9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"
←הכרעת הפוסקים
| שורה 124: | שורה 124: | ||
ה'''בית חדש''' (א) חלק על השלחן ערוך במה שפסק כדברי הרמב"ם גם במים, שהרי הרמב"ם בתשובה כתב להיפך, וגם שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם וסוברים דלא יצא בכה"ג, ולכן צריך לחזור ולברך. גם ה'''טורי זהב''' (א) כתב שאין הלכה כרמב"ם להקל גם היכא שלא סיים כדין. וכן הוא ב'''מגן אברהם''' (א), וכן נראית דעת ה'''גר"א'''. | ה'''בית חדש''' (א) חלק על השלחן ערוך במה שפסק כדברי הרמב"ם גם במים, שהרי הרמב"ם בתשובה כתב להיפך, וגם שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם וסוברים דלא יצא בכה"ג, ולכן צריך לחזור ולברך. גם ה'''טורי זהב''' (א) כתב שאין הלכה כרמב"ם להקל גם היכא שלא סיים כדין. וכן הוא ב'''מגן אברהם''' (א), וכן נראית דעת ה'''גר"א'''. | ||
<BR/>ה'''לבוש''' (רט א-ב) מפרש את דברי הרמב"ם שהכוונה שתיקן את עצמו לומר 'שהכל' אלא שלא עשה כן תוך כדי דיבור, ולכן כיון שעיקר הברכה היתה כתיקנה אין מחזירין אותו. ואין מחזירין אותו אלא כשטעה גם במחשבתו וגם בדיבורו ולא נזכר תוך כדי דיבור. | <BR/>ה'''לבוש''' (רט א-ב) מפרש את דברי הרמב"ם שהכוונה שתיקן את עצמו לומר 'שהכל' אלא שלא עשה כן תוך כדי דיבור, ולכן כיון שעיקר הברכה היתה כתיקנה אין מחזירין אותו. ואין מחזירין אותו אלא כשטעה גם במחשבתו וגם בדיבורו ולא נזכר תוך כדי דיבור. | ||
==== סוג הטעות ==== | |||
ה'''פרישה''' (רט א) כתב לדייק מדברי התוספות שיש לחלק בין מציאות שידע שיש בכוס מים ורק טעה בדיבורו ואמר בטעות 'הגפן', שיצא, לבין מציאות שלא ידע כלל שיש לו בכוס מים ורק תוך כדי הברכה נודע לו, שבמקרה כזה לא יצא ידי חובה מספק. ודייק כן ממה שכתבו התוס' שאם אמר 'מקדש השבת' ביום טוב במקום 'מקדש ישראל והזמנים' וחזר בו תוך כדי דיבור יצא, מאחר שהוא יודע שזה יום טוב. משמע שאם אינו יודע ונודע לו תוך כדי הברכה לא יצא. וכתב לומר כן גם בדעת השלחן ערוך ולהלכה. גם ב'''מגן אברהם''' (ג) הסכים לדברים אלו והעתיקם לדינא. | |||
<BR/>אמנם ב'''אליה רבה''' (א) כתב ליישב דברי השלחן ערוך, שלגבי תפילה יש להחמיר יותר ולכן חוזר אם ידע שהוא יו"ט, אבל בברכת הנהנין אינו חוזר בשום אופן. | |||
==אכל נהמא ותמרי== | ==אכל נהמא ותמרי== | ||