הבדלים בין גרסאות בדף "יאוש שלא מדעת"

נוספו 2,987 בתים ,  11:27, 6 בדצמבר 2021
הרחבה, עריכה, הוספה, עיצוב
(עריכה)
(הרחבה, עריכה, הוספה, עיצוב)
שורה 22: שורה 22:


'''מהר"ץ חיות''' (שם) מחדש, שגם אם אחרי שנודע למאבד שמעו אותו אומר שהוא לא מתייאש זה נחשב ליאוש, כי הדין לא תלוי במה שהתברר בסוף אלא בדרכם של בני אדם,<ref>יש 2 אפשרויות:<br>א. אומרים שהוא משקר.<br>ב. אומרים שבטלה דעתו אצל כל אדם כיוון שאין בה סימן.</ref> וכיוון שדרכם להתייאש זה נחשב ליאוש<ref>לכאורה שיטת ה'''מהר"ץ''' לא מסתדרת כלל עם שיטת ה[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 '''תוספות'''] וצ"ע, ועיין בספר '''ביאורי סוגיות''' לרבי סמואל הוניגסברג סימן קח.</ref>
'''מהר"ץ חיות''' (שם) מחדש, שגם אם אחרי שנודע למאבד שמעו אותו אומר שהוא לא מתייאש זה נחשב ליאוש, כי הדין לא תלוי במה שהתברר בסוף אלא בדרכם של בני אדם,<ref>יש 2 אפשרויות:<br>א. אומרים שהוא משקר.<br>ב. אומרים שבטלה דעתו אצל כל אדם כיוון שאין בה סימן.</ref> וכיוון שדרכם להתייאש זה נחשב ליאוש<ref>לכאורה שיטת ה'''מהר"ץ''' לא מסתדרת כלל עם שיטת ה[https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90/%D7%9B%D7%91/%D7%91 '''תוספות'''] וצ"ע, ועיין בספר '''ביאורי סוגיות''' לרבי סמואל הוניגסברג סימן קח.</ref>
== ביאור המחלוקת ==
ע"פ ה'''גמרא''' (שם) בדבר שיש בו סימן גם ל[[#ביאור שיטת אביי|אביי]] וגם ל[[#ביאור שיטת רבא|רבא]] אינו יאוש, אף אם שומעים את המאבד מתייאש בפועל כיוון שהחפץ בא לידי המוצא באיסור (המאבד אומר שיקבל את החפץ עם הסימנים שיש בידו לפני שמתייאש).
אם האדם מצא חפץ ב[[זוטו של ים]] (גאות) או מנהר שעלה על גדותיו ושטף את מה שהיה שם גם אם יש סימן מותר למוצא להשתמש בחפץ.
אביי ורבא נחלקו בדבר שאין בו סימן. לשיטת אביי במקרה כזה אינו יאוש כיוון שבעל החפץ לא יודע על נפילת החפץ ולכן לא התייאש. לשיטת רבא מקרה כזה נחשב ליאוש כיוון שמייד כשישים לב לאיבוד החפץ יתייאש כיוון שאין בו סימן.
== ראיות לכאן ולכאן ==
הגמרא מביאה 12 ראיות, רובן לשיטת רבא וחלקן לשיטת אביי. הסימן לראיות הוא: פמג"ש ממקגט"י ככסע"ז<ref>ביאור הסימנים נעשה על פי הערת הגמרא המבוארת של שוטנשטיין</ref>:
* [[#ראיה א' - מצא פירות|'''פ'''ירות]]
* [[#ראיה ב' - מצא מעות|'''מ'''עות]]
* [[#ראיה ג' -מצא עיגולי דבילה|עי'''ג'''ולי דבילה]]
* [[#ראיה ד' - מצא לשונות של ארגמן|ל'''ש'''ונות של ארגמן]]
* [[#ראיה ה' - מצא מעות בביכנ"ס|ה'''מ'''וצא מעות]]
* [[#ראיה ו' - מאימתי כל אדם מותרין בלקט|'''מ'''אימתי]]
* [[#ראיה ז' - מצא קציעות ותאנים|'''ק'''ציעות]]
* [[#ראיה ח' - הגנב שהעביר את גנבתו|ה'''ג'''נב]]
* [[#ראיה ט' - שטף נהר|ש'''ט'''ף]]
* [[#ראיה י' - תרומה מפירות חבירו|כ'''י'''צד]]
* '''כ'''* '''כ'''* '''ס'''
* [[#ראיה י"א - המעלה פירותיו לגג וירד עליהם טל|'''ע'''ודהו]]
* [[#ראיה י"ב - אבודה מבעליה ומצויה אצל כל אדם|יצתה '''ז'''ו]]
=== ראיה א' - מצא פירות ===
=== ראיה ב' - מצא מעות ===
=== ראיה ג' -מצא עיגולי דבילה ===
=== ראיה ד' - מצא לשונות של ארגמן ===
=== ראיה ה' - מצא מעות בביכנ"ס ===
=== ראיה ו' - מאימתי כל אדם מותרין בלקט ===
=== ראיה ז' - מצא קציעות ותאנים ===
=== ראיה ח' - הגנב שהעביר את גנבתו ===
=== ראיה ט' - שטף נהר ===
=== ראיה י' - תרומה מפירות חבירו ===
=== ראיה י"א - המעלה פירותיו לגג וירד עליהם טל ===
=== ראיה י"ב - אבודה מבעליה ומצויה אצל כל אדם ===


== פסיקה ==
== פסיקה ==
169

עריכות