18
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם שמירת השטר ג' שנים ביד הקונה קרקע"
אין תקציר עריכה
נתנאל ירחי (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{תחרות כתיבה}} הגמרא בדף כט. שואלת למה יש חזקה אחרי ג"ש אמר רבא כיון שעד ג"ש אדם לא מקפיד אבל יותר מג"ש אד...) |
נתנאל ירחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הב"י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב"א ראובן החזיק בקרקע ג"ש וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר מהספר זיכרונות של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב"א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ"ד מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל ודין זה הביאו הרמ"א | הב"י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב"א ראובן החזיק בקרקע ג"ש וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר מהספר זיכרונות של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב"א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ"ד מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל ודין זה הביאו הרמ"א | ||
אבל בדין הזה של טאבו יש עוד לדון מצד שהמדינה אומרת שהחזקה מתקיימת רק ע"י השטר האם אפשר לומר כיון שהמדינה גזרה אז אין חזקה לפני | אבל בדין הזה של טאבו יש עוד לדון מצד שהמדינה אומרת שהחזקה מתקיימת רק ע"י השטר האם אפשר לומר כיון שהמדינה גזרה אז אין חזקה לפני | ||
הגמרא בדף נה. אומרת אריסותא דפרסאי עד מ' שנין הרשב"ם בפירוש הראשון מסביר שאע"פ שבדרך כלל אין לגוי חזקה כאן יש חוק המלך שאחרי ארבעים שנה יש חזקה יהודי שיקנה מגוי תעלה לו חזקה ובפירושו השני מסביר שאע"פ שיש לישראל חזקה אחרי ג"ש כאן החזקה תיהיה אחרי 40 שנה כיון שדין המלך כן הוא שם לעומתו רבינו יונה סובר שמדובר כאן על חזקה של גוי כמו הפירוש הראשון של הרשב"ם, אבל לעניני חזקת ישראל יש חזקה לאחר ג"ש כיון שיכולים לדון בדיניהם ואפילו אם המלך תיקן שגם לישראל יהיה חזקה אחרי 40 שנה ולא אחרי ג"ש לישראל יש חזקה אחרי ג"ש שכיון שיכולים לדון בדיני ישראל ומי שהולך לדון בדיני הגויים מנודה. | |||
נראה שהנתיבות פסק כדעת רבינו יונה וכן הבין שזאת דעת הסמ"ע שהסמ"ע בסימן קמט ס"ק כב' הביא את הפירוש הראשון של הרשב"ם והוסיף שגם אם ישראל בא מכח הגוי שגוי החזיק שנה וישראל החזיק אחריו ארבעים שנה עולה לו לחזקה ואם נאמר שהסמ"ע סבר כהרשב"ם לא היה צריך להגיד שהדין גם על ישראל הבא מחמת גוי שיכתוב שכך הדין בכל מצב שכן דין המלך הנתיבות הקשה על דברי הסמ"ע שאמר גם על ישראל שבא מכח גוי וכתב שאינו שרק לגוי יש לו חזקת ארבעים שנה אבל ישראל לא יעזור לו חזקה כשבא מכח גוי ואם נאמר שסבר כמו הפירוש השני ברשב"ם הרי גם כאן היה אמור להיות לו חזקה לישראל כיון שכך הדין | נראה שהנתיבות פסק כדעת רבינו יונה וכן הבין שזאת דעת הסמ"ע שהסמ"ע בסימן קמט ס"ק כב' הביא את הפירוש הראשון של הרשב"ם והוסיף שגם אם ישראל בא מכח הגוי שגוי החזיק שנה וישראל החזיק אחריו ארבעים שנה עולה לו לחזקה ואם נאמר שהסמ"ע סבר כהרשב"ם לא היה צריך להגיד שהדין גם על ישראל הבא מחמת גוי שיכתוב שכך הדין בכל מצב שכן דין המלך הנתיבות הקשה על דברי הסמ"ע שאמר גם על ישראל שבא מכח גוי וכתב שאינו שרק לגוי יש לו חזקת ארבעים שנה אבל ישראל לא יעזור לו חזקה כשבא מכח גוי ואם נאמר שסבר כמו הפירוש השני ברשב"ם הרי גם כאן היה אמור להיות לו חזקה לישראל כיון שכך הדין | ||
(אולם בדרכי משה בסימן שס'ח משמע שיועיל אם ישימו זאת לחוק כללי ולא לחק של בתי המשפט אולם ברבינו יונה מפורש להפך שאפילו תיקן לישראל לא מועיל לו) | (אולם בדרכי משה בסימן שס'ח משמע שיועיל אם ישימו זאת לחוק כללי ולא לחק של בתי המשפט אולם ברבינו יונה מפורש להפך שאפילו תיקן לישראל לא מועיל לו) | ||
יוצא למסקנה שבימינו אנו שאם לא השתנה המציאות ועדיין נזהרים ג"ש ולא יותר הוי חזקה אחרי ג"ש אפילו אדם לא כתב בשטר וכן פסקו בשו"ת אמרי יושר (סימן צ"ה) ושו"ת תשורת ש"י (ח"ב סימן א) באדם שהחזיק בקרקע וטוען שקנה ולא העביר בטאבו, ואע"פ שיש מנהג להעביר בטאבו, הוי חזקה גמורה | יוצא למסקנה שבימינו אנו שאם לא השתנה המציאות ועדיין נזהרים ג"ש ולא יותר הוי חזקה אחרי ג"ש אפילו אדם לא כתב בשטר וכן פסקו בשו"ת אמרי יושר (סימן צ"ה) ושו"ת תשורת ש"י (ח"ב סימן א) באדם שהחזיק בקרקע וטוען שקנה ולא העביר בטאבו, ואע"פ שיש מנהג להעביר בטאבו, הוי חזקה גמורה | ||
אולם אם אנשים נזהרים בימינו יותר זה יהיה המחלוקת בין השו"ע לרמ"א | אולם אם אנשים נזהרים בימינו יותר זה יהיה המחלוקת בין השו"ע לרמ"א | ||