9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "יציאה דיבור ולימוד בשעת קריאת התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | == לימוד ודיבור בשעת קריאת התורה == | ||
=== סתירה בין הגמרא בברכות לגמרא בסוטה === | |||
לענין לימוד בזמן קריאת התורה, מביאה ה'''גמרא''' (ברכות ח א) שרב ששת היה מחזיר פניו וגורס משנתו בשעת קריאת התורה, והיה אומר "אנן בדידן ואינהו בדידהו". | לענין לימוד בזמן קריאת התורה, מביאה ה'''גמרא''' (ברכות ח א) שרב ששת היה מחזיר פניו וגורס משנתו בשעת קריאת התורה, והיה אומר "אנן בדידן ואינהו בדידהו". | ||
<BR/>במקום אחר מביאה ה'''גמרא''' (סוטה לט א) דברי רב הונא, שכיון שנפתח ספר תורה, אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר: (נחמיה ח ה): "וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם", ואין עמידה אלא שתיקה. ר' זירא בשם רב חסדא לומד זאת מפסוק אחר שם (ח ג): "וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה". | <BR/>במקום אחר מביאה ה'''גמרא''' (סוטה לט א) דברי רב הונא, שכיון שנפתח ספר תורה, אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר: (נחמיה ח ה): "וּכְפִתְח֖וֹ עָֽמְד֥וּ כָל־הָעָֽם", ואין עמידה אלא שתיקה. ר' זירא בשם רב חסדא לומד זאת מפסוק אחר שם (ח ג): "וְאָזְנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶל־סֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה". | ||
ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, | === תירוצי הראשונים === | ||
ה'''רי"ף''' (מגילה יד ב) הביא את הגמרא בסוטה והקשה מעובדא דרב ששת שהיה גורס בשעת קריאת התורה. | |||
<BR/>בתירוץ הקושיה הביא דברי '''בעל הלכות גדולות''' שהיו שם עשרה מלבד רב ששת ולכן מותר, אבל במקום שאין עשרה אלא איתו אסור. | |||
<BR/>עוד הביא בשם רבוותא אחריני שתירצו שדווקא לרב ששת היה מותר מפני שתורתו אומנותו, אבל לכולי עלמא לא. וכתב הרי"ף שמסתברא כוותייהו. וכעין זה כתב הרי"ף גם בסוגיין (ברכות ד א), שמי שתורתו אומנותו מותר, אבל להורות לאדם ששואל או לפרש דבר הלכה אסור, ולזה התכוונה הגמרא בסוטה. | |||
גם ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) הזדקקו ליחס בין שני הגמרות, ותירצו, שדווקא בקול רם אסור לפי שמבטל בזה קול הקריאה, אבל בנחת מותר. | |||
'''רבנו ניסים''' (מגילה יד ב ד"ה וקשיא) כתב בשם '''רבנו יונה''' שרב ששת היה מתחיל לקרוא לפני שנפתח ספר התורה, ולכן כיון שכבר התחיל במצות תורתו, מותר לו לגמור ואפילו כל אדם. אך אם לא התחיל עד שפתחו ספר תורה אסור. | |||
<BR/>עוד הביא הר"ן לתרץ בשם אחרים, שרב ששת כיון שסגי נהור היה, לא היה חייב בקריאת התורה שבכתב, ד[[דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה]], ולכן אמר 'אנן בדידן ואינהו בדידהו'. | |||
=== פירוש מהדר אפיה === | === פירוש מהדר אפיה === | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) שמה שרב ששת החזיר פניו ולמד הוא רבותא, שאף שנראה כאילו מניח ספר תורה ויוצא, אפילו הכי כיון שעושה כן לכוון גירסתו מותר. | כתבו ה'''תוספות''' (ברכות ח א ד"ה רב ששת) שמה שרב ששת החזיר פניו ולמד הוא רבותא, שאף שנראה כאילו מניח ספר תורה ויוצא, אפילו הכי כיון שעושה כן לכוון גירסתו מותר. | ||
[[קטגוריה: קריאת התורה]] | [[קטגוריה: קריאת התורה]] | ||