9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''רבנו יונה''' (ד א ד"ה בין פסוק) כתב שמדובר על יציאה בזמן התרגום (שכן היה המנהג בזמנם לתרגם כל פסוק ופסוק), והכריע להלכה שכיון שהוא ספק דאורייתא, יש להחמיר. | '''רבנו יונה''' (ד א ד"ה בין פסוק) כתב שמדובר על יציאה בזמן התרגום (שכן היה המנהג בזמנם לתרגם כל פסוק ופסוק), והכריע להלכה שכיון שהוא ספק דאורייתא, יש להחמיר. | ||
<BR/>כן פסק להלכה ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x312 (אורח חיים קמו)], וכן ב'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&rtype=%u05D8%u05E2%u05E7%u05E1%u05D8%20-%20%u05E4%u05E8%u05D9%u05D9%u05D3%u05D1%u05E8%u05D2&hilchos=7&perek=12&halocha=9 (תפילה יב ט)] לא כתב להיתרא אלא בין גברא לגברא, ומשמע שבין פסוק לפסוק אסור. | |||
== לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | == לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
גם ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=18&daf=39&format=pdf (סוטה לט א ד"ה כיון)] הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו בתחילה לחלק בין מהדר אפיה לשאינו מהדר אפיה. וכן הביאו תירוץ נוסף שההיתר הוא דוקא לרב ששת שהיה עיוור, ואינו מחוייב בקריאת התורה שבכתב, לפי ש[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]]. אבל שאר כל אדם, אסור. כתירוץ זה סובר '''רבנו יונה''' (ברכות ד א ד"ה רבי אבהו), וכן הובא בשמו ב'''ר"ן''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא). | גם ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=18&daf=39&format=pdf (סוטה לט א ד"ה כיון)] הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו בתחילה לחלק בין מהדר אפיה לשאינו מהדר אפיה. וכן הביאו תירוץ נוסף שההיתר הוא דוקא לרב ששת שהיה עיוור, ואינו מחוייב בקריאת התורה שבכתב, לפי ש[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]]. אבל שאר כל אדם, אסור. כתירוץ זה סובר '''רבנו יונה''' (ברכות ד א ד"ה רבי אבהו), וכן הובא בשמו ב'''ר"ן''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא). | ||
<BR/>אבל התירוץ המסתבר לתוספות, הוא תירוץ רבנו חננאל, שדווקא לרב ששת שתורתו אומנותו לשאר כל אדם, אבל האידנא אסור. | <BR/>אבל התירוץ המסתבר לתוספות, הוא תירוץ רבנו חננאל, שדווקא לרב ששת שתורתו אומנותו לשאר כל אדם, אבל האידנא אסור. | ||
<BR/>ובמסכת ברכות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] כתבו לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | <BR/>ובמסכת ברכות [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8&format=pdf (ח א ד"ה רב ששת)] כתבו לתרץ באופן אחר, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר<ref>וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים קמו) בשם רש"י, וצ"ע מקומו.</ref>. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות בברכות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא, שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו. בנוסף הביא הרא"ש את תירוץ הרי"ף לחלק בין מי שתורתו אומנותו לבין שאר כל אדם. ובמגילה (ג יד) ציטט את תירוץ זה בלבד. | <BR/>ה'''רא"ש''' (ברכות ז א) כתב גם הוא כתירוץ התוספות בברכות, והוסיף שהמדבר בלחש אין צריך שיחזיר פניו, שלא אמרו כן אצל רב ששת אלא לרבותא, שאפילו שהחזיר פניו ונראה כיוצא חוץ לבית הכנסת, אפ"ה שרי, שעושה כן כדי לכוון בגרסתו. בנוסף הביא הרא"ש את תירוץ הרי"ף לחלק בין מי שתורתו אומנותו לבין שאר כל אדם. ובמגילה (ג יד) ציטט את תירוץ זה בלבד. | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
<BR/>ולגבי עובדא דרב ששת הביא רבנו יונה שיש אומרים שההיתר הוא דווקא לרב ששת שהיה עיוור, ואינו מחוייב בקריאת התורה שבכתב, לפי ש[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]]. אבל שאר כל אדם אפילו שתורתו אומנותו אסור. וכן הביא תירוץ זה ה'''ר"ן''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) בשמו, וביאר שזוהי כוונת הגמרא 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'. | <BR/>ולגבי עובדא דרב ששת הביא רבנו יונה שיש אומרים שההיתר הוא דווקא לרב ששת שהיה עיוור, ואינו מחוייב בקריאת התורה שבכתב, לפי ש[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]]. אבל שאר כל אדם אפילו שתורתו אומנותו אסור. וכן הביא תירוץ זה ה'''ר"ן''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) בשמו, וביאר שזוהי כוונת הגמרא 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'. | ||
<BR/>בהסבר נוסף מביא '''רבנו יונה''' שם שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור, וזה מותר אפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה, אסור אפילו למי שתורתו אומנותו. ומסביר שזוהי כוונת הגמרא 'מהדר אפיה', שהכוונה שהחזיר פניו קודם שהתחילו את הקריאה. גם תירוץ זה הובא ב'''ר"ן''' שם בשמו. | <BR/>בהסבר נוסף מביא '''רבנו יונה''' שם שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור, וזה מותר אפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה, אסור אפילו למי שתורתו אומנותו. ומסביר שזוהי כוונת הגמרא 'מהדר אפיה', שהכוונה שהחזיר פניו קודם שהתחילו את הקריאה. גם תירוץ זה הובא ב'''ר"ן''' שם בשמו. | ||
ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x312 (אורח חיים קמו)] הביא שלושה מהתירוצים, שמותר בלחש, שמותר בדיש עשרה בלעדיו, וכן שמותר למי שתורתו אומנותו. משמע שכל אחד מהתירוצים עומד לעצמו. | |||
=== פירוש מהדר אפיה === | === פירוש מהדר אפיה === | ||
| שורה 31: | שורה 34: | ||
=== קריאת שנים מקרא ואחד תרגום === | === קריאת שנים מקרא ואחד תרגום === | ||
כתב '''הגהות אשרי''' (ברכות א ז) בשם אור זרוע שמותר לקרוא [[שנים מקרא ואחד תרגום]] בשעת קריאת התורה. | כתב '''הגהות אשרי''' (ברכות א ז) בשם אור זרוע שמותר לקרוא [[שנים מקרא ואחד תרגום]] בשעת קריאת התורה. | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: קריאת התורה]] | [[קטגוריה: קריאת התורה]] | ||