18
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעם שמירת השטר ג' שנים ביד הקונה קרקע"
אין תקציר עריכה
נתנאל ירחי (שיחה | תרומות) |
נתנאל ירחי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
הב"י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב"א ראובן החזיק בקרקע ג"ש וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר מהספר זיכרונות של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב"א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ"ד מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל ודין זה הביאו הרמ"א | הב"י בסימן קמו סעיף כה(ב) מביא שאלה שנשאל הרשב"א ראובן החזיק בקרקע ג"ש וטוען שקנה אותה משמעון לעומתו שמעון טוען שמעולם לא מכר ומביא ראיה לכך שלא מכר מהספר זיכרונות של המקום שכתוב שהמכירה התבטלה ופסק הרשב"א לטובת המחזיק כיון ששמא חזר ולקחה וחזקתו מוכיחה עליו עכ"ד מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל ודין זה הביאו הרמ"א | ||
ועוד שיש | ועוד שיש | ||
ויש עוד מקור | |||
הגמרא בדף סח: מביאה אדם בשם אנקלמוס והסביר הרשב"ם שזה אדם שהוא סופר המלך שכותב את כל הבתים והשדות שיש לכל אחד עכ"ד וכן בעמוד א הגמרא מביאה אדם שקוראים לו בר מחוויתא ומסביר רשב"ם שזה עבד הממונה להגיד ולהראות תחומי השדות של מי זה ושל מי זה ואי אפשר לעיר בלא אותו אדם עכ"ד ובכל פרק שלישי שדיבר על דיני חזקת קרקעות לא מצינו שהגמרא הזכירה ולו ברמז את האנשים האלה שמשנים משהו בדיני חזקה מכאן אנו למדים שאפילו אדם יכול לכתוב בספר נשמר יותר אין זו חובה אלא בשטר רגיל | |||
===עוד בדין זה בימינו=== | ===עוד בדין זה בימינו=== | ||
אבל בדין הזה של טאבו יש עוד לדון מצד שהמדינה אומרת שהחזקה מתקיימת רק ע"י השטר האם אפשר לומר כיון שהמדינה גזרה אז אין חזקה לפני | אבל בדין הזה של טאבו יש עוד לדון מצד שהמדינה אומרת שהחזקה מתקיימת רק ע"י השטר האם אפשר לומר כיון שהמדינה גזרה אז אין חזקה לפני | ||