תלה זאת בשני הפסוקים המובאים בגמרא בסוטה, שלפי הפסוק: "וכפתחו עמדו כל העם", משמע שעם פתיחת הספר אסור. אך לפי הפסוק: "ואזני כל העם אל ספר התורה", יותר נראה שאסור משהתחילו לקרוא.
<BR/>אמנם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x521 (ד"ה כיון שהתחיל)] כתב שהרמב"ם יפרש הפסוק 'וכפתחו' לא משעה שנפתח ממש, אלא לשון התחלה, היינו תחילת הקריאה, אבל כתב שמהירושלמי משמע פתיחה ממש, שהרי מפסוק זה למדו גם את ההלכה ש[[צריך לפתוח את הספר קודם הברכה]].
<BR/>ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49624&st=&pgnum=51 (ד)] פסק כדברי המג"א שכבר משעת פתיחת הספר יש להחמיר שלא לדבר אפילו בדברי תורה.


=== קריאת שנים מקרא ואחד תרגום ===
=== קריאת שנים מקרא ואחד תרגום ===