הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

נוספו 23 בתים ,  11:31, 28 בינואר 2020
שורה 40: שורה 40:


=== שיטת הגאונים ===
=== שיטת הגאונים ===
ה'''רמב"ן''' במלחמות (ו ב בדפי הרי"ף) הביא שיטת הגאונים, שבעיקרה היא כשיטת הרי"ף שמדובר שבירך את הברכה המוטעית במלואה, ומיד תיקן לברכה הנכונה. אלא שיש שינויים בגירסאות במה בדיוק נסתפקה הגמרא. הרמב"ן כותב שגם ר' חננאל ורב האי גאון מפרשים כן את הגמרא, אך עיקר הסוגיה היא כהרי"ף, שבמקרה שאחז כוס יין בידו וסבר שהוא שכר ובירך 'שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' יצא. ובמקרה שאחז כוס שכר ובירך 'בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' יצא מפני שחזר בו מיד תוך כדי דיבור וסיים כראוי. ואילו במקרה שפתח ואמר 'שהכל נהיה בדברו' כדין, אך מיד תיקן בטעות 'בורא פרי הגפן', בזה נסתפקה הגמרא האם בתר עיקר ברכה אזלינן ובירך כראוי, או כיון שחזר וסיים שלא כראוי, הרי שחתם בטעות ובתר חתימה אזלינן ולא יצא ידי חובה.
ה'''רמב"ן''' במלחמות (ו ב בדפי הרי"ף) הביא שיטת הגאונים, שבעיקרה היא כשיטת הרי"ף שמדובר שבירך את הברכה המוטעית במלואה, ומיד תיקן לברכה הנכונה. אלא שיש שינויים בגירסאות במה בדיוק נסתפקה הגמרא. הרמב"ן כותב שגם ר' חננאל ורב האי גאון מפרשים כן את הגמרא, אך עיקר הסוגיה היא כהרי"ף, שבמקרה שאחז כוס יין בידו וסבר שהוא שכר ובירך 'שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' יצא. ובמקרה שאחז כוס שכר ובירך 'בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו' יצא מפני שחזר בו מיד תוך כדי דיבור וסיים כראוי. ואילו במקרה שאחז כוס שכר ופתח ואמר 'שהכל נהיה בדברו' כדין, אך מיד תיקן בטעות 'בורא פרי הגפן', בזה נסתפקה הגמרא האם בתר עיקר ברכה אזלינן ובירך כראוי, או כיון שחזר וסיים שלא כראוי, הרי שחתם בטעות ובתר חתימה אזלינן ולא יצא ידי חובה.


ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו, אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו לרי"ף ספק הגמרא הוא בהחזיק כוס שכר ופתח בשל יין וסיים בשל שכר, ונסתפקה הגמרא אם אזלינן בתר פתיחת הברכה או בתר חתימה. לפי הרשב"א בשם הגאונים במקרה כזה פשיטא שיצא, והספק הוא במקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת שהכל כדין אך סיים מיד בורא פרי הגפן, כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' ונסתפקה הגמרא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.  
ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הביא גם הוא שיטה זו, אך נראה מדבריו שהבין שאין זו שיטת הרי"ף, אלא שיטת הגאונים בלבד, ואילו לרי"ף ספק הגמרא הוא בהחזיק כוס שכר ופתח בשל יין וסיים בשל שכר, ונסתפקה הגמרא אם אזלינן בתר פתיחת הברכה או בתר חתימה. לפי הרשב"א בשם הגאונים במקרה כזה פשיטא שיצא, והספק הוא במקרה שהחזיק כוס שכר בידו ופתח בברכת שהכל כדין אך סיים מיד בורא פרי הגפן, כלומר שאמר 'בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו בורא פרי הגפן' ונסתפקה הגמרא האם מה שתיקן את עצמו שלא כדין גורע מהברכה שבירך כדין.